הפינה ההיסטורית: לאחר שני עשורים – מוזיאון הסובלנות נחשף אט-אט בפני הציבור

אחרי שני עשורים של עיכובים לא צפויים, סיבוכים בירוקרטיים ומשפטיים, שינויים בתוכנית הבנייה וחילופי אדריכלים – בספטמבר 2024 צפוי להיפתח באופן רשמי מוזיאון הסובלנות במרכז העיר.

המבנה הלבן הענק שממוקם בלב ליבה של ירושלים, ברחוב הלל 32, משתרע על שטח של 17,000 מ"ר ומתנשא לגובה של 4 קומות. עלות הקמתו נאמדת בכמיליארד שקלים (כ-260,000,000 דולר).

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה במוסררה? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

חבלי הלידה של המוזיאון היו קשים, ארוכים ומלאים, כאמור, בעיכובים וסיבוכים כאלה ואחרים. העיכוב נבע גם מעניינים שונים שלא היו בשליטת המתכננים, כמו למשל הבנייה על חלק משטח בית קברות מוסלמי – עובדה שנוצלה למטרות פוליטיות על ידי פלגים ערבים קיצוניים – ופרוץ מגפת הקורונה והמחסור בכוח אדם. ברבות השנים, ובמיוחד לאחר העיכובים והסיבוכים בהקמתו, עלו תהיות רבות מצד אנשי ציבור, אדריכלים ועיתונאים באשר לתכניו העתידיים והתאמתו לסביבה האורבנית הירושלמית.

מבט ממרכז העיר על מוזיאון הסובלנות (צילום: ארנון בוסאני)

מעט היסטוריה: הרעיון להקמת המוזיאון עלה לראשונה אי שם בשנת 1991, בעת ביקורו של ראש העיר טדי קולק במרכז הסובלנות ע"ש שמעון ויזנטל (צייד הנאצים הידוע) בלוס אנג'לס. המוזיאון הוקם בארצות הברית כזיכרון לשואה ולקחיה – וכן להגברת הסובלנות, ללוחמה בגזענות, אלימות, שנאה והסתה. מאחר ובירושלים קיים מוסד יד ושם המנציח את השואה – הוחלט להתרכז במוזיאון שיוקם בנושא הסובלנות וכבוד האדם. הבניין הוקם בתרומות, שגויסו על ידי המרכז בלוס אנג'לס. הרב מרווין האייר, מייסד ומנכ"ל מכון ויזנטל, ידוע לציבור הישראלי, מאז שנבחר להדליק משואה בשם יהדות התפוצות –בטקס יום העצמאות בשנת 2017 (שנת ה 50 לאיחוד ירושלים). הפילנתרופ ואיש העסקים האמריקאי לארי מייזל נבחר ליו"ר מוזיאון הסובלנות בירושלים. מייזל רואה בהקמת המוזיאון מימוש ייעוד חייו לנצל את זמנו ומשאביו, להיטיב עם העולם לקידום סובלנות ומיגור הגזענות – ממרכז שממוקם בירושלים.

מוזיאון הסובלנות (צילום: באדיבות מוזיאון הסובלנות)

עשור לאחר שעלה הרעיון הראשוני להקמת מוזיאון סובלנות בירושלים, בשנת 2001, נבחר לעצב את המוזיאון אדריכל העל פרנק גריי, שרצה להוסיף לירושלים מבנה ייחודי, הבנוי בצורה לא סימטרית, שיהווה אטרקציה עולמית. הבניין היה אמור להיות מצופה בזכוכית בגוון כסוף וכחול וממתכת טיטניום. כך המבנה בירושלים היה הופך למוקד ביקור של אטרקציה עולמית, בדומה למוזיאון גגוניהם בבילבאו – שאף אותו תכנן פרנק גרי. ראש העיר דאז, אהוד אולמרט, תמך בהצעה. ב-2002 הדגם הוטס ארצה, הוצג בבית הנשיא – ועורר התפעלות.

האמפיתאטרון (צילום: אדם אקרמן)

אולם בשנת 2010 הפתיע גרי בהתפטרותו וזניחתו של הפרויקט, בשל דרישת היזמים לתכנן גרסה צנועה יותר בתוכניתו – וכך לצמצם את ההוצאה הכספית. במקומו נבחר סטודיו האדריכלים של ברכה ומיכאל חיוטין מתל אביב – אך גם הם החזיקו מעמד רק שנה – ולבסוף בביצוע הפרויקט זכה משרד יגאל לוי הירושלמי עם צוות אדריכלים בריטי-סינגפורי. בפועל החלה בניית המוזיאון בשנת 2013, והיא נמשכת כבר עשר שנים שלמות. ההוצאות הכספיות שנגרמו בשל כל העיכובים, העלו את עלות הפרויקט ל-260 מיליוני דולרים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

הבניין הענק של המוזיאון מעוצב מבחוץ כגשר המגשר בין תרבויות וניגודים, והארכיטקטורה הפנימית שלו, המזכירה יונה פורשת כנפיים, שמסמלת את החתירה לשלום ולתקווה. המבנה משתלב במרקם האורבני ובחזון התנ"כי של ירושלים כעיר שלום והכמיהה לעתיד טוב יותר. למעשה נוצר היכל לסובלנות ובית תרבות לחינוך חוויתי לסובלנות, לכנסים, לדו שיח בין עדות שונות, והעמקת הקשר לזולת. דרך כתליו שבחלקם עם זכוכיות גדולות, חודר אור נינוח (נציין כי מורכבות בהן רשתות לא מורגשות, המונעות בקיץ כניסת קרני שמש ישירות – וכך נוצר גם חסכון בהוצאות הקירור).

שלט הכניסה למוזיאון (צילום: אדם אקרמן)

פנים המוזיאון (צילום: אדם אקרמן)

במרכז הבניין נמצא גרם מדרגות לולניות מונומנטליות, המסתיים עם פתח זכוכית כלפי השמים, המנסה להעביר מסר של סובלנות וגישור על פערים ומחלוקות. שדרת הכניסה לבניין מעוררת השראה – המבקר עובר דרך שורה של לוחות זכוכית, שבהן מוטבעות כשישים דמויות חתני פרס נובל יהודים ולא יהודים. מתחתיהם מוטבע סיפורם ותרומתם לאנושות – כאשר דמותו של אלברט איינשטיין שנודע גם כפציפיסט ולוחם לסובלנות בולטת מעל כולן. השדרה נקראת "גן תיקון עולם" והיא מובילה גם לשדרה נוספת הנקראת "שיח דורות", שבה מוצגים כעשרים דמויות מגדולי ההלכה וחכמי ישראל לדורותיהם.

דגם מוזיאון הסובלנות של האדריכל פרנק גרי (צילום: באדיבות מוזיאון הסובלנות)

חלק מרשים אחר הוא האמפיתיאטרון הפתוח עם כ-1,000 מושבי אבן, שבתחתיתו מכוסת הזכוכית נמצא קטע מאמת מים מימי בית שני – שהוביל מים לבריכת ממילא. לבניין גם אודיטוריום מפואר עם 400 מקומות מרופדים בקטיפה כחולה, מסך לד ברוחב 10 מטר – שהופכים אותו בין המפוארים בארץ. בבניין תוקם קפיטריה והחניון התת קרקעי שופץ בעלות של 3 מיליון שקל – וישנם 400 מקומות חנייה.

בקומה התחתונה יפעלו שני מוזיאונים חווייתיים, האחד לנוער והשני למבוגרים, שישמשו כמעבדה חברתית עם אולם תיאטרון שבו 150 מושבים. יתקיימו סדנאות עם מיטב השכלולים הטכנולוגים, שייצרו חוויה אינטראקטיבית למשתתפים: שוטרים, חיילים, מורים, תלמידי תיכון. הנוכחים יעסקו בסוגיות כואבות של גזענות, אלימות מילולית ופיזית, אפליה ודעות קדומות. המשתתפים יוקלטו בהתייחסותם לנושאים אלו והתנהגותם בוויכוחים בזמן אמת. יופקו לקחים להגברת המאמץ והקשבה לזולת, והסובלנות הנדרשת להבנת נקודת המבט של האחר. מיזם חוויתי תהווה הולוגרמה אינטראקטיבית המאירה את דמותו של הרמב"ם כמנהיג רוחני וכאיש הלכה, פילוסופיה ורפואה. שיענה על שאלות שיופנו אליו. יוצרי התכנים ינסו בדרך זו לעודד תפיסות שונות הקיימות בחברה דמוקרטית, לרסן קיצוניות וליצור יתר אחווה בין התרבויות המגוונות, המרכיבות את מרקם החיים בישראל.

הכניסה למוזיאון (צילום: אדם אקרמן)

הנהלת המוזיאון קיבלה החלטה שלא להמתין לפתיחתו הרשמית, בספטמבר 2024, וליזום מפעלים, אירועים וכנסים בנושא הגברת הסובלנות והכיבוד ההדדי. בתקופה האחרונה נעשתה פעילות רבה בין כתליו ובוצעו יוזמות רבות. בבניין מוצגת כעת תערוכת צילומים של תריסר צלמים ידועים, מישראל ומחו"ל, שתיעדו את הפנים השונות של 75 שנות קיומה של המדינה. הכנס הראשון בבניין התקיים לציון הסכמי אברהם, אליו הגיעו נציגים מאיחוד האמירויות והוצג להם המוזיאון ומטרותיו על מנת לשתף פעולה עתידית בתחום הסובלנות. באחרונה התקיים במקום כנס "מיגוון הפנים של ישראל", בשיתוף ג'רוזלם פוסט, בהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג. הוזמנו 400 אורחים, שדנו במתיחויות השונות בחברה הישראלית. נואם הכבוד היה מושל פלורידה, רון דסנטיס, שהגיש את מועמדותו לראשות המפלגה הרפובליקנית. המוזיאון מימן גם את חגיגת מימונה בהשתתפות זמרים מישראל וזמר מבית המלוכה המרוקאית בהשתתפות כאלף איש. אלף ילדים – ממשפחות מעוטות יכולת, שמחציתם ערבים, זכו במימון המוזיאון, לצפות במשחקה של קבוצת הכדורגל פריז סן ז'רמן (בכיכובו של ליאו מסי). כן מתוכנן מרוץ אופניים של קבוצת "ג'ירו ד'איטליה" מירושלים לאמירות דובאי, שיצא מרחבת המוזיאון. בבניין התארח גם המזכיר הכללי של התאחדות הכדור רגל העולמית (פיפ"א) ג'ובאני וינצ'נצי, וזאת במסגרת תשומת הלב שתינתן במוזיאון למאבק באלימות בספורט.

לאור יוזמות ברוכות אלו – ורבות נוספות המיועדות להפוך את המקום "לאוהל פתוח" – ישנם סיכויים רבים כי איש לא יזכור את חבלי הלידה הקשים, והבניין יהיה שוקק חיים ובעל מוניטין עולמי שיביא כבוד רב לירושלים ולמדינה.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים"