בימים אלו של פריחת הדובדבן – מומלץ מאוד לבקר בגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם וליהנות מחוויה ברוח יפן. בו זמנית ניתן להנות ממרבדי פרחי הבר, המכסים את השוליים היורדים כלפי העמק שמתחת לגן בשלל צבעים מרהיבים. בולטים המקבצים של התורמוסים התמירים בצבעי סגול-כחול, שאמנם נזרעו בגן לפני שנים רבות, אך מפרים עצמם מידי שנה ללא התערבות יד אנוש. בנוסף פזורים ביניהם פרחי בר רבים כמו כלניות, רקפות, נרקיסים, וחלמוניות.
ועדיין – פריחתם של עצי הדובדבן בצבעי ורוד-כהה מהפנטת, ולו רק בשל העובדה שהיא נמשכת רק כשבועיים. ביפן הפריחה מהווה אטרקציה, ומידי שנה מתקיים שם פסטיבל, המושך מיליונים לחוות ולחגוג בפארקים המכוסים בעננים לבנים-ורודים. זהו חג בעל ערך תרבותי-לאומי, שנקרא "סאקורה" – שם העץ ביפנית. אירועים דומים בקנה מידה קטן נערכים גם במקומות שונים בעולם, בהם העצים הצליחו להיקלט.
בפארק הירושלמי נעשו ניסיונות משך מספר שנים לגדל דובדבן – ולבסוף הצליחה שתילתו של הדובדבן הפעמוני. הסתבר כי זן יכול לעמוד בחום הקיץ המקומי. זרעי הדובדבן נבטו בהצלחה והשתילים היו לעצים מלבלבים. חובבי טבע רבים בכל הגילאים, נדחקים לצפות בעצי הנוי עוצרי הנשימה – שמשך כל החורף עמדו בשלכת – והתעוררו לפריחה המרהיבה.
לצידם של עצי הדובדבן השלימה כעת אגודה יפנית "אגון שו" בניית פגודה, ללא שימוש כמעט בברגים ובמסמרים. הפגודה נבנתה ביפן, פורקה ונשלחה ארצה במכולות, מבוקרות טמפרטורה ולחות. היא נבנתה מחדש בגן על ידי צוות יפני, ולאחר השלמת הפיתוח הסביבתי – תשמש למפגשים לקרוב התרבות היפנית למבקרי הגן.
זכתה ירושלים וקיימים בה שני גנים בוטנים. הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, הוקם ב-1954 ומציין כעת 70 שנה לייסודו. הוא נחשב לגן האיכותי ביותר בארץ. הגן השני האוניברסיטאי נמצא בהר הצופים והוא הוותיק בארץ, ומתקרב כעת לשנתו ה-95. גן זה פחות מוכר ומבוקר, כי בשונה מהגן בגבעת רם – שקיים בו אוסף צמחים ועצים המייצגים אזורי צומח מהעולם כולו, מתרכז הגן בהר הצופים בצמחי הבר של ארץ ישראל בלבד. הגן בהר הצופים קטן יחסית ומשתרע על פני 30 דונם, בהשוואה ל-120 דונם של הגן בגבעת רם.
יצוין גם שבנוסף לריחוקו ממרכז העיר, הגן בהר הצופים, שניטע בשנת 1930, נותק ב-1948 משטח ירושלים. הוא היה למובלעת בלב שטח ירדני, שרק שיירות עלו אליה. הטיפול בצמחי הבר הופסק למשך 19 שנה – אך במאמץ רב החל שיקומו בשנת 1970, והוא נחנך מחדש בשנת 1988. בשל הרצון והמאמץ לשקם את הגן בהר הצופים, התעכב פיתוחו של הגן בגבעת רם. בשנת 1962 הוא הועתק מתוך השטח בו הוקם במרכז הקמפוס, למקום בו הוא נמצא כיום – בשוליים המזרחיים של הקמפוס, ובסמיכות לשכונת ניות וקריית המוזיאונים. בשנת 1977 נוסדה אגודת ידידי הגן, והקמתה היתה פריצת דרך ומתן תנופה רבה לפיתוחו. האגודה הצליחה לרתום חובבי טבע רבים בארץ ובחו"ל – בתרומות ובמעשים, ופועלת כעמותה ללא מטרות רווח.
אוסף הצמחים בגן בגבעת רם, הוא הגדול במזרח התיכון ומגיע ל-7,100 מינים, ונפרש על פני שש חלקות גיאוגרפיות. כל אחת משש החלקות, מכוונות ליצור תמונת נוף בזעיר-אנפין של אזור המוצא של הצמחים בעולם. כמו כן נמצאת בגן החממה הטרופית ובה מגוון עשיר של צמחים, יוצאי אזורים טרופיים. החלקות העיקריות הן: אירופה עם יערות נשירים ממרכז אירופה, יערות ממוזגים של הים השחור והכספי – וערבות עשבוניות של מזרח אירופה. חלקת דרום אפריקה, כוללת צומח שיחי של חבל הכף, סאוונות וערבות השיחים. אזור צפון אמריקה מורכב בין השאר, מחורשים ירוקי-עד ויערות עצי מחטים בקליפורניה. חלקת אוסטרליה כוללת יער גשם האוסטרלי ומיני אקליפטוס שונים. ניתן לראות בחלקת אסיה, יער ערבה אנטולי, יער הרי הזגרוס בצפון אירן ויער הררי מרכז אסייתי. אזור אגן הים התיכון מכיל, יערות מחטים הרריים של ארז הלבנון, צומח ירוק-עד איברי מספרד ופורטוגל, צומח הרי האטלס וצומח באיים הקנריים.
החממה הטרופית שהיא אטרקציה בפני עצמה – מהווה מעין מיני -ג'ונגל עם צמחים מיערות הגשם הטרופיים, המצויים משני צידי קו המשווה באסיה, אפריקה, מרכז אמריקה ודרומה. היא נבנתה לראשונה ב-1985, אך הוקמה מחדש מרווחת ומשופרת יותר ב-2018. האקלים בחממה חם וגשום משך כל השנה ובצפיפות רבה. גדלים בה צמחים שפיתחו צורות חיים ייחודיות המאפשרות להתגבר על המחסור באור המאפיין את פני היער המשווני. ניתן לראות צמחים מטפסים על עצים גבוהים, ששורשיהם באדמה וצמחים הגדלים על עצים אבל שורשיהם באוויר – ומקבלים נוזלים מהלחות באוויר. במקום שפע סחלבים , צמחים טורפי חרקים, עצי שרך וצמחים לתועלת האדם כמו: קפה, קקאו, קינמון, בננה, קנה סוכר, וניל ודקל השמן. בחממה המשופרת נוספו שני אזורים: אזור המדבר ואזור מעבר למדבר.
בגן התגלו גם מערות קבורה מתקופת בית שני וכן בסמוך לחממה הטרופית, נחשף קולומבריום לגידול יונים מימי המלך הורדוס. הגן מתבסס על ייחודה הסביבתי של ירושלים ומיקומה בגבול המזרח של האזור הים תיכוני. גובהה של העיר ואקלימה מלא הניגודים – יצרו פינות מחייה וישויות אקולוגיות, שבהן גדל מגוון של אלפי צמחים מרחבי העולם – וזאת למרות ששוררים בירושלים חודשי יובש ארוכים. ברור שלא כל סוגי הצמחים בעולם, ניתן לגדל בירושלים בשטח פתוח או בקרקע מקומית – ולכן החממה המחודשת – מעניקה פתרון גידול לצמחיה טרופית ססגונית ומרתקת. בגן גדלה גם חיטת בר ("אם החיטה") – צמח נדיר באזור ירושלים – והיא גדלה בגן באופן טבעי.
הגן הבוטני הוא "ריאה ירוקה" – פינת נוי וחמד קסומה בלב העיר. בשטח לא גדול יחסית – נוצר מיקרוקוסמוס של עולם הצומח – הנגיש משך כל עונות השנה. הבאים לגן מתרשמים מאד מהאגם המקדם אותם, עם צמחי מים רבים, קרקור הצפרדעים ולעיתים גם שטים בו ברווזים ודגים. האגם גודלו 2.8 דונם וישנם בו זנים שונים של שושנות מים (נימפיאה) ה"לוטוס הקדוש" (נלומבו) – בעל המראה המלכותי וגומא הפפירוס – ועוד צמחי מים מגוונים. בגן ישנה מערכת שמנתבת את מי הגשמים לאגם וממלאת בכל שנה מחדש. אטרקציה נוספת נעימה למבקרים, היא הצעידה על גבי גשר הצמרות – שהוקם ב-2017 בעיקר בתרומת קק"ל, העובר מעל חלקת יער הגשם האוסטרלי – ומעניק הרגשה של הליכה בין צמרות העצים.
במטרה להגביר את מספר המבקרים (בשנת 2023 הגיעו כרבע מיליון) – ואת נגישותו של הגן לבאים מהשפלה – מתקיימות כעת במקום עבודות לבניית כניסה חדשה (בקצה חלקת דרום אפריקה). המטרה היא לפתוח כניסה נוספת לגן, על יד תחנת הרכבת הקלה המתוכננת בקרבת המקום, וחניון ענק לבאים מחוץ לעיר. במקום מתוכננת חממה עם תצוגה מכל מיני צמחים מיוחדים הגדלים בגן – כהכנה לביקור.
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
נעם בר-שי, אוצר הגן
כתבה יפה ותמציתית, והכנה טובה לביקור בגן.
טוב שאתה חושף את זה לקהל גדול!
שייקו
לא סתם המסורת מספרת על שלמה המלך שנטע עצים וצמחים מכל העולם סביב ירושלים תוך ניצול מיקומה הייחודי הגובל באקלימים שונים וכביכול גם סוגי אדמה שונים