הפינה ההיסטורית: הגבעה הקסומה שעומדת בלב מאבק ציבורי

שתי פנינות טבע עירוניות, מהשטחים הירוקים הבודדים והחשובים שעדיין נותרו בירושלים, עומדות בשנים האחרונות בלב מאבקים ציבוריים, כנגד יוזמות פרטיות או עירוניות השואפות לצמצם את מרחבן, ולבנות עליהן.

אמנם קיים שוני רב בין המאבקים להצלת גבעת התורמוסים בשכונת ארמון הנציב, לבין מניעת פגיעה בגבעת התנ"ך, המצויה ממול למתחם התחנה, אך ניתן למצוא קווי דמיון, בין שתי הגבעות הקסומות, שנשקף מהן נוף נהדר של 360 מעלות. שתיהן מהוות מקור משיכה לטיולים משפחתיים, והן נקודת חן ומשטחי טבע, שכל עיר היתה מתברכת בהן.

ברם, לאחר מאבק עקשני של תושבי ארמון הנציב שנמשך כשלוש שנים (2024-2021) – בית המשפט המחוזי, קיבל לפני כחודשיים את עמדת עיריית ירושלים והמשטרה באמצעות פרקליטות המדינה – כי תחנת משטרה תוקם בחלקה המזרחי של הגבעה. התחנה תגזול כשליש משטח הגבעה – ותחסום חלק מהנוף הנשקף ממנה. יש לקוות כי ביתר השטח של הגבעה המכונה "מצפתל" – ימשיכו מרבדי התורמוסים הכחולים-סגולים לפרוח. עונת פריחתם של התורמוסים קצרה, ונמשכת בין פברואר לאפריל.

מבט אל הכנסייה הסקוטית (צילום: באדיבות צפי שלף – אדריכלית המועצה לשימור אתרים)

אציין כי בשלב מסוים של מאבק התושבים, בחודשים שלפני מועד הבחירות המקוריות לעירייה ולראשות העיר (31.10.23), העירייה תמכה בעמדת התושבים ומסרה לבית המשפט (ביחד עם המדינה) כי יחפשו חלופות שטח באזור לבניית תחנת המשטרה. אולם בחודש מרץ (מעט לאחר הבחירות בפברואר) – מסרו העירייה והמדינה לבית המשפט כי לא נמצא שטח חלופי מתאים וכי אין ברירה אחרת מלבד הקמת תחנת המשטרה הגדולה על הגבעה.

סיפורה של גבעת התנ"ך שונה והפוך: מתמיכה ביזם שרוצה לשנות את אופי חלק מהגבעה, ולבנות מלון מאסיבי בשוליה, נראה שהעירייה החלה לשנות גישתה, ותדרוש שינויים בתוכנית היזם. שינוי זה נובע מהתנגדויות רבות מצד אוהבי הגבעה וגופים ירוקים ומוסדות שונים. שינוי זה בעמדת העירייה מוביל סגן ראש העיר יוסי חביליו, ששוכנע כי הקמת מלון זה ומרכז מסחרי, יהווה פגיעה במרקם הסובב את המתחם ובמרחב העירוני הנושק לו.

המצודה העות'מנית בגבעת התנ"ך (צילום: באדיבות צפי שלף – אדריכלית המועצה לשימור אתרים)

גבעת התנ"ך משתרעת (עם שוליה) על פני שטח 45 דונם, התחום בין הרחובות דרך חברון דוד רמז. מהגבעה שגובה 750 מטר, נשקף נוף מרהיב לעבר העיר העתיקה וגיא בן הינום. לשם שניתן לה, גבעת התנ"ך, אין שום קשר למקורות תנכ"יים. מקורו ברעיון שהעלה דוד בן גוריון להקים עליה, לאחר איחוד העיר ב-1967, את "בית התנ"ך". מאחר והגבעה היתה חשופה ומממוקמת בתפר בין העיר החדשה למערבית, ותצפית חריגה בנוף הירושלמי, נראה המקום מתאים להגשמת רעיון זה. משך השנים, הוצעו מספר הצעות גרנדיוזיות להקמת מרכז עולמי לתנ"ך. בשנת 1971 הונחה אבן הפינה למבנה בצורת גלילי ענק, שסימלו את הנצח. אולם ברם, גם פרויקט זה כשל מחוסר מימון, כמו קודמיו, והגבעה נשארה בשיממונה.

הגבעה ממוקמת על קו פרשת המים של ירושלים, ובעונות האביב והסתיו מתמלאת בפריחה רב-גוונית. היא מהווה בית גידול לציפורים, מכרסמים ופרפרים. מחודש ספטמבר פורחים בה החצבים, ולאחר היורה סתווניות, כלניות, סביונים וצהרונים מצויים. בשוליה נתגלה מתחם מערת קבורה מבית ראשון בן כ- 2,300 שנה – וגולת הממצאים שחשף במקום הארכיאולוג גבי ברקאי, היו שתי לוחיות של ברכת הכוהנים מהטקסטים הקדומים ביותר שנתגלו בירושלים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ברקאי העניק לאתר את השם כתף הינום – על פי הפסוק מספר יהושע (טו: ח) שמתאר את גבול שבט יהודה "ועלה הגבול גיא בן הינום… ועלה אל ראש ההר… אשר על פני גיא הינום…". מעל לכתף הינום נמצאים מרכז מנחם בגין והכנסייה הסקוטית, שנבנתה בשנת 1927. מבנים נוספים בולטים סביב גבעת התנ"ך – תיאטרון החאן, מתחם התחנה, המדפיס הממשלתי ובית אות המוצר. על פסגת הגבעה בולט מבנה ששימש כמאגר מים לרכבת בתקופה העות'ומנית, וכן שרידי מצודה ממלוכית.

מבט מהגבעה אל עבר הר הזיתים וכפר השילוח (צילום: אדם אקרמן)

המבנה המעניין מכל, שכיום אינו גלוי לעין, היא המצודה העות'מנית ולידה בניין טמפלרי. המצודה שימשה, החל מהמאה ה-16, כמצודת דרכים ונקראה קאסר אל ע'זאל (בערבית ע'זאל פרושו צבי), ולכן המצודה קבלה את השם מצודת אייל (צבי). משך כל תקופת המנדט וגם אחרי קום המדינה, שימש המבנה כקונסוליה בריטית (עד שהיא הועברה לשייח ג'ראח).

בשנת 2009 התגבשה יוזמה של בעלי הקרקע, שנמכרה ליזם פרטי על ידי הכנסייה היוונית האורתודוקסית, להקמת מלון סביב המצודה. היזם – קרונטי אינבסמנט הולדינג – מקדם תוכנית להקמת מתחם מלונאי, שישתרע על פני 20,000 מ"ר, עם כ-90 חדרי מלון ומבנה נוסף הפונה לרחוב דוד רמז, שישמש לצורכי מסחר ותיירות. שני אגפי המלון יתנשאו לגובה של 6 קומות, וייבנו בצמוד למבנה המצודה. סביב המצודה נמצאת חורשה של כ-50 עצים ותיקים ומוזנחים, שיכרתו ובמקומם יינטעו עצים חדשים. לטענת היזם המצודה תשומר ותהייה פתוחה למבקרים.

התוכנית הוגשה על ידי היזם לאישור הוועדה המחוזית ומעוררת התנגדות רבה, כי למרות שיועד חלק מהשטח לשימור מבנה ציבורי – הרי הקמת המלון, היא למטרת רווח פרטי. הם מציעים בניית מבנה ציבורי בדומה למרכז בגין, שבנוי על מדרון – ולא הקמת מלון רב קומות, המורכב מ-3 אגפים, וללא גישה לרחוב דוד רמז. בין המתנגדים לתוכנית – המועצה לשימור אתרי מורשת, הכנסייה הסקוטית, הקונסוליה הבריטית והתאחדות האדריכלים.

גבעת התנ"ך (צילום: אורטל צבר)

מנגד טוען היזם, באמצעות העו"ד ירון קדרשטוק, כי בניית המלון תחשוף את המצודה, ויינתן לציבור לעלות ולצפות ממרפסת שתיבנה על הגג, לעבר העיר העתיקה. לדבריו יותר מ-60 אחוז משטח המגרש יהיה לשימוש ציבורי. המבקרים יוכלו לעבור דרך שטח המלון הסובב אותו, ולעלות בעלייה מסודרת אל גבעת התנ"ך שתישאר אתר ציבורי. יודגש כי רשמית העירייה לא הביעה התנגדותה לשינוי יעד הקרקע ליעד פרטי – וטוענת שהתוכנית תואמה מול וועדת התיכנון – אך סביב הבחירות הודיעה ראש העיר משה ליאון כי הוא מתנגד לתוכנית.

לסיכום נראה בשלב זה, כי הוועדה המחוזית תפסוק על פשרה. יש לשער כי היא תמליץ על הקטנת ממדי המלון ואולי תכנונו מחדש.

שטח התוכנית בגבעת התנ"ך, הדמיית המלון המתוכנן (צילום והדמיה: מתוך תיק ההתנגדות של המועצה לשימור אתרים)

יש לציין כי היזם טוען כי השטח שעליו ייבנה המלון – אינו חלק אינטגרלי מגבעת התנ"ך, אלא נמצא בשוליו. אי לכך המלון שייבנה, לא יפגע במראה הכללי של הגבעה, ולא ביופייה הטבעי. במידה והיזם יפסיד בדיון והמלון לא ייבנה, יש לפעול לתיקון המחדל, של שנים רבות בהן הוזנחה המצודה, ולא נעשה אפילו גיזום העצים רבי השנים וחיזוקם של אלו הנוטים ליפול. חשוב לדאוג לשימורה של המצודה ולביקורים בה – כך שלא יהיה צורך "בהתגנבות יחידים" דרך פתח בגדר על מנת לראותה.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".