במרחק של כ-5 ק"מ מירושלים, בפארק שמיר במעלה אדומים, הושלמה לא מכבר בנייתו של פסל "עץ החיים" (שמהווה את סמל תורת הקבלה), הגדול ביותר בעולם.
הפסל הענק מתנשא לגובה של 18 מטרים ורוחבו 8 מטרים. הוא נוצר על ידי האמן והפסל הירושלמי (והבינלאומי) סם פיליפ. בפסל ישנו חלל שיצר פיליפ והניח בו סמלי יהדות רבים. ביניהם נמצאים ארון קודש, לוחות הברית הכתובים בכתב עברי קדום, מנורת בית המקדש, מטה אהרון, גווילים של ספרי תורה ועותקים של חרסים עתיקים שנתגלו בירושלים. הפסל, שמומן ברובו מתרומות בחו"ל, שוקל 120 טון וכולל גם אמצעי הגנה כמו: מצלמות, גידור הפארק והתקנת שער חשמלי, הסוגר את השטח בשעות הלילה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
"עץ החיים" נזכר, כידוע, בראשונה בספר בראשית (ג:כד), כעץ המעניק לאוכלים מפרותיו חיי נצח. על מנת שהאדם לא יאכל ממנו וכך יחיה לעד, כתוב שאלוהים אחרי גירושו מגן העדן – הציב: "את להט החרב המתהפכת לשמור על דרך "עץ החיים".
צירוף המלים "עץ החיים" היה ביהדות לסמל אייקוני של יצירה, פוריות ונצחיות. מאז ימי בראשית זהו סמל לעץ איתן, שרגליו ניצבות באדמה וראשו מיתמר לשמיים. בקבלה היהודית "עץ החיים" משקף את מלאכת וסודות הבריאה, והוא ביטוי מוחשי לעשרת הספרות שיצרו להנחתם של המקובלים, את העולם הגשמי ומושלות בו. "עץ החיים" נמשל לתורה: "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" (משלי ג:יח).
סם פיליפ עמל על הפסל כשנתיים ואין ספק שאחרי טקס חנוכתו הרשמי שיתקיים בראש השנה – הוא יהווה אטרקציה לכל המתעניינים בקבלה בארץ ובעולם.
הקבלה, תורת הסוד והמסתורין נקראת ח"ן (חוכמה נסתרה), והיא מועברת מדור לדור על ידי יחידי סגולה. היא התפשטה בספרד במאה ה-13, ואז הופיעו הכתבים הראשונים של הפירוש הסודי לתורה, שרוכז בספר "הזוהר". הקבלה ניסתה לפענח את סודות היקום על ידי חיפוש אוצרות חכמה אלוהית, ופרושים לא שכלתניים של פסוקי תורה המובנים רק למעטים. הם יצרו את מושג עשר הספרות – והמלומד המתפלל ודבק בתורת הקבלה, יכול בכוח התלהבותו, להשפיע על אחת הספרות ולזעזע אל העולמות העליונים. ספר הזוהר מיוחס למקובל משה די ליאון מקסטיליה (1305-1250), אך הוא כנראה ערך כתבים של בעלי מיסתורין מתקופות קדומות. הספר כולל דרשות של שמעון בר יוחאי שחי במאה ה-2 ונוצרה האגדה שהוא נכתב על ידיו, בשעה שהסתתר במערה בגליל בעת רדיפת הרומאים. הגרסה שפשטה ואומצה על ידי המקובלים היתה שהספר הוטמן במקום נסתר, עד שהתגלה והגיע לקסטיליה. באמצע המאה ה-16 נוצר בצפת מרכז מקובלים. לחוג מצומצם זה, הצטרף יצחק לוריא אשכנזי (האר"י), שנולד בירושלים והפך למייסד הקבלה המעשית – שהתרחקה מהגישה הרבנית פילוסופית – כפי שבאה לידי ביטוי בכתבי הרמב"ם. תלמידו של האר"י, חיים ויטל, העלה בכתב את רעיונותיו – כ"כתבי האר"י".
ראשיתה של הקבלה בירושלים היתה בקומץ קטן של מקובלים, בבית הכנסת יוחנן בו זכאי ברובע היהודי, בראשית המאה ה-17. כיום הוא נחלתם של כמה מאות מקובלים, העוסקים יומם ולילה, מתוך התמסרות מוחלטת בלימוד סודות התורה וספר הזוהר. ישנן שלוש ישיבות שבהן הלימוד הוא שיטתי: ישיבת "בית אל" ברחוב בית אל ברובע היהודי (סמוך לבית הכנסת החורבה); ישיבת "נהר השלום" ברחוב שילה פינת אגריפס (סמוך לשוק מחנה יהודה); ישיבתו של הרב יצחק בצרי ברחוב תחכמוני במקור ברוך.
ישיבה נוספת שעיקרה רק לתפילות, היא ישיבתו של זקן המקובלים בשכונת הבוכרים, יצחק כדורי זצ"ל.
המפורסמת בישיבות הלימוד היא "בית אל", שנוסדה לפני כ-270 שנה (ב-1733) וקשורה בשמו של ענק הרוח, הרב שלום שרעבי (הרש"ש, 1777-1723). הישיבה נוסדה על ידי הרב גדליהו חיון מטורקיה, ומראשיתה היתה מקום ללימוד תורת הסוד ליחידי סגולה באנשי ירושלים, ונקראה תחילה "מדרש חסידים". פרסומה הרב של הישיבה הגיע בימי ניהולו של הרב שלום שרעבי (הרש"ש). בזכות אישיותו וכתביו, שפרשו כתבי הגות ידועים בקבלה, היתה ישיבת "בית אל" למוסד הידוע בכל העולם היהודי. הישיבה נחרבה בידי הירדנים לאחר נפילת הרובע היהודי ב-1948. בתום מלחמת ששת הימים שיקם את הישיבה ועמד בראשה, רב הכותל, מאיר יהודה גץ שנפטר ב-1995. לומדים בה כיום כ-50 תלמידים קבועים. בחגים עולה מספרם ל-80 ובהילולות ל-120. בבניין הייחודי ברחוב בית אל, ישנו בית כנסת מאיר עיניים ביופיו ושער הכניסה מעוצב להפליא בתבליטי מתכת. בראש הישיבה עומד כיום הרב ישראל אביחי וכמזכיר משמש שמעון יוסף וחתנו הרב גץ.
סיפורו של ר' שלום שרעבי שנולד בתימן, ושנים אחדות לאחר הקמתה של ישיבת "בית אל" הגיע לירושלים – הוא מרגש ומפתיע. בהיותו נער הוא התקבל לעבודה אצל הרב חיון, כאחראי על בדק הבית. העלם הצעיר היה מעיר את הלומדים בחצות הלילה, מכין להם משקה חם, מלווה אותם לכותל המערבי לתפילות ובסתר מתעמק בכל הנלמד בישיבה. יום אחד נתגלעו מחלוקות בין הלומדים ובראשם הרב חיון, באשר לפרוש סוגיות קשות באחד מספרי הקבלה הבסיסיים "עץ החיים", שנכתב על ידי חיים ויטאל. לא נמצא פתרון הולם לסוגיה וכולם פרשו מאוכזבים. למחרת בבוקר מצא הרב חיון בספר, פתק קטן ובו במילים ספורות, הפתרון המושלם לקושייה הקשה. הדבר חזר על עצמו בימים הבאים. ובכל פעם נמצא בספרו של הרב הפתרון המושלם לסוגיות. התעלומה היתה גדולה, עד שחנה, בתו היחידה של הרב חיון, ראתה דרך החלון את שלום התימני גוחן על הספר, רושם דבר מה על דף ותוחב אותו בין דפי הספר של אביה. הרב חיון קרא למשרת ולאחר שבחן אותו בשאלות קשות, הבין כי לפניו עומד עילוי. הוא החליט למנות את הרש"ש לראש הישיבה במקומו. הרב חיון השיא אותו לבתו חנה, שערנותה הביאה להתגלותו של הגאון הצנוע.
ישיבת "נהר שלום", הנקראת על שם אחד מספריו של הרש"ש הוקמה ב-1937 על ידי המקובל מרדכי שרעבי, שנפטר ב-1984. בראש הישיבה עומד הרב בניהו שמואלי, שאביו שלום שמואלי מונה על ידי מרדכי שרעבי טרם מותו, להיות לממשיכו, בשל היותו תלמיד מצטיין ומסור. ר' בניהו פתח בישיבה כולל של אברכים, העוסקים בכל חלקי פרד"ס התורה: פש"ט, רמז, דר"ש וס"וד. הישיבה פעילה ביותר ושוחרי קבלה רבים, משתתפים באירועים ובהילולות המאורגנים משך כל ימות השנה. הם גם תורמים למימון מלגות המחולקות לאברכים מצטיינים.
בראש ישיבת "השלום", שהוקמה ב-1992, עומד הרב יצחק בצרי. בישיבה לומדים כ-30 תלמידים. הרב בצרי הוא ממשיכו וגם חתנו, של המקובל סלמאן מוצפי, שעלה מבגדד ב-1935 וידוע בספרו "כוונות הרש"ש".
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים"ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
תגובות