ברוכים הבאים לירושלים.
בוקר טוב לתושבי מדינת ישראל ובמיוחד לתושבי מדינת תל אביב. תוצאות הבחירות לכנסת ה-25 הופכות אתכם לירושלמים בפועל. מוזמנים לחוות את החוויה שלנו ב-30 השנים האחרונות (פלוס-מינוס).
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
הכנסת הבאה תהנה מייצוג ייתר לגוש ימין-דתיים-חרדים ותסבול מייצוג חסר של השמאל ומפלגות ערביות. זה דומה מאוד למציאות במועצת עיריית ירושלים: הציבור הערבי המהווה כ-35 אחוז מתושבי העיר אינו מיוצג במועצה (נמנע מלהשתתף בבחירות) ואילו בקרב אלו שכן משתתפים – הציבור החרדי-חרד"לי מאורגן, ממושמע ומצביע באחוזים גבוהים לעומת הציבור הכללי שמתפצל בין רשימות שאינן עוברות את אחוז החסימה ומצביע בשיעורים נמוכים יותר.
כנסת ישראל הופכת להיות מועצת העיר ירושלים.
אז איך חיים ככה? קודם כל כדאי להרגיע עם נבואות הזעם. זה לא עוזר לאף אחד. גם בציניות. כן זה יותר קשה ומאתגר אבל תנו לנו להרגיע אתכם. למרות שהקואליציה הזו שולטת בעיר קרוב ל-30 שנה בתי הקולנוע בליל שישי לא נסגרו, מסעדות ומקומות בילוי פתוחים בשבת, מערכת החינוך הממלכתית מעולה, מצעד הגאווה צועד במרכז העיר, מוסדות התרבות עובדים, הקהילה הגאה מתוקצבת (גם אם צריך להיאבק מדי פעם, אך פתרונות נמצאים). החיים של תושבים חילונים, מסורתיים ודתיים ליברלים בעיר ממשיכים להתנהל. לא הכל ורוד, ישנם חיכוכים. אך המרחק בין נבואות הזעם והאזהרות שנשמעות בכל בחירות עירוניות ובין החיים עצמם הוא גדול. את הביקורת והחשש רצוי למקד בנושאים קונקרטיים ולא לאיים בהגירה ועזיבה אם התוצאות אינן לרוחנו. הגישה הזו של "תושבים על תנאי" לא הועילה לירושלים ולא תועיל גם למדינה.
אבל לא באתי רק להרגיע ולומר שיהיה בסדר. את המודל הזה אתם, אזרחי ישראל, מממנים בכמיליארד שקלים בשנה. לעיר אין יכולת לשאת את עצמה מבחינה כלכלית אז אתם רושמים לנו את הצ'ק. קשה יותר למשוך לכאן מעסיקים גדולים ואיכותיים למרות הטבות המס, ועוגנים לציבור הכללי לא ממש מפותחים פה. מה יקרה ביום בו מדינת ישראל לא תוכל לשאת את עצמה מבחינה כלכלית? מי ירשום לנו צ'ק?
רוצים להישאר מעודכנים?
רוצה לומר, גם אם ברמת היומיום חיינו יחסית נוחים, ברמת המאקרו המודל הזה אינו בר קיימא לטווח הארוך. מה זה אומר? שכדאי קצת להרגיע עם תחזיות שחורות על חובת כיסויי ראש במרחב הציבורי ויותר בבנייה של אלטרנטיבה אמיתית ופתרונות מעשיים.
בועז מ.
אני ממש לא מסכים את התאור הוורוד של החיים בירושלים.
בתור חילוני שגר בעיר הזו מעל 40 שנה, המצב מדרדר משנה לשנה.
מקומות פתוחים בשבת?
על קצה המזלג! ממש בקושי.
מצעד גאווה?
החיביאו את מסלול הצעדה רחוק מכל אדם, שלא יראו חס וחלילה.
בתי כנסת שניבנים כל כמה מטרים במקומות שהיו אמורים להיות מגרשי חניה או אזור ירוק.
גני ילדים בעלי צוויון דתי על חשבון גני ילדים חילונים.
שילוט מצונזר ברחובות העיר, על ידי קישקושי גרפיטי "תועבה!", ובמקום למצוא את המשחיטים, פשוט התחילו להצניע את הגומניות.
ועוד… ועוד….
נשבר הלב שזה מה שקרה לירושלים.
וזה יהיה נורא אם המדינה תתפוס את הכיוון הזה.
רון
תשכח מזה אדון יוצמח. יש לכם הרבה מה לחשוש. מצעד הסוטים הולך להתבטל, ובג"ץ לא יוכל לבטל את הביטול כי הוא יוחלף ע"י שופטים נורמלים שמבינים את מקומם במדינה יהודית. מקומות בילוי יסגרו בשבת. מי שרוצה מדינת כל חילוניה שייסע לצרפת וישאר שם עם המילקי המושיע מגרמניה. שם הדת מופרדת מהמדינה
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
כתבה מזעזעת
מי שלא נאה לו שיעזוב את הארץ
בחו"ל הוא בטוח ירגיש, בבית
ניצן
פעם גרתי בשכונה שהיה כיף בשבת, משפחות היו נוסעות לטייל, ילדים היו נפגשים לשחק כדורגל במגרש. בשאר ימי השבוע היית נפגש עם חברים בבית ספר ומשחק עד הערב.
היום באותה שכונה כבר קשה לנסוע בשבת כי הולכי רגל משתלטים על הכביש ואפילו זורקים אבנים. הילדים לא נפגשים כי הם עכשיו גרים בקצוות השונים של השכונה והמגרש הוסב לבית כנסת זמני מאז הקורונה. ובית הספר? מחולק עם בית ספר דתי ועכשיו אסור להפריע ליד בשעת תפילה.
ירושלים דוחקת את החילונים החוצה. כן, היא מאפשרת לאלו שנשארים איזה מינימום אולימפי, אבל זה ישתנה כשרוב החילונים יהיו ירושלמים שלעבר.
והכי מפחיד? ייתכן שעוד במהלך חיי אני אראה את זה קורה לאורך כל המדינה.