חגיגות השנה האזרחית החדשה, שהתקיימו בשבוע שעבר, הן הזדמנות טובה לחזור אחורה בזמן – אל התקופה שבה נולדה הסיבה לחגיגות חג המולד – הולדתו, חייו וצליבתו של ישו (ישוע) מבשר דת הנצרות.
שלושה מקומות בירושלים טוענים חזקה על אתר קבורתו של ישו לאחר צליבתו. הכנסייה הקתולית והכס הקדוש דבקים במסורת בת 1,600 שנה כי ישו קבור בכנסיית הקבר, בעוד האוונגליסטים מגיעים ל'גן הקבר' על דרך שכם. לפרסום עולמי בעשרות השנים האחרונות זוכה גם מערת קבורה בשכונת ארמון הנציב. מערת הקבורה הקרויה 'מערת תלפיות', פרסמה את השכונה המציינת כיום 50 שנה להיווסדה, אך היא אטומה וסגורה למבקרים בשל רגישות הנושא.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בשנת 1980, באזור שכונת ארמון הנציב (אז תלפיות מזרח), בעת הנחת יסודותיו של הבית הנמצא כעת ברחוב דב גרונר 272, נתגלתה מערת קבורה מהמאה הראשונה לספירה. מעל פתחה נמצא סמל משולש ועיגול ובתוכו כוכב או זר פרחים. במערה נמצאו עשר גלוסקמאות, שש מהן נושאות שמות. השמות החקוקים בארמית על ארונות הקבורה מעוררים התרגשות: "ישוע בר יוסף" (כמו שמו של ישו), "מריה" (האם זו מרים, אמו של ישו?), "יוסה" (קיצור השם יוסף, וגם שמו של אחד מאחיו של ישו), "מתיה" (האם זהו תלמידו הידוע של ישו?), "יהודה בר ישוע" (הגלוסקמה הקטנה ביותר עם עצמותיו של ילד) ו"מרים הידועה כמרה" (חוקרים גורסים כי זהו שמה של מריה מגדלנה).
אמנם שמות אלו היו שכיחים באותה תקופה, אך מציאת הגלוסקמה היחידה בירושלים עם השם "ישוע בר יוסף". ולאחר מכן גם את הגלוסקמה עם השם "יעקב בר יוסף אחי דישוע" (שנעלמה ואותרה מאוחר יותר ושויכה בסבירות רבה למערת תלפיות), מקדמת את האפשרות הסטטיסטית-תיאורטית כי אכן מדובר בקבר משפחת ישו. ארון הקבורה של ישו הוא הפשוט ביותר מבין הארונות שנמצאו במערה, ובתוכו נתגלו גם שאריות של תכריך שנעשה מהידוק ושזירת קש (תבן), בשונה משאריות התכריך שנמצאו בארונה של "מרה", אשר נעשו מסיבי פשתן.
בפינתו העליונה של ארון הקבורה של ישו חרוט הסמל X (שגלגולו הפך לצלב ומסמן את האות "ת" – האחרונה בא'-ב' העברי והארמי – ופרושה סוף הדרך, אך גם תחילתה). ישו אמר: "אני האלפא וגם האומגה" (האות הראשונה והאחרונה בא'-ב' היווני) – הכוונה שרוחו ממלאת את העולם כולו.
למרבה הצער, בעת הבדיקה הראשונית של הקבר, אחרי שנחשף בפיצוץ-דינמיט מקרי בעת חפירת יסודות לבתים, לא נעשה מחקר יסודי של הממצאים. ארבעה ארכיאולוגים הגיעו למקום, ובראשם יוסף גת. בדיקת די.אן.איי לא התאפשרה עדיין באותן שנים, וכן לא נעשתה בדיקה אנתרופולוגית.
לפי החוק וההסכם הקואליציוני עם החרדים, הועברו העצמות מיד לקבורה והן ולא ניתנות עוד לאיתור. הארונות הובאו באופן זמני למוזיאון רוקפלר. אחד מהם, שסומן במערה, נעלם או נשכח ולא הגיע למחסני רשות העתיקות שהיו אז בשכונת רוממה. בשנים האחרונות גברו ההוכחות כי ארון הקבורה שנעלם, והגיע לרשותו של האספן עודד גולן – ונושא את החריטה "יעקב בר יוסף אחי דישוע" – מקורו במערת תלפיות. גולן, שהואשם בזיוף הארון (בהוספת המילים "אחיו של ישו" – בהמשך לשמו של "יעקב בר יוסף"), טען אומנם במשפטו כי רכש את הגלוסקמה במזרח ירושלים ב-1976 (זאת כנראה כדי לחמוק מחוק העתיקות שחוקק בשנת 1978 – אך בהחלט אפשרי שלא דייק והיה זה בשנת 1980). לאחר זיכויו של גולן מזיוף הגלוסקמה והחזרתה לביתו, ערך בה הגיאולוג ד"ר אריה שימרון בדיקות יסודיות – ומצא התאמה גבוהה ביותר בינה ליתר הגלוסקמאות במערת תלפיות ולהרכב הפטינה (שכבת המשקעים והתגבשות המינרלים על גוף המונח מאות בשנים מתחת לאדמה).
יוסף גת, הארכיאולוג הראשון שבחן את הגלוסקמאות, נפטר לפתע ב-1993, אך הספיק לספר לאשתו, כי הוא משוכנע שגילה את המערה בה נקבר ישו ומשפחתו, אולם חשש שפרסום מסקנתו, יעורר גל אנטישמיות. תלמידו, הארכיאולוג עמוס קלונר, שהכין רק בשנת 1996 דו"ח סיכום הממצאים מהמערה – טען בו כי אין מספיק הוכחות שמדובר בישו ומשפחתו. ההתעניינות בקבר החלה רק לאחר שצוות של רשת "בי.בי.סי" הגיע לירושלים ב-1996, להפיק סרט על מנהגי הקבורה בימי בית ראשון ושני, ומצא גלוסקמה עם השם "ישוע בר יוסף".
בשנת 2002, לאחר הפרסום הרב של איתור הגלוסקמה "יעקב בר יוסף", החל העיתונאי והבמאי שמחה יעקובוביץ', המתעניין בארכיאולוגיה, להכין סרט על "מערת תלפיות". הוא איתר את הארון עם הכתובת החרוטה עם שמו של ישו במחסן העתיקות ופתח אותו, ולא היו בו עצמות. ברם, בתחתיתו היתה שכבת אבק עצמות הניתנת לבדיקת די.אן.איי הקרויה "מיטוכונדריאלית". כך החל יעקובוביץ' באיסוף החומר תוך התייעצות עם מומחים רבי מוניטין בתחומי ארכיאולוגיה, גיאולוגיה, סטטיסטיקה ופיענוח כתובות עתיקות. ההשערה כי ב"קבר תלפיות" טמונים בני משפחת ישו עוררה עניין רב ברחבי העולם. תוצאות מחקריו היו לסרט שובר קופות (שהופק על ידי ג'יימס קמרון), שהוקרן לראשונה בניו-יורק ב-2006 בשם "הקבר האבוד של ישו". ספרו של יעקובוביץ', "קבר משפחתו של ישו", היה לרב מכר, והדיו נשמעו בכנסים רבים. הספר והסרט נתקלו בהתנגדות רבה מצד חוגים קתוליים, המתנגדים לעצם ההנחה כי נתגלה מקום קבורתו של ישו – ועל אחת כמה וכמה כי היה אולי נשוי ואב לילד.
כחודש לאחר גילוי המערה בשנת 1980 ברחוב גרונר, נתגלתה מערה נוספת מהמאה הראשונה לספירה, ברחוב עולי הגרדום הסמוך. הארכיאולוגים, ובראשם קלונר, השתלשלו אליה פנימה על חבל דרך התקרה. המערה נשתמרה בשלמותה, ובתוכה נמצאו שמונה גלוסקמאות ועוד אחת של ילד. אולם כבר למחרת, כאשר החלו ההכנות להעברת הגלוסקמאות למוזיאון רוקפלר, הגיעו אנשי "אתרא קדישא" עם תגבורת של תלמידי ישיבת "תולדות אהרון" הקיצונית ודרשו הפסקת העבודה. לא ניתן היה להוציא את ארונות הקבורה מהמערה והיא נאטמה לשנים ארוכות.
בשנת 2012 הגיע שמחה יעקובוביץ' להסדר עם "אתרא קדישא", לפיו איש לא יחדור למערה, אלא זרוע רובוטית עם מצלמה תוכנס פנימה דרך חור שנחפר ברצפת הבניין. במסדרונות הבניין הותקנו מרקעי וידאו, מהם נשלטה המצלמה שהוכנסה פנימה דרך החור, שאותר באמצעות המכ"ם. הממצאים הוקרנו על גבי המרקע. צילומי הרובוט הראו על גבי אחת הגלוסקמאות ציור של דג חרוט שהוא סמל נוצרי קדום, הפולט אדם. הדג ויונה הנביא – הם מסמליה הראשונים של הנצרות. ישו בדומה ליונה נבלע כבר בעולם המוות, אך קם לתחייה (שניהם שהו בעולם האבדון שלושה ימים). בשל התאורה העמומה קשה היה לקרוא את הכתובות, שנכתבו ביוונית על גבי הגלוסקמאות, אך כולן רומזות על תחיית המתים. בין המילים החרוטות, ישנן המזכירות את השם "אלוהים" ואת המילים "קם לתחייה". לדעת אנשי הצוות (שכללו גם ארכיאולוג), כל הנקברים היו חסידי ישו, שרצו להיקבר בסמוך לדמות שאותה העריצו וראו בה את בן האלוהים.
ייתכן ולא ניתן יהיה לעולם להוכיח, כי המערה ברחוב גרונר קשורה למשפחת ישו. "מערת תלפיות", הנמצאת בדיוק בחצי הדרך בין בית לחם וירושלים, תמשיך להסעיר את הדמיון של מאמיניו ותפלג את חוקרי הנצרות. נראה כי התעלומה, היכן קבור המת המפורסם ביותר בהיסטוריה, תישאר לא פתורה.
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
זאב קינן
כל אזור תלפיות וארמון הנציב ידוע היום כאזור קבורה של ראשוני הנוצרים – כנראה – כהשערת ד"ר אקרמן – בזכות המסורת הנפוצה (אז) על קבורת ישוע ומשפחתו שם. כדאי היה גם להזכיר את המערה שנתגלתה בעת הקמת החלק החדש בשכונת תלפיות – באזור רח' חיים כהן. גם זו מערת קבורה של ראשוני הנוצרים, או חסידי ישוע.
אלברט
אקרמן עדיין חי בעבר, עוד בשנת 1980… כאשר "נתגלה" אותו ממצא ארכיאולוגי… שבשנת 2002 נמצא שהגלוסקומה היתה מזויפת… ועוד הוכח שישנם אנשים רבים שנאו את השם ישוע, והשם יעקב, והשם יוסף… ירושלים היתה עיר שזכתה במכלול של שמות כאלה… אך בכל זאת חסרי טעם וידע בהיסטוריה עדיין טוענים שיתכן ומדובר בקלוסקומה של ישוע… או מי מבני משפחתו…. יאללה תיהנו מהספק…
מה שלא ברור מה פתאום אקרמן התעורר כעת לסוגיה מזוייפת זו…
יהודי
ישו לא נקבר בשום מקום הוא הרי היה פושע שהרומאים צלבו
אייל
1 בָּרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ, לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, נָשְׂאוּ אֶת הַבְּשָׂמִים אֲשֶׁר הֵכִינוּ וּבָאוּ אֶל הַקֶּבֶר. 2 הֵן רָאוּ שֶׁהָאֶבֶן כְּבָר נָגֹלָּה מִן הַקֶּבֶר 3 וְנִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ, אַךְ לֹא מָצְאוּ אֶת גּוּפַת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ. 4 עוֹדָן נְבוֹכוֹת עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּבְגָדִים מַבְרִיקִים נִצְּבוּ עַל-יָדָן. 5 הֵן נִתְמַלְּאוּ פַּחַד וְהִרְכִּינוּ פְּנֵיהֶן אַרְצָה. "לָמָּה אַתֶּן מְחַפְּשׂוֹת אֶת הַחַי בֵּין הַמֵּתִים?" שָׁאֲלוּ הַשְּׁנַיִם. 6 "הוּא אֵינֶנּוּ פֹּה, הוּא קָם לִתְחִיָּה. זְכֹרְנָה מַה שֶּׁאָמַר לָכֶן עוֹד בִּהְיוֹתוֹ בַּגָּלִיל. 7 הוּא אָמַר כִּי 'בֶּן-הָאָדָם צָרִיךְ לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים וּלְהִצָּלֵב, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָקוּם'." הבשורה על פי לוקס פרק כ"ד