בשנת 1994 ביקרתי בבייג'ינג, ועד היום אני זוכר את שהדברים הבולטים שהלמו בי כשהגעתי לשם הוא כמות האופניים העצומה. זה היה מראה ייחודי שלא חוויתי קודם. האופניים שם הם לגמרי חלק אינטגרלי מהתחבורה בעיר, וזה התבטא כמובן גם בתשתיות אופניים. לדוגמה, היו שם המון חניות לאופניים ושבילי אופניים צמודים לכביש. למעשה, חצי מרוחב הכביש שם מוקדש לאופניים.
החלק שמיועד לאופניים הוא ברור, ומכוניות לא מגיעות אליו. הולכי הרגל יכולים להתנייד בקלות על המדרכה שמוגבהת ביחס לכביש ולשבילי האופניים, שנמצאים בכל מקום שצריך אותם כדי שרוכב יוכל להגיע מנקודה אחת לאחרת בקלות. היום אני מבין שמה שאנחנו צריכים לשאוף אליו פה בירושלים הוא להגיע לרמה של נתיבי האופניים בבייג'ינג.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מה המצב אצלנו נכון להיום? בירושלים מרבית שבילי האופניים הם על מדרכה, אבל שביל אופניים טוב הוא כזה שצריך להיות בגובה הכביש, עם הפרדה ברורה (ועדיף פיזית) בינו לבין נתיבי המכוניות. שביל על מדרכה הוא לא תקין ומבלבל. הוא מבלבל את הולכי הרגל כי הם חושבים שמותר להם ללכת על השביל (או לרוץ עליו), והוא מבלבל את רוכבי האופניים שנוצר אצלם רושם מוטעה שמותר לרכוב על מדרכות (המדרכות הן להולכי הרגל). שביל על מדרכה מבלבל גם את הנהגים, כי שבילי אופניים בהרבה מקרים נגמרים ליד צמתים ואז רוכב האופניים צריך לרדת לכביש מה שמפתיע את הנהגים.
עוד נושא חשוב בתכנון של שביל אופניים הוא ששביל האופניים יהיה בכל צד של הכביש, עם כיוון התנועה (דהיינו חד-סטרי), מה שמאפשר השתלבות טבעית של אופניים עם התנועה העירונית. שבילי אופניים דו סיטרים שנמצאים בצד אחד של הכביש מבלבלים את הנהגים בירידה לצמתים, ומגדילים את הפוטנציאל לחיכוך בין הרוכבים שמגיעים מכיוונים שונים. מעטים מאוד שבילי האופניים בירושלים שהם בשני צידי הכביש (וגם הם על מדרכות). שבילים חד סטריים גם מאפשרים חיבור נוח יותר של השביל בצמתים.
שביל אופניים בבייג'ינג (צילום: גל פרימק)
עניין מהותי בתכנון של שבילי אופניים הוא לחשוב על רשת שבילים, רשת שתספק מעבר נוח בין המקומות השונים בעיר. כדי שאופניים אכן יוכלו להשתלב היטב בתחבורה העירונית יש לספק רשת שבילי אופניים יעילה שתחבר בין נקודות שונות בעיר. חייבים רציפות בדרכים לאופניים.
ממש ניסיתי לחשוב על שבילי אופניים אידיאליים בירושלים, אבל לצערי, האמת המרה היא שאין אפילו אחד כזה. שבילי האופניים הקיימים בעיר הם כאמור ברובם שבילים על מדרכות, וכמעט כולם דו סטריים. יש גם שבילי פנאי כמו השביל בגן סאקר או בפארק המסילה. שבילי הפנאי הם נחמדים, אפשר ללמד ילדים לרכוב עליהם והם אחלה בילוי – אבל הם ממש לא דרך נוחה להתניידות עירונית.
למרות הכל, יש מקום לאופטימיות. נראה שבכל הקשור לתכנון שבילי אופניים בירושלים יש איזושהי אבולוציה. בעבר נסללו שבילי אופניים גרועים במיוחד, והשבילים החדשים שנסללים הם ברובם סבירים במיוחד. אמנם עדיין סוללים שבילים על מדרכה, אבל בחלק מהם לפחות דאגו להפרדה בין הולכי הרגל לרוכבים, בחלק מהשביל. גם הריצוף על השביל עצמו השתפר, ובחלק מהשבילים יש סימונים ברורים שמקלים על הרכיבה.
גם ניכר שבצוות אב תחבורה בירושלים חושבים על רשת שבילי אופניים יעילה. יש תכניות טובות לשבילי אופניים ברחובות טשרניחובסקי-פיכמן-ש"י עגנון-אליעזר הגדול-יוסי בן יועזר וגם לגבי שביל אופניים לאורך רחוב בורלא שיחבר בין צומת ניות לקריית הממשלה. מה שחשוב הוא שהתוכניות היפות יהפכו גם לשבילים איכותיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
אופניים הם כלי התחבורה היעיל ביותר בעיר וחייבים לעשות מאמץ כדי להמשיך ולשפר את תשתיות האופניים.
אנחנו, ב"אופניים בשביל ירושלים", נשמח שיותר ויותר יצטרפו אלינו. ברכיבה הקהילתית של חודש יוני היה דגש על זה שאופניים הם לכולם, ורכבנו ביחד עם קבוצה נפלאה מבית חינוך עוורים. ברכיבת יולי נחגוג את החופש הגדול – ניפגש ביום חמישי, 21/7, בשעה 19:00 בגן ילדי צרפת (קינג ג'ורג' פינת מאיר שחם, בחלק העליון של גן העצמאות). כל הפרטים מופיעים בדף הפייסבוק של "אופניים בשביל ירושלים".
רכיבת יוני של 'ירושלים בשביל האופניים' (צילום: ירושלים בשביל האופניים)
ניר
כל רוכב זה
רכב אחד פחות
פחות עשן
פחות מקום חניה תפוס
יותר אדם שמגיע למשרד עם חיוך
יותר אנשים בריאים
יותר שקט