בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, בימים שבהם ירושלים היתה חצויה, נשמר הקשר בין הר ציון, מובלעת נצורה בין 1967-1948, למערב העיר דרך תעלת קשר סודית אשר חיברה את הר ציון עם מערב העיר. לפני כשנה וחצי, ביום ירושלים 2021, התעלה הזו נוקתה וחודשה ונפתחה לקהל הרחב.
כידוע, הר ציון נכבש על ידי חטיבת הראל של הפלמ"ח ב-18 במאי 1948, כחלק מהמאמץ לחבור לרובע היהודי המנותק ולהצילו. הרובע נפל בסופו של דבר בידי הלגיון הירדני, אך הר ציון נותר בתחום ישראל – על מקומותיו הקדושים כמו קבר דוד, חדר הסעודה האחרונה וכנסיית הדורמציון. הר ציון היה למובלעת נצורה, והקשר עמו בזמן המלחמה – ומשך 19 שנה עד איחוד ירושלים ב-1967, היה בו קושי רב.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
העלייה במדרגות להר היתה מייגעת ותלולה, והירדנים שישבו על החומות יכלו לחסום באש את הגישה להר. כך עלה הרעיון הנועז לחפור תעלה תת-קרקעית סמויה בסמוך למדרגות הנקראות עד היום "מעלות בני" (על שם בני מהרשק, איש הפלמ"ח שהיה קצין התרבות והמרגמות של "גדוד הפורצים", שכבש את ההר). התעלה היתה צרה, מדופנת בבטון ומכוסה בפחים שעליהם פוזרה שכבת אדמה דקה להסוואה. הירדנים לא הרגישו בתעלה החבויה, שדרכה הוברחו להר עד 1967 נשקים, אספקה ותגבורת ללוחמים.
גג תעלת הקשר עם כינויי ירושלים (צילום: אדם אקרמן)
התעלה נחפרה בין ימין משה ומשכנות שאננים – ועד גרם המדרגות "מעלות בני" – ומשם עד הכניסה לבית הספר גובאט שעל מורדותיו המערביים של הר ציון. לאחר מלחמת ששת הימים נהרס חלקה הראשון של המנהרה – ממשכנות שאננים ועד צומת הרחובות חטיבת ירושלים–דרך חברון–מעלה השלום. החלק הנותר – מהצומת ועד להר ציון – באורך של כ-50 מטר, התמלא בעפר וחלקו קרס. בפרויקט השיקום, שבו הושקעו על ידי משרד ירושלים ומורשת והחברה לפיתוח ירושלים (פמ"י) למעלה מ-2 מיליון שקלים, הוחלט לפתוח את המעבר הסודי שנזנח ולהפכו לאתר מורשת גבורה – הממחיש את המציאות הירושלמית המורכבת, בתקופת "הקו העירוני", כאשר העיר היתה מחולקת. במסגרת העבודות הוכשר בכניסה לתעלה מקום להתכנסות והסבר לקבוצות מטיילים. גופי תאורה הוצבו בפנים ועל גג הברזל שהותקן במקום הפחים – נחתכו בו שמות ירושלים שונים – כך אור השמש החודר דרך השמות המחוררים, מרצד על הקירות ומקשט אותן.
הכניסה למנהרת הקשר (צילום: אדם אקרמן)
המעבר בתעלה שישנן בה זוויות פנים חדות, לא היה קל וחלקו נעשה בכפיפה ובקצב איטי. עד מהרה התברר שהתעלה אינה מספקת לשמירת קשר רצוף עם המוצב בהר ציון. קצין ההנדסה של חטיבת עציוני, אוריאל חפץ, תכנן רכבל עם קרונית מעל לגיא בן הינום, שחיברה בין העמדה הצבאית בבית החולים למחלות עיניים הבריטי סנט-ג'ון (כיום מלון הר ציון) – לבין העמדה בבית הספר גובאט (כיום הקולג' האמריקאי ארץ-הצבי). הקרונית שיכלה לשאת 250 ק"ג, עברה מרחק 200 מטר בגובה רב מעל לגיא, משך שתי דקות. שלושה חיילים מכל צד הפעילו את הגלגלת של הרכבל.
תעלת הקשר (צילום: אדם אקרמן)
על מנת שהירדנים לא יבחינו ברכבל, הוא הורד ביום לקרקעית הגיא והקרונית הוכנסה פנימה. בשעות החשיכה הכבל נמתח מחדש למעבר הקרונית. כך נוצרה "רכבת אווירית" סמויה מעין, שפעלה חצי שנה, ובין השאר שמשה לפינוי פצועים, העברת נשק וחומר ביצורים למגיני ההר. מ-1948 ועד מלחמת יוני 1967, נשמר קיומו של המתקן והקרונית כסוד צבאי, מתוך מחשבה לעשות בו שימוש חוזר במידת הצורך.
רוצים להישאר מעודכנים?
רק בשנת 1972 פורסם קיומו של המתקן ונפתח 'מוזיאון הרכבל', בתוך מלון הר ציון. אוריאל חפץ קיבל פרס לביטחון ישראל על המצאתיו המתוחכמות, שבראשן היה הרכבל. בשנת 1987 במסגרת פסטיבל ישראל, זכה הרכבל לפרסום עולמי, כאשר לוליין צרפתי, במופע ששודר בתחנות טלוויזיה רבות – הצליח לעבור על כבל נוסף, שנמתח במקביל לכבל המקורי, תוך החזקת מוט לשווי משקל וחצה את הגיא.
השלט בכניסה לתעלת הקשר (צילום: אדם אקרמן)
תעלת הקשר והרכבל הם סיפור של חשיבה לא שגרתית, אומץ ותעוזה. יוזמות אלו הבליטו את היצירתיות של חיל ההנדסה, כבר עם קום המדינה. התעלה פתוחה לקהל בכל שעות היום, לסיור עצמי – בעוד שביקור ב'מוזיאון הרכבל' דורש תאום עם המלון.
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
תגובות