הפינה ההיסטורית: סינדרום ירושלים – מהתסמונות הידועות בעולם אשר נמשכת מימי קדם ועד היום

המפגש עם העוצמה הרוחנית של ירושלים ועתיקותיה, והיותה העיר היחידה בעולם המקודשת לשלוש הדתות המונותאיסטיות, גורם להלם ולהפרעה נפשית לאחדים מהמאמינים אשר מגיעים לביקור. מדי שנה מתגלים בין 50 -100 מקרים המאושפזים לתקופות קצרות, בשל תופעה זו, שזכתה לכינוי "סינדרום ירושלים".

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

מחפשים דירה בארמון הנציב? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים

בתרבות העולם האנושי ידועות השפעות רגשיות סוערות של מפגשי מבקרים עם אתרים בעלי משמעות תרבותית ואומנותית. כך למשל, זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, בביקורו באתר האקרופוליס באתונה חש באובדן תחושה מציאותית; הסופר הצרפתי סטנדל כה התפעם מיצירות אומנות בעת ביקורו בפירנצה, עד שהתעלף ("תסמונת סטנדל"). קיימת גם "תסמונת פריס", בה נתקפים תיירים (בעיקר מיפן), המבקרים בעיר. ישנה "תסמונת ונציה" שמלווה בהתאבדויות רבות, שתיאר הסופר הגרמני – תומאס מאן. ידועה גם "תסמונת הבית הלבן", המושכת תימהונים שמגיעים לבניין ודורשים ראיון עם הנשיא.

"תסמונת ירושלים" ידועה בכך שחווים אותה מבקרים מכל קצות העולם, והיא העזה שבתסמונות. ההפרעה נובעת מתוך התעלות דתית, והאמונה כי ירושלים היא "טבור העולם", עיר שנתפסת במסורת המשיחית של היהדות, הנצרות והאסלאם, כמקום בו יתרחש יום הדין באחרית הימים. אמונה זו היא שגורמת לחלק מהמבקרים לאיבוד זמני של שפיות דעתם.

אדם נושא צלב משל היה המשיח היהודי (צילום: אדם אקרמן)

אנשים אלו, בהגיעם לירושלים מדמיינים שיש להם כוחות אלוהיים ומשיחיים. הם רואים עצמם כהתגלמות דמות תנ"כית או דמות מהברית החדשה, ומאמינים כי מוטלת עליהם משימה משיחית. המפגש עם המקומות הקדושים והאתרים ההיסטוריים, שלמדו אודותיהם משחר נעוריהם, גורם להם לשמוע קולות משמים ולחשוב שהם המשיח, ישו, דוד המלך, יוחנן המטביל או אליהו הנביא – ולעיתים האלוהים עצמו. מחקרים הוכיחו כי רובם בעלי רקע של הפרעות נפשיות והזיות דתיות עוד טרם הגיעם לירושלים, וכי הם ברובם מארצות המערב שהתעמקו מאד בכתבי הקודש. הם כולם יהודים או נוצרים – אין מוסלמים ביניהם למרות שגם באסלאם מטופחת האמונה, כי ראשית הימים ואחריתם קשורות לירושלים.

בבואם לירושלים חלה אצלם התלקחות מחלת הנפש עם מרכיבים דתיים, ולעיתים קורה שהם מסוכנים מאד לעצמם ולציבור. אחרי תקופת אשפוז כפוי קצרה וטיפול תרופתי בבית החולים לחולי נפש בגבעת שאול, הם לרוב נרגעים ומוחזרים לארצותיהם ולבתיהם, ושם מחלימים מהפסיכוזה הירושלמית שאחזה בהם.

אקסטזה בכנסיית הקבר (צילום: אדם אקרמן)

המקרה הקיצוני ביותר של סינדרום ירושלים בעת החדשה אירע בקיץ 1969, כאשר תייר תמהוני מאוסטרליה מייקל רוהאן הצית את מסגד אל-אקצה וגרם נזק תדמיתי רב למדינת ישראל. הוא סיפר לחוקרים כי ניסה להצית את המסגד כדי לאפשר את הקמת בית המקדש על הר הבית – זאת לאחר שהתברר לו בהתגלות אלוהית, כי הוא נצר לשושלת בית דוד. רוהאן אושפז תחילה ולאחר שנמצא כבלתי כשיר לעמוד במשפט – הוחלט לגרשו מהארץ.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

המקרה המסוכן ביותר שסיכן את הר הבית, אירע ב-1984 – כאשר כנופיה תימהונית שהתגוררה באחד מבתי ליפתא הנטושים, תכננה לפגוע במבנה כיפת הסלע וגם במסגד אל אקצא. למרבה המזל אחד משומרי הווקף, הודות לערנותו

הצליח לסכל ניסיון זה ולהבריח אותם בטרם הם הפעילו את מטעני החבלה. חברי הכנופייה, שהיו מונעים באקסטזה דתית – החליטו כי פיצוץ המסגדים – יקרב את הגאולה לעם ישראל.

ראיית חזיונות שווא על ידי אחדים מעולי הרגל המגיעים אל ירושלים, שאינם מסוגלים להכיל את העוצמות המוקרנות אליהם, גורמת להם להתנהג שלא כמקובל. ניתן להבחין בכך כאשר תייר כזה רוצה לפתע להיפרד מהקבוצה שהגיע עמה או ממשפחתו, ולהתבודד בירושלים. הוא מתחיל להתלבש בגלימות לבנות בסגנון תנכ"י ובסנדלים, מגדל שיער פרא, מדקלם בקול רם פסוקים מכתבי הקודש ונראה מטיף דרשות בכיכרות מרכזיות. ירושלים מתחילה לשמש כבמה עבורו להפצת שליחותו, והתנהגותו התיאטרלית מושכת את תשומת לב הסובבים. הסכנה היא שאנשים אלו מתחילים להאמין באפשרות להתרחשות ניסים. כך למשל, מגדלי תצפית נעולים לעלייה חופשית ללא איש ביטחון צמוד – זאת גם בשל מקרי התאבדות של חולי סינדרום ירושלים.

הזדהות עד כדי ניתוק מהמציאות (צילום: אדם אקרמן)

מבין מקרי התוקפנות הבולטים שאירעו בשנים האחרונות, נציין שלושה כביטוי חריף של התסמונת הזו. תייר אירופאי נכנס לכנסיית הקבר והחל לנפץ איקונות. התברר כי הוא ראה עצמו כמייסד דת טהורה יותר מהנצרות, וכי הגיע לירושלים על מנת להכריז על דתו. סיפור תוקפני אחר הוא של צעיר יהודי אמריקאי, שפרץ למלון ירושלמי והחל לתלוש את משקפי השוהים במקום. כאשר עצרו אותו הוא זעק כי הוא שליח האל, הגורם לאנשים לראות טוב יותר את השכינה השורה בירושלים. בחודש שעבר (פברואר 2023), הגיע יהודי צעיר מארה"ב לכנסיית ההלקאה על דרך ויאה דולורוזה – ולפתע התנפל על פסל מרים וניפץ אותו. לאחר מעצרו טען שראה עצמו כנביא זעם, ששליחותו היא לנפץ פסלי גויים.

תסמונת ירושלים היא תופעה עתיקת יומין, מאז שהחלה העלייה לרגל בימי קדם לעיר. היהודים תמיד ראו בעלייה לעיר מצווה, והנוצרים החלו להגיע אליה בעקבות ישו, החל מהמאה ה-4 לספירה. המגע הפיזי עם האתרים הקדושים בירושלים, גרם למחשבות ולחזיונות מוזרים אצל הוזים אלו. התרגשות עזה אחזה בהם, כאשר זכו למפגש המיוחד עם המקומות שחיו בהם נביאי התנ"ך ובהם הסתובב ישו. בעת החדשה, משלהי המאה ה-18, התחיל להתפתח בעיקר אצל הנוצרים הפוריטאנים והפרוטסטנטים, רעיון "שיבת ציון". במסגרתו יש לפעול לחזרת היהודים לארצם ואז ישו יופיע שנית. כאשר תהיה "ביאה שנייה" של ישו, יתחיל לפי אמונתם "המילניום המאושר" – עידן אלף שנות הברכה שהוא ישלוט בו מירושלים. "מילנריסטים" רבים ראו צורך לבוא לירושלים על מנת להחיש את בואו של ישו, וכך התגברה גם תסמונת מחלת הנפש הייחודית לעיר.

ברטה ספפורד וסטר, בתם של מייסדי המושבה האמריקאית בירושלים בשנת 1881, מקדישה פרק נרחב בספרה "ירושלים שלנו" לאנשים מוזרים ותימהונים שפקדו את האכסניה שהקימו הוריה. היא כותבת: "ירושלים ריתקה אליה אנשים משונים, קנאי דת והוזים בהקיץ בדרגות שונות של שיגעון, שנמשכו לעיר הקודש כבמטה קסם – היו שראו עצמם כהתגלמות של קדושים, נביאים, כוהנים, מלכים ומשיחים עלי אדמות". היא מספרת על אזרח אמריקאי, יהודי מומר, שקרא לעצמו "אליהו הנביא", שהיה משוכנע כי הוא נועד להכשיר את הדרך לבוא ישו. הוא עלה להר הזיתים, צם שלושה ימים וציפה שההר ייבקע לשניים לפניו.

המחקר המקיף ביותר על תופעת תסמונת ירושלים לדורותיה נעשה על ידי שני פסיכיאטרים בכירים – פרופ' אליעזר ויצטום וד"ר משה קליאן, בספרם "ירושלים של קדושה ושיגעון" (2013). ויצטום הוא פסיכיאטר בכיר במרכז בריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים ואילו ד"ר קליאן הוא הפסיכיאטר המחוזי של ירושלים. מרכז בריאות הנפש "עזרת נשים" הוא בית החולים הפסיכיאטרי הראשון בארץ ובמזה"ת לבריאות הנפש. המוסד הוקם ב-1904 בקצהו המערבי של רחוב יפו. תחילה נפתחה מחלקת נשים – ולאחר מכן הוקמה מחלקת גברים. בשנת 1924 התווסף בניין שלישי לטיפול נפשי – וסביבו ניטע גן כמקום טיול לחולים.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".