הפינה ההיסטורית: בית הנסן – מבית מצורעים לבית תרבות ויצירה

עשור לאחר שהסתיימו עבודות השימור בשנת 2013, במתחם בית הנסן רב-הממדים בטלביה, היה לאחד ממרכזי התרבות והיצירה התוססים בעיר. הבניין התלת ממדי, שנחנך בשנת 1887, נחשב לאחד היפים והמרשימים בירושלים, אולם קרוב ל- 120 שנה היה סגור מאחורי חומה למבקרים – והיה לאחד המסתוריים ומעוררי היראה ביותר של ירושלים. אף כובש וחייליו לא העזו להיכנס לבניין, בו התגוררו לרוב כ-60 חולי צרעת, ועוברי אורח שחלפו על פניו, מיהרו בהליכתם והחישו את צעדיהם מהפחד להדבק במחלה הנוראית. במשך דורות רבים נחשבה המחלה לחשוכת מרפא, וגרמה לעיוות מראה האדם.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה בטלביה? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

המתחם, שמשתרע על שטח של כ-10 דונם כולל גנים וחורשות עצי פרי, תוכנן על ידי האדריכל קונרד שיק והוקם בעזרת תרומות שנאספו בגרמניה. תרומה נכבדה של הקיסר וילהלם השני, בעת ביקורו בירושלים ב-1898, אפשרה בניית מבנה דו-קומתי נוסף בפינתו הצפונית על מנת שישמש כאזור לבידוד חולים במצב קשה. צוות רופאים גרמני ואחיות ממסדר הדיאקונסיות הפרוטסטנטי טיפלו בחולים וניסו לשוות לו אווירה אירופאית, שהיתה שונה מאופייה של קבוצת החולים המאושפזת, שברובם היו מוסלמים וערבים נוצרים. במשקוף שמעל פתח הכניסה הראשית נחקק באבן בשפה בגרמנית שם המבנה "ישו ירפא" (Jesus Hilfe), ומעליו נבנה גמלון עשוי שכבת עץ מסוגננת. במרכז המתחם נבנתה חצר פנימית מרובעת ומרוצפת, והקירות העבים הגנו על המבנה מחום הקיץ. בחורף הירושלמי העז היו בשימוש בכל חדר תנורי חימום עשויים ברזל, שהובאו מגרמניה. מגדלי השירותים הדו-קומתיים נבנו מחוץ לבניין המרכזי, וגשר שעשוי מברזל, מרכיב חדשני באותה תקופה, הוביל אליהם. מרזבים הובילו את מי הגשמים מגגות הרעפים הדו-שיפועים אל בורות מים שנחפרו במתחם.

שביל הכניסה (צילום: אדם אקרמן)

בגן שהקיף את המבנה ניטעו על פני הטרסות עצי פרי רבים, כמו תמרים, תאנים, רימונים וחרובים ועצי נוי: ארז הלבנון, ברושים, אשוחים ואורנים. סמוך לבניין גידלו החולים והצוות ירקות, והוקם גם משק חי, וכך המוסד סיפק לעצמו חלק מצרכיו. העבודה בגן היתה מרכיב חשוב בתהליך הריפוי בעיסוק של החולים. בית המחסה, שהיה במשך שנים רבות יחיד מסוגו בכל המזרח התיכון, נחשב כמוסד מתקדם והוצע כמודל לבניית מוסדות דומים במקומות נוספים בעולם.

החצר הפנימית (צילום: אדם אקרמן)

בשנת 1948 הוסב המוסד לבית חולים ממשלתי, והוא נקרא על שמו של גרהרד הנסן, החוקר הנורבגי שגילה את החיידק שגרם לצרעת. במחקרים בתקופתנו הוכיחו כי מחלת הנסן זוהתה בטעות כצרעת המקראית וכי מאפייניה הנזכרים בתנ"ך שונים וקשים יותר מהמחלה הידועה לנו, שהודברה כיום כמעט לגמרי. אמנם גם כיום זו מחלה מידבקת, אך סכנת ההידבקות בקרב האוכלוסייה הכללית נמוכה ביותר. החל משנות ה-80 ניתן לחולים טיפול רב תרופתי, המאפשר החלמה מלאה ואינו דורש בידוד לשנים ארוכות, אלא הגעה למרפאה לטיפול תקופתי. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מחלת הנסן מוגרה בישראל, אף כי כמאתיים ישראלים סובלים ממנה. המחלה נפוצה ביבשת אפריקה, בברזיל ובנפל.

הגגון מעל לכניסה (צילום: אדם אקרמן)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בשנת 2000 נסגרה המרפאה לגמרי ובמקום נותרה תערוכה קבועה המשחזרת את הווי בית החולים. בתערוכה מוצגים מכשירים רפואיים, מיטות חולים, חפצים שהשתמרו וריהוט, כמו הפסנתר שהנעים לחולים האומללים את תוגת החיים, שבגלל חוסר מודעות והרתיעה הקשה מהמחלה, נודו מהחברה, ואף בני משפחתם ניתקו קשר עמם וחששו לבקרם. הבניין שבשנת 1950 נרכש על ידי קק"ל – הועבר בשנת 2009 לרשות המדינה וזו העבירה אותו לעיריית ירושלים לצורך שימורו והסבתו למרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה.

מגדל העץ הצ'כי (צילום: אדם אקרמן)

עבודות השימור נעשו משך כשנתיים על ידי הרשות לפיתוח ירושלים וחברת וולף – בשיתוף העירייה וקק"ל – ובמימון המשרד לירושלים והמורשת. בבניין החדש שוכן סניף בצלאל ללימודי תואר שני לעיצוב, המיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים ומערכת המגזין "ערב רב" (לתערוכות ולגלריות לאומנות). בחללי התצוגה מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנים הפתוחות לקהל ללא עלות. התערוכה ההיסטורית של תולדות בית החולים, ממשיכה לעניין מבקרים רבים. בגינה מתקיימים בימי הקיץ מופעים מוזיקליים ומוצגים סרטים. במתחם נמצא בית קפה מצליח של משק עפאים וכן "דיר" (במקום שימש בעבר לגידול עיזים – שסיפק חלב לחולים) – בית מרזח הפועל בשעות הערב המאוחרות – ואהוב על הציבור הצעיר. חוויה מיוחדת לכל המשפחה בגינת המקום, מהווה מגדל העץ המתנשא לגובה 15 מטרים ומאפשר תצפית נוף פנורמי עד בית לחם, לעבר עמק רפאים והמושבה הגרמנית – ועד ארמון הנציב. המגדל הוקם בשלהי שנת 2017 וניתן כמתנת ממשלת צ'כיה לירושלים. זהו מיצג ענק אמנותי, יוצא דופן בנוף האורבני של ירושלים . העץ עבר טיפול מיוחד, כדי שיהיה עמיד בכל מזג אוויר והורכב בו שלד פלדה דקיק – שיאפשר לו להחזיק מעמד לפחות מאה שנה.

שלט ההסבר על בית הנסן (צילום: אדם אקרמן)

החל מהשבוע הבא, בין ה-22 ביוני לבין ה-29.6, יתקיים בבית הנסן אירוע הדגל של שבוע העיצוב. תהיה זו הפעם ה-12 מאז פתיחת הבניין כמרכז מדיה שיתקיימו בו עשרות תערוכות, מיצגים צבעוניים, סאונד ואירועים בהשתתפות מעצבים ישראלים ובינלאומיים. שבוע העיצוב בירושלים זוכה לפרסום רב בקרב אמנים ממדינות שונות. מדי שנה מוזמנים מעצבים בודדים וקבוצות מתחומים שונים, להשתתף ולפתח פרויקטים חדשים. בין היתר יהיו קבוצות יוצרים מאיסטנבול וברצלונה – עם תצוגות שיאירו את הבניין והגן באמצעות הקרנות אור וצל, ערפל וענן.

חצר בית הקפה (צילום: אדם אקרמן)

מארגני שבוע העיצוב בוחרים מידי שנה נושא מרכזי, שמתאים לסיטואציות ירושלמיות וישראליות, הרלבנטיים גם לעולם כולו. המשתתפים צריכים בעבודותיהם להתייחס גם לנושא השנתי. הנושא השנה הוא "שקר וכזב" בתרבות האנושית – מימי הנחש המפתה ומהמשקר בגן עדן – ועד תקופתנו – עידן הפוסט-אמת המתבטא: בפיק-ניוז, דיפ-פיק – ועוד דיס אינפורמציות – שהיו לתופעות שגרתיות בימינו. כל חללי הבניין יתמלאו בעשרות המייצבים, והתערוכות. אירוע שבוע העיצוב שמתאים למבוגרים וילדים – יוסיף עוד מקום בילוי משפחתי מרתק ומעורר מחשבה.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים"