תיכון ליד"ה – הזכור עד היום כ"תיכון בית הכרם" – הוא מבתי הספר המובילים והיוקרתיים בארץ. משנת היוסדו בשנת 1935, לא נועד התיכון להיות מוסד עממי או שווה לכל נפש – אלא שאף לרכז בין כתליו תלמידים מוכשרים ויצירתיים הן במדעי הרוח והן במדעי הטבע. זאת במטרה שיהוו עילית אינטלקטואלית, בעלת רמה גבוהה, שהיא צורך קיומי לכל חברה ומדינה.
בית הספר נבנה בסמוך לבית המדרש למורים, בשכונת בית הכרם ונועד לסייע בהכשרתם של מורים. התיכון שימש לאוניברסיטה מעין מעבדה פדגוגית לענייני חינוך. הסטודנטים הכשירו עצמם במקום, להוראה בבתי ספר תיכוניים ולכיתות הגבוהות של בתי ספר יסודיים.
התיכון, שהיה עם הקמתו ייחודי בארץ, היה צריך להצדיק עצמו ולשמש כמופת ברמת מוריו, בתוכנית הלימודים, בשיטות ההוראה ובהפקדה על תנאי קבלה גבוהים. הודות לכך, משך 90 שנות קיומו נהנה בית הספר ממוניטין רב ושיתוף הפעולה, בינו לבין האוניברסיטה העברית הוסיף ליוקרתו. משך כל תקופת המנדט ראשי מחלקת החינוך באוניברסיטה, שימשו גם בתפקיד מנהלי התיכון.
הכניסה לתיכון (צילום: אדם אקרמן)
שלושת האישים שניהלו לסירוגין את תיכון "בית הכרם" בין השנים 1951-1935 היו הוגי דעות, מחנכים מוערכים וסופרים. פרופ' אלכסנדר דושקין וד"ר אליעזר ריגר, ביחד עם ההיסטוריון פרופ' בן ציון דינור (לימים שר החינוך), ייסדו בשנת 1935 את התיכון השש שנתי בבית הכרם. התווסף אליהם לניהול הפילוסוף, חוקר החינוך והמרצה פרופ' עקיבא ארנסט סימון. (דושקין וסימון זכו בפרס ישראל לחינוך, וריגר הוזמן על ידי שר החינוך להיות מנכ"ל משרדו).
בשנת 1951 מונה למנהל התיכון ד"ר מאיר שפירא, שהיה למנהלו הבולט אשר עיצב את דמות המוסד החינוכי. הוא ניהל את בית הספר ביד רמה וקפדנית במשך 27 שנים (1978-1951). החליף אותו ד"ר שמואל קנלר, ששימש כמנהל משך 11 שנה (1989-1978). חנה לויטה היתה מנהלת אהודה על צוות המורים והתלמידים, וניהלה בסובלנות רבה את התיכון משך 14 שנה (2003-1989). אחריה ניהל את התיכון ד"ר אמיר גלעד (2020-2003). המשותף לכל המנהלים, פרט לתקופת הכהונה הארוכות, שכולם היו גם מחנכים ומורים בבית הספר. ד"ר גלעד הוא היחיד מבין המנהלים שהיה גם בוגר התיכון. בזמנו החלה יתר מעורבות של התלמידים בחיים הפוליטיים, ובהכרת הדילמות השנויות במחלוקת בחברה הישראלית.
מנהלי ליד"ה – ארז הקר (מימין), אמיר גלעד, שמואל קנלר וחנה לויטה (צילום: Litalle3, CC BY-SA 4.0, מתוך ויקיפדיה)
משנת 2020 מכהן המנהל הצעיר ביותר בתולדות התיכון, ארז הקר (בן 47), שהחל את דרכו בליד"ה כמורה לאזרחות והיסטוריה, ואף שימש כמרכז שכבה – עד למינוי למנהל. בולטת העובדה, כי מקום המדינה, היו לתיכון רק 5 מנהלים (ועוד 3 שכיהנו בתקופה המנדטורית) – מה שמראה על דבקותם, מסירותם, ואהבתם למקום.
תיכון ליד"ה מונה כיום כ-1,150 תלמידים, שני שליש מהם מחוננים ומצטיינים. איתורם נעשה על ידי האגף למצטיינים של משרד החינוך, ומתוך כ-400 הניגשים לבחינה בכל שנה – התיכון מקבל 120, בחלוקה שווה בין בנים ובנות. בכל שכבה יש 6 כיתות – 4 מהן מוקדשות למחוננים. התיכון עושה מאמץ, על מנת שמי שמתקבל בקטגוריה זו, ומצב הוריו הסוציו-אקונומי קשה, לא יפגע, שכן שכר הלימוד – שעומד על כ-7,000 שקל לשנה – נחשב לגבוה. בית הספר מייסע בעזרת מלגות, המוענקות לתלמידים נזקקים, שנעות מ-500 שקל ועד פטור מלא. התיכון קולט גם מידי שנה כ-30 תלמידים מבתי ספר במערב העיר – ומשקיע בהם רבות. החל מחטיבת הביניים מושקע תגבור רב במקצועות השונים, כדי שיגיעו לרמה גבוהה, כאשר ישתלבו בחטיבות העליונות. אחוז הזכאים לבגרות מקרב בוגרי התיכון גבוה מאוד ועומד על 99 אחוז, כאשר בית הספר בולט במספר הבוגרים שמרחיבים את לימודיהם במקצועות הומניים ומדעיים להיקף של 5 יחידות.
דגל הגאווה מתנוסס בסמיכות לדגל בית הספר ודגל ישראל (צילום: הנהלת ליד"ה)
מקור גאווה לבית הספר מהווים בוגריו, שרבים מהם תופשים עמדות בכירות בכל מגזרי החברה הישראלית. בין נמצאים שני חתני פרס נובל – פרופ' דניאל כהנמן (חתן הפרס לכלכלה ב-2002) ופרופ' דוד גרוס (חתן פרס נובל לפיזיקה ב-2004). לוח הזכוכית המשתרע על קיר ליד משרדי ההנהלה, נושא גם את שמותיהם וסיפוריהם של 20 בוגרי ליד"ה שזכו בפרס ישראל. כמו כן, ישנם שני חתני פרס וולף וחתן אחד שקיבל מדליית פילדס במתמטיקה. מעל ללוח חרוטות המילים: "להסתקרן, ללמוד ולהצטיין".
רוצים להישאר מעודכנים?
בין בוגרי התיכון נמצא נשיא המדינה יצחק נבון, שהיה בוגר המחזור הראשון והיה גם למורה לערבית, עברית ותנ"ך. בנוסף, ישנם 4 אלופים בצה"ל: יוחאי בן נון, שהיה מפקד חיל הים; עידו נחושתן מפקד חיל אוויר; ראש אמ"ן יהושע שגיא; ומתי פלד, מפקד חטיבת ירושלים וראש אגף אפסנאות. התיכון העמיד חמישה שופטי בית משפט עליון: אהרון ברק, מישאל חשין, גבריאל בך (שהיה גם פרקליט המדינה), טובה שטרסברג-כהן ורות רונן (הושבעה ב-2022). הבוגרת קרנית פלוג כיהנה כנגידת בנק ישראל בין השנים 2018-2013.
בליד"ה לימדו מורים שנחרטו בזיכרון התלמידים, ביניהם היו: אברהם אבן שושן (מילונאי וחתן פרס ישראל ללשון), פרופ' מנשה הראל (גיאוגרף וחתן פרס ישראל לחקר ידע ארץ ישראל – הרחוב המוביל לתיכון נקרא על שמו). יצוינו גם פרופ' ישעיהו ליבוביץ (לימד כימיה וביוכימיה); פרופ' שמואל סמבורסקי (פיזיקה), ד"ר יובל שטייניץ (פילוסופיה), מרדכי ארדון (ציור), יצחק שלו (ספרות ותנ"ך), בתיה גור (ספרות), פרופ' אריאל הירשפלד (ספרות), פרופ' מיכאל משלר (מתמטיקה), א.ב. יהושע (ספרות).
מדף הפסרים שכתבו בוגרי ליד"ה בספרייה (צילום: אדם אקרמן)
בין בוגריו נציין את יהורם גאון (זוכה בפרס ישראל לזמר עברי), הסופרים דוד גרוסמן ומאיר שלו. ההיסטוריון תום שגב, אסתר הרליץ (בוגרת המחזור הראשון, ח"כ ודיפלומטית, כלת פרס ישראל למפעל חיים), האחים התאומים המשוררים בלפור והרצל חקק, פרופ' מיכאל הד (היסטוריה), גיל שויד (חתן פרס ישראל לחדשנות טכנולוגית). בתיכון למדו גם שני ילדי ראשי ממשלה: יעקב שרת – בנו של משה שרת (עיתונאי ומתורגמן) – ועפרה אשכול – בתו של לוי אשכול (פרופ' לפסיכולוגיה).
האמנם בית ספר לאריסטוקרטים? האמנם חינוך ללא סנטימנטים ותחרותי בלבד? נראה שזה רחוק מהמציאות. מזה מספר עשורים ביה"ס מתמודד היטב עם נוער בעל נתונים סוציו-אקונומיים וחינוכיים נמוכים. כך השנה למשל, מתקיים מבצע גיוס כספים בקרב משפחות תלמידי התיכון לדורותיהם על מנת לסייע במלגות לתלמידים נזקקים, ותוך פרק זמן קצר נאספו 300 אלף שקלים.
כיום האווירה פחות נוקשה. אומנם נמשך טיפוח המצוינות וקידום תלמידים מחוננים, אך ניתנת תשומת לב רבה יותר לא רק להקניית ידע, אלא גם התחשבות באישיותו של התלמיד. פרופ' אבנר דה שליט, יו"ר הועד המנהל של התיכון, מגדיר זאת: "הגישה החינוכית נהייתה יותר רכה, מכילה, פחות תחרותית ומלחיצה". הדלתות של המנהל והמחנכים פתוחות בפני התלמידים – ללא פורמליות.
כל הבוגרים זוכרים לטובה את המורים המקצועיים והידענים, שידעו לעורר בתלמיד סקרנות והתרגשות אינטלקטואלית ולחנך אותו למחשבה עצמאית ויוצרת. הביקורת היתה על הצד החברתי, עם טענות כי ביה"ס הוותיק והיוקרתי הוא בועה מנותקת בלב החוויה הישראלית. נראה כי בעשור האחרון דמוי זה מתנפץ. ביה"ס מקדם ערכים דמוקרטים, הומניים ושם דגש על זכויות האדם. הוגבר החינוך למעורבות בחברה ולערנות פוליטית, והדבר בא לידי ביטוי במפגשים באולם הכנסים, עם אנשי ציבור מכל גווני הקשת של החברה הישראלית – והן בסיורים למוקדי מתיחות. בוגרי ביה"ס מודעים כיום יותר לסוגיות בהן מתמודדת החברה הישראלית.
אולם הכנסים בליד"ה (צילום: אדם אקרמן)
נציין אירוע אחד אשר זעזע את ביה"ס: ב-30 ביולי 2015, במהלך מצעד הגאווה בירושלים, נדקרה למוות תלמידת ביה"ס שירה בנקי ז"ל, שבאה להביע הזדהות עם הצועדים. מועצת התלמידים החליטה לתלות את דגל הגאווה בחזית גג הכניסה לתיכון. ההנהלה לא התנגדה – ומאז מתנופף דגל הגאווה לצד דגלי בית הספר והמדינה.
תצוין הפעילות הברוכה שבית הספר מתמיד בה בעשורים האחרונים, העמקת הקשר עם קהילת בוגריו. משנת 2009 החלה מסורת של "מפגש עשורים". אירוע חגיגי שמתחיל במליאה משותפת, ולאחר מכן נפרדים למעגלי שיח של בני כל מחזור.
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים"
ספריית ליד"ה (צילום: אדם אקרמן)
אלי
הילד שלי בכיתה יב בתיכון לידה. לצערי, בכיתה יב תיכון לידה משקיע המון בפעילויות חינוכיות וטיולים במקום להכין היטב לבגרות. למשל, יום בשבוע סגור רק לטובת פעולות תרבות. בדקתי ומסתבר שבבית ספר אחרים לומדים כרגיל לבגרות.
במחיר של יותר מ-700 שקל לחודש, ציפיתי ליותר!