הפינה ההיסטורית: המושבה היוונית – מהשכונות הוותיקות והמסקרנות בעיר

סמוך למושבה הגרמנית הנודעת, שוכנת לה האחות הקטנה והצנועה יותר, אך לא פחות מסקרנת ויוקרתית – זוהי כמובן המושבה היוונית, שבתיה הראשונים נבנו על ידי משפחות יווניות אמידות בתחילת המאה ה-20. השכונה הוקמה בין השנים 1940-1902, ביוזמתו אפתימוס – ראש הפטריארכיה היוונית דאז – שחיפש לבני עדתו מענה לצפיפות המגורים שהיתה באותם ימים ברובע הנוצרי.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

השטח שרכש בדרום העיר, היה אזור בוסתנים של עצי פרי. הבוסתנים נעקרו והשכונה תוכננה כרשת של רחובות מקבילים וניצבים זה לזה. במרכז השכונה הוקם מועדון קהילתי והבתים נבנו על חלקות אדמה של חצי עד דונם, ונקראו על שם המשפחות היווניות שרכשו אותן. הרחוב המרכזי – המקביל לרחוב עמק רפאים במושבת הטמפלרים הגרמנית – נקרא באותם ימים אפתימיוס– כיום זהו רחוב יהושע בן נון.

במפת ירושלים משנת 1927 מופיעים כ-25 בתים ובמפה משנת 1947 נמנים כבר כ-40 בתים. מרבית תושבי השכונה, כ-400 נפש, עסקו בעבודות פקידותיות בממשל המנדט הבריטי, זאת הודות ללימוד שפה זרה ומקצועות ה'צווארון הלבן' בבית הספר היווני ברובע הנוצרי ובקולג' הצרפתי ליד השער החדש. יצוין החינוך המסור שקבלו החל מגן ילדים ובכיתות לימוד הראשונות, במתחם המועדון ברחוב אפתימיוס.

המושבה היוונית (צילום: אדם אקרמן)

מרבית הבתים במושבה היוונית נבנו כחד קומתיים ודו קומתיים, בסגנון כפרי פשוט וצנוע, ורק מיעוט מהם היו בתי פאר. הדיירים, שהיו ברובם יוונים אורתודוקסים (בנוסף אליהם מעט משפחות נוצריות ערביות וארמניות), לא הקימו כנסייה בשכונה אלא נהגו להתפלל במנזר סן-סימון שנמצא במרחק לא רב. במספר בתים התגוררו בשכירות פקידים וקציני צבא בריטים. ייחודה של המושבה היה באופייה הכפרי-ציורי עם סמטאות צרות, חומות אבן שהוקמו סביב הבתים עם גגות הרעפים, צמחיה מטפסת, ירק ועצי אורן עבותים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות בשנת 1948, ובעיקר אחריה, מצאו עצמם רבים מתושבי השכונה בירושלים הירדנית ונקלטו במנזרי העיר העתיקה. עם שוך הקרבות, ומחוסר יכולתם לחזור לבתיהם במושבה, רבים מהם היגרו ליוון, קפריסין וארצות הברית. המושבה היתה לשכונה ישראלית ועולים חדשים אוכלסו בבתים. הדיירים החדשים לא שמרו על הטיפוח בו הצטיינה המושבה, הם הוסיפו תוספות מאולתרות במרפסות וגם מאחורי הבתים – והגנים היפים החלו לנבול. רק 12 משפחות יווניות נותרו בשכונה, ורק אחרי איחוד העיר ב-1967 וחידוש הקשר עם אחיהם בעיר העתיקה, חודשה הפעילות במועדון היווני.

המושבה היוונית (צילום: אדם אקרמן)

עד שנות ה-1970 היתה השכונה בעלת אופי חילוני, אך בהדרגה הוקמו בה ישיבות ובתי כנסת, והיא הפכה לשכונת מגורים שאוכלוסייתה מעורבת: משפחות מסורתיות, חרדיות וחילוניות. עד שגובשה מדיניות השימור, נהרסו אחדים מהבתים החד-משפחתיים ובמקומם הוקמו בתי דירות סטנדרטיים. בהדרגה גברה תשומת ליבם של מתכנני העיר לאופייה הארכיטקטוני הייחודי והמסודר של השכונה. הגנים טופחו חזרה ואופייה הכפרי נשמר. ככל שהתגברה המודעות לצורך שימור הבתים, עלתה חזרה קרנה של המושבה היוונית והיא חזרה להיות שכונה יוקרתית.

שטחה של המושבה היוונית המקורית היה 115 דונם בלבד – וכיום עם תוספות בניינים ברחובות הגובלים אותה היא משתרעת על פני כ-180 דונם. אוכלוסייתה מונה כ-1,800 נפש ומספר חברי הקהילה היוונית הוא כ-50 בלבד. ישנם עדיין כ-30 בתים חד קומתיים ודו-קומתיים מקוריים, המצדיקים את שמה כ"מושבה יוונית". בבניין המועדון מתקיימים מופעי תרבות וחברה מגוונים, בעיקר בחגים כמו הפסחא וחג המולד וגם ביום העצמאות של יוון. גבולותיה של השכונה אינם מדויקים, ולכן הפער בנתונים לגבי שטחה. מקובל לתחום בתחומיה את הבתים שבין רחוב רחל אמנו בצפון, רחוב עמק רפאים במזרח, רחוב אלעזר המודעי בדרום -מערב ורחוב יותם בצפון-מערב.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מרבית הבתים המקוריים בנויים לאורך רחוב בן נון. נעים לטייל במושבה ולראות את המבנים הפשוטים, וגם אחדים מבתי הפאר שהקימו היוונים בני הדור הראשון. עדיין ניתן לחוש את האווירה הפסטורלית של השכונה ולראות על חלק מהבתים את תאריך הבנייה (הנמצא מעל למשקוף או על שערי הברזל המסוגננים). בעיקר מרשים הביקור במועדון (רחוב יהושע בן נון 8), שמעל הכניסה הראשית אליו טבועה שנת ייסודו 1902. על קירותיו ישנן טבלאות הקדשה לזכר אישים שהיו קשורים בקהילה, ובהם שני חללים מבניה, ששירתו בחיל הים היווני בזמן מלחמת העולם השנייה. אולם ההתכנסות משמש למופעי תרבות ושירה בצוותא. בכל אחד מפינות מתחם המועדון, ניצב מבנה חד קומתי עם גגות רעפים. בצד הצפוני של גינת המועדון, נמצאת רחבת ריקודים מרוצפת ולצידה שמור מבנה, שבעבר שימש את תזמורת הקהילה היוונית. בפינת רחובות יהושע בן נון ויואב השתמר מבנה קטן עם דלתות ברזל מוגפות ונראה כאילו ננעל כיום, שכנה בו המכולת השכונתית משך קרוב ל-40 שנה (1967-1929).

המושבה היוונית (צילום: אדם אקרמן)

סיור במושבה ראוי להתחיל בבית חד-קומתי, ברחוב רחל אמנו 3 (פינת יהושע בן נון). בבית זה בן ה-100 שנה התגורר ד"ר פוטיוס אפקלידס, אשר ניהל את בית החולים העירוני הטורקי ברחוב יפו 86 (כיום לשכת הבריאות המחוזית). אפקלידס נפטר במגפת טיפוס הבהרות, שפקדה את ירושלים בשנת 1916. הבית על רהיטיו המגולפים עבר לידי הקהילה היוונית. הקהילה החליטה לשקם אותו במטרה להופכו מוזיאון זוטא. מלאכת השימור הופקדה בידי אדריכל הקהילה אליאס מסינס. הביקור במקום חוויתי – כי בתוכו נמצאת הספרייה של הרופא – וכל הרהיטים וכלי הבית האופייניים לבית יווני ונמצאת בו גם גלריה לאמנות יוונית. הבית משקף את האופי הארכיטקטוני ואורחות החיים של מייסדי המושבה.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

מחפשים דירה חדרים במושבה? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים