דעה | שחרר איתמר, שחרר את חוק האיזוק האלקטרוני

"ביום שהוא ישתחרר ייגמרו לי החיים". המשפט הזה רץ שוב ושוב במוחן של שורדות אלימות (במשפחה) ופגיעות מיניות, שנחלצו בקושי מציפורני החתול הפוגעניות של האיש שארב להן. זוהי מנגינה טורדנית שמתנגנת להן בראש יחד עם תמונות ממציאות חיים סוריאליסטית, שבה הן מותקפות, מאוימות, מחוללות. מציאות שבה אין מקום לביטחון ולשלווה.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה במרכז העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

נפגעות עבירה ברובן סובלות מפוסט טראומה. עבורן, העולם הוא מרחב שחדל להתקיים כמקום בטוח. אוזנן קרויה ונפשן דרוכה לפגיעה שמעבר לפינה. החיים, שממילא אינם צפויים, כי מי חכם ויידע מה יילד יום, הופכים לרצף מתיש של טריגרים מעוררי חרדה. אם ניכנס למוחה של נפגעת עבירה נמצא שם נורות אדומות מהבהבות ללא-הרף. המנגנון הפוסט-טראומטי מציב גם את הגוף במצב של דריכות מתמדת, בהיכון לקראת הפגיעה הבאה. אבל כשמדובר בנשים שורדות אלימות במשפחה – האיום לפגיעה חוזרת הוא במקרים רבים גם פיזי ומוחשי, ובלי הגנה מתאימה הפגיעה הבאה היא רק עניין של זמן. הן נותרות רדופות לא רק בנפשן כי אם בגופן ממש.

בכל שנה ניתנים כ-11,000 צווי הגנה והרחקה במדינת ישראל, רובם ככולם לטובת נשים המאוימות על ידי גברים. אבל צו הגנה הוא נייר חסר ממשות בקשר מי שמורא מהחוק לא נמצא מול עיניו. צו הגנה הוא נייר, חתום בידי שופט, ואישה החוששת מפני גבר שכבר פגע בה לא תוכל להיאחז בו כבמגן ביום דין.

חובתנו – כמדינה, כחברה וכפרטים – לספק לנשים הללו אדמה שתאפשר להן לחזור לשגשג ולהחלים. קרקע שתתייצב מתחת לרגליהן, ותחזיר להן עד כמה שניתן את מציאות החיים הבטוחה. קרקע כזאת לא תתקיים בלי שלושת המרכיבים הבאים: סביבה תומכת, מענה שיקומי מתאים והגנה פיזית.

אחרי שנים של ניסיונות חקיקה שלא צלחו, עבר החוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח אלקטרוני להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה) בקריאה ראשונה בכנסת בחודש יולי האחרון. רגע לפני שהתפזרה הכנסת ה-24, נראה היה שהרצון המשותף להגן על נפגעות אלימות ולייצר להן סביבת חיים בטוחה חצה מגזרים ומחנות פוליטיים ועבר פה אחד בכנסת.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ח"כ יוראי להב הרצנו, מבין יוזמי הצעת החוק, אמר אז, "למנוע אלימות נגד נשים זה לא עניין נשי. אני לא רוצה לחיות בחברה שבה נשים מפחדות על החיים שלהן, שבה דווקא הן אלו שנאלצות לנוס על נפשן – הן ולא הפוגעים". "שינוי וקטור", צלצלו פעמוני הכנסת, "במקום לשים מגבלה על הנשים אנחנו שמים מגבלה על התוקפים שלהן".

השימוש באזיק אלקטרוני כדי למנוע מאדם, שמסוכנותו מוכחת, לחזור ולפגוע, אינו המצאה ישראלית – הוא אומץ במדינות רבות. בעולם הוכח, שעצם האיזוק על היד, העובדה שאדם יודע שיש בקרה על קרבתו לנפגעת, מוריד ב-70 אחוז את מקרי האלימות. אז מה לך השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, שאתה מחזיק בידיך את החוק ומעכב את המשך תהליך החקיקה בתואנת שווא שהוא עלול ליצור תלונות שווא? תלונות שווא הן רעה חולה אמנם, אבל הצעת החוק לא צפויה להשפיע עליהן. הצעת החוק קובעת שאזיק אלקטרוני יופעל רק בחלק הקיצוני של המקרים – רק כאשר המסוכנות מוכחת; רק כשמדובר בשור מועד שהרשעות קודמות בעבירות אלימות או הפרות קודמות של צווי הגנה עומדות מעל לראשו; רק כאשר שוכנע בית המשפט שזהו האמצעי המידתי ביותר כדי לשמור על סביבתה הפיזית של הנפגעת בטוחה ומוגנת. שחרר את החוק מידיך וקיים את המנדט שניתן לך לשמור על סביבה בטוחה לאזרחי מדינת ישראל.

עו"ד רווית זילברפרב (צילום: טל רחמני)

אבל גם ההגנה הפיזית, שמציע האזיק האלקטרוני, אין די בה כדי לייצב את הקרקע מתחת לרגלי הנפגעות. ידוע שאל הטראומה הנפשית מתלווה גם הבושה, שהופכת נשים שורדות אלימות לפגיעות עוד יותר וחשופות עוד יותר לפגיעות חוזרות. דריה לייטל שנרצחה השבוע בחיפה, בזמן שבנותיה ישנות בחדר הסמוך, כבר התלוננה על איומים מצד הרוצח, ואף התנהל נגדו הליך פלילי. אבל בסביבתה הקרובה איש לא שיער שזוהי מציאות חייה. אף שכנה לא הושיטה יד כי לא היה שום רמז למה שמתחולל בין ארבע קירות ביתה. הבושה היא גורם סיכון משמעותי בקשר לנפגעות עבירה, וניפוץ הבושה מתחייב כדי ליצור סביבה בטוחה ומוגנת לנפגעות.

'אדמה – מרחב נשי חברתי' הוא מיזם חברתי המוקם בימים אלו בלב ירושלים, כמענה לנשים נפגעות טראומה, ובהן נפגעות עבירות אלימות ותקיפה מינית. זהו מרחב אינטגרטיבי, רב-תחומי, המציע לנשים ליווי וסיוע משפטי וגם מענה טיפולי ממוקד טראומה, במגוון רחב שלי כלים טיפוליים. בעתיד המטרה שהמרכז יהפוך ל-one stop shop עבור נפגעות, שיתן אף מענה רפואי בשיתוף פעולה עם קרן בריאה. כיום נפגעות טראומה נמנעות מקבלת טפול רפואי כי זה מרחב שמציף טריגרים וזקוק למענה ייחודי. 'אדמה' מוקם כמקום של סולידריות נשית ויזמות חברתית ויאפשר לנשים במשברי חיים, בכל הגילאים, לפגוש את קבוצת השוות ולנפץ את מחסומי הבושה.

"תמיכה חברתית היא ההגנה הטובה ביותר במצבי דחק וטראומה… כדי שהפיזיולוגיה שלנו תירגע, תחלים ותצמח, אנו זקוקים לתחושת ביטחון עמוקה", כתב דר' בלס ואן-דר-קולק בספרו "נרשם בגוף". להחזיר את תחושת הביטחון לנשים הללו – זוהי שליחות לאומית, לא פחות משהיא שליחות חברתית וקהילתית, ולוואי שנצליח, כל אחד ממקומו, ליישר את הקרקע, לרפא היכן שנסדק.

• עו"ד רווית זילברפרב היא מומחית במשפט פלילי ובליווי נפגעות עבירה. מייסדת המיזם החברתי 'אדמה – מרחב נשי חברתי' בירושלים