שנה חדשה בדיוק החלה, ובעולם היהודי מצפים ליום הכיפורים הבא עלינו לטובה. במשנה כתוב על רבי שמעון בן גמליאל (רשב"ג) שהכריז כי "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו".
כשאני חושב על האווירה המיוחדת והקסומה בירושלים במהלך יום הכיפורים, אני ממש מזדהה עם אמירתו של רשב"ג – הרבה בזכות מה שקורה ברחובות העיר.
לפני כשלושה שבועות (22 בספטמבר), כמדי שנה, צוין ברחבי העולם "יום ללא מכוניות". אני משער שבכמה מקומות היתה הצלחה ביום הזה, אבל בשום מקום על פני הגלובוס אין יום שמגיע לרמה של מה שאנחנו חווים מדי שנה ביום הכיפורים. באופן אישי אני אוהב להיות במשך שעות רבות בבית הכנסת, אבל רבים אחרים – ילדים ומבוגרים – מחשיבים את היום הזה כ"חג האופניים". זה כמובן לא מפתיע – הכבישים ריקים ואפשר לרכוב בכיף. המצב ביום הכיפורים הוא כה נפלא להולכי רגל ולרוכבי אופניים, שאפילו הצום לא מונע מאנשים ללכת הרבה ברגל או לרכוב באופניים ביום הזה.
הטיעון שלנו, שירושלים היא עיר שמתאימה מאוד לרכיבות אופניים, מקבל הוכחה ניצחת ביום הכיפורים. כל מי שרוכב ביום הזה נהנה מרכיבה בטוחה ונוחה, במסלולי VIP, ומגיע בקלות לחלקים נרחבים בעיר. הסיפור הוא פשוט: זה הכל עניין של תשתיות. בכיפור יש תשתיות מעולות לרכיבה, נתיבים רחבים ופנויים ממכוניות, וזה בדיוק מה שאנחנו פועלים לקדם לכל ימות השנה.
והאמת היא שבכלל לא מדובר רק על אופניים. חשבו רגע על האווירה הכללית ביום הכיפורים – יש המון אנשים בחוץ, פוגשים את החברות והחברים מהשכונה, ואין אפילו צפירה אחת שמפריעה. תענוג. לא בכל יום אפשר לצפות לכזה שקט, אבל את הרעיון הכללי של מרחב נעים בהחלט אפשר לקחת כמה צעדים קדימה.
שנזכה בשנה הזאת לעיר תוססת, עיר עם פחות מכוניות וגודשי תנועה, בלי צפירות ומאבקים מיותרים על הכביש. עיר שנעים ללכת, לרכוב ולחיות בה.
גמר חתימה טובה לכולם.
תגובות