הפינה ההיסטורית: סיפורו של "חדר הנשיא" החבוי על גג מתחם קבר דוד בהר ציון

לא רבים יודעים כי על קומת הגג של אחד המקומות המתויירים ביותר בירושלים – קבר דוד והר ציון – ישנו מבנה כיפתי ובתוכו חדרון שזכה לשם הרשמי "חדר הנשיא". מדרגות צרות וצמודות שיוצאות מהחצר של קבר דוד, מובילות לגג לבן ורחב ממדים, ממנו נשקף נוף פנורמי מפתיע, על העיר העתיקה, מדבר יהודה וים המלח. בשולי הגג מתרומם מבנה עם כיפה לבנה ודלת לצידה עם כתובת צבועה בשחור, המובילה "לחדר נשיא המדינה". כמו כן מקובע גם שלט רשמי מטעם בית הנשיא, המספר בשלוש שפות את סיפורו של "חדר הנשיא".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה בגבעה הצרפתית? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

סביר היה להניח, כי במקום זה יהיה מסופר על נשיא סנהדרין או כנסת גדולה – אך מדובר בחדר שיועד לנשיא הראשון של מדינת ישראל חיים וייצמן. ברם וייצמן, שכיהן בתפקיד בין 1952-1949, היה במצב בריאותי לא תקין, ולא ביקר בחדרון הזה אפילו פעם אחת. לכבוד יום הולדתו ה-75 ב-1950, נכתבו שני ספרי תורה – שהאחד הופקד בביתו ברחובות והשני הוכנס בטכס חגיגי ל"חדרו המשני" בהר ציון. כן הובאה למקום פרוכת מבית כנסת מעיר הולדתו, מוטלה שברוסיה.

הנוף הנשקף מחדר הנשיא בן צבי (צילום: אדם אקרמן)

לעומת ויצמן, הנשיא השני יצחק בן צבי, שהיה כידוע ירושלמי ומחובר לתרבות ולמורשת ישראל, החל לבקר תכופות בחדר לאחר בחירתו לנשיאות. מצפה הגג היה בין השנים 1967-1948 למקום הכי קרוב לחומות העיר העתיקה, וממנו ניתן היה לראות חלק מהכותל המערבי ואת גגות בתי הרובע היהודי, את הר-הזיתים ובית העלמין היהודי הפרוס עליו. הנשיא בן צבי בחר ב'חדר הנשיא' כמקום התבודדות, לימוד וכתיבה, ובזמן חגי שלושת הרגלים, קיבל במאור פנים על רחבת הגג, את פניהם של המוני בית ישראל ובירך אותם ב"ברכת הנשיא".

יוזם הרעיון להקמת "חדר הנשיא" במקום, היה מנכ"ל משרד הדתות דאז, ר' שמואל זנוויל כהנא – שפעל לחיזוק מקומות קדושים. בהיעדר אפשרות הגעה לכותל, אף שעל פי הסכמי שביתת הנשק עם ירדן, הושגה הסכמה בדבר גישה של יהודים למקום, החליט כהנא לעשות רבות למתן קדושה להר ציון. הוא פעל לקידושו של קבר דוד, להקמת מרתף השואה ולהפיכת הכוך על גג המצפה, שהיה בזמן מלחמת העצמאות עמדה צבאית מבוצרת עם חלונות ירי ל"חדר הנשיא".

השלט הממלכתי והכתובת הידנית בכניסה לחדר הנשיא בן צבי (צילום: אדם אקרמן)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

שיוכו של החדרון לנשיא המדינה[ העניק לאתר ממד ממלכתי, כך שהוא קסם גם למבקרים חילוניים ולא רק לציבור דתי, שהגיע לקבר דוד ועלה למצפה הגג להשקיף בעיקר לעבר הכותל. נציין כי כיום, בשל צמרות העצים שגבהו מאז 1967 וגגות בניינים, בתי כנסת וישיבות שקמו מאז מול הכותל, לא ניתן יותר לראות מהגג את אבני הכותל, אלא רק את מבני כיפת הסלע ומסגד אל-אקצה. חרף עובדה זו המקום הינו מוקד משיכה למבקרים סקרנים שיודעים עליו, וכן הוא כלול בסיורי סדרות החינוך של קורסים להעמקת מורשת, שמקיים צה"ל. החיילים מקבלים הסברים והמחשה, למצב שהיה בירושלים משך 19 שנות חלוקת העיר.

משך עשר שנות כהונתו, הנשיא יצחק בן צבי, אהב את שעות שהייתו במקום ונראה עומד ארוכות על רחבת הגג – וצופה בעצב ובערגה בכותל, ומצר על חורבנם של שני בתי הכנסת המפוארים – החורבה ותפארת ישראל.

מדף הנצחה עם ספרי יצחק בן צבי ודיוקנו (צילום: אדם אקרמן)

סיפורו של "חדר הנשיא" אינו מסתכם רק בקסם שמצא יצחק בן צבי בחדרון המבודד ובמצפה הגג, אלא גם בקשר הרגשי שנוצר בינו לבין הרב אליהו נענה – גבאי בית הכנסת הספרדי הסמוך בכניסה לקבר דוד. "חדר הנשיא" הופקד לפיקוחו של אליהו נענה, על ידי מנכ"ל משרד הדתות. נענה קיבל את מפתחות החדר וצירף אותם ליתר המפתחות של אתרי הר ציון, שהופקדו בידיו. משך 45 שנה טיפח נענה את "חדר הנשיא", והפך אותו לאתר זיכרון לאסונות שפקדו את העם היהודי, ופינת הנצחה לאירועים קשים שאירעו בארץ מאז קום המדינה. נענה יזם פעילות דתית במקום – פעמיים בשבוע קיים סעודות מצווה ובמוצ"ש "מלווה מלכה". החדרון היה לפינה נעימה ללומדים בו ולשהיית הנשיא בן צבי.

לאחר פטירתו בשנת 1999 של רבי אליהו נענה (בגיל 89), המשיך את פועלו בהחזקת "חדר הנשיא", בנו ר' יעקב נענה אשר ירש את תכונות אביו כאיש חסד ונתינה, ואף הוא מקיים כל יום שני במקום סעודת מצווה ולימוד תורה. הוא משמש גם כגבאי בית הכנסת הספרדי ומתנדב במסגרות רבות (בתי חולים, בתי אבות וביקור חולים בבתיהם). בדומה לאביו, יעקב מנסה להצדיק את שם משפחתם "נענה", להיות קשוב למצוקת בני אדם ולסייע לחלשים בחברה היהודית. אביו רבי אליהו – לא החסיר יום בהגעה להר ציון – ולעיתים היה האדם היחיד שהיה בהר, בעת הפגזות ומתח ביטחוני.

הכניסה לחדר הנשיא יצחק בן צבי (צילום: אדם אקרמן)

חדר הנשיא בצריף מדהים בשלל תצוגותיו ופינותיו, ויעקב תמיד נכון להגיע למקום ולפתוח אותו בכל שעות היום, ושש לתת הסברים על מוצגיו. לזכרו של יצחק בן צבי ישנו כיסא מסוגנן עליו נהג לשבת – שמעליו נמצא מדף עם דיוקנו, ועליו מונח קובץ מספריו בחתימת ידו. פינות ההנצחה כוללות את גיבורי ישראל כמו: אלי כהן שנתלה בדמשק, חללי הצוללת דקר, חללי המשחתת אילת , יוני נתניהו שנפל במבצע אנטבה, חללי מבצע שלום הגליל, חללי ונעדרי מלחמת יום כיפור. סיגלית, אמה של הילה בצלאלי, החיילת שנספתה בתאונה בהכנות לטקס יום העצמאות בהר הרצל, דאגה שלבתה תהיה פינת זיכרון במקום. נר תמיד דולק לזכר קורבנות השואה, ומרגשת תצוגה של כינורות שהובאו מגיטאות וממחנות השמדה.
בחדר הנשיא קטן הממדים, מצטופפים לעיתים עד 20 איש לסעודת מצווה לזכר המונצחים. מודלקים נרות שמן ברוח הפסוק: "נר ה' נשמת אדם". דמות המופת העממית והצנועה של הנשיא יצחק בן צבי, זוכה תמיד להתייחסות ולהארה על ידי יעקב נענה. בימי חול וגם בחגים הוא מגיע תכופות לקדם את העולים לגג, אזרחים וחיילים, ושופע בהסברים על הקרבות באזור ב-1948, מספר על מנהרת הסתרים שצה"ל חפר להר מתחת לאפם של הליגיונרים על החומות (שבזכותה המובלעת החזיקה מעמד) – ועל הקשר של הנשיא בן צבי למקום. הוא לא שוכח לספר את סיפור אביו וייחוס משפחתו – שהיא דור שביעי בירושלים ומוצאה מגלות בבל.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים"