הפינה ההיסטורית: שודדי העתיקות ודרכי ההתמודדות איתם

שוד עתיקות מלווה את הארכיאולוגיה המקראית, מאז ראשיתו של המחקר המודרני בארץ ישראל (החל משנת 1860), עם בואו לירושלים של החוקר ז'יימס וורן, שעמד בראש החוקרים שעסקו מטעם הקרן הבריטית בעריכת סקר ארץ-ישראל.

החוקרים נעזרו בכוח אדם מקומי, שהכיר את השטח טוב מהם. כאשר הארכיאולוגים סיימו את החפירות – המקומיים, שלמדו מהם שיטות לזיהוי אתרים היסטוריים וכניסה לקברים – המשיכו ב"עבודה" ממניעי בצע כסף. בו זמנית, החל גם מאבק בין חוקרי מדינות שונות – במטרה להעשיר את המוזיאונים בארצותיהם. החוקר הצרפתי פליסאן דה סוסו, קיים סקר וחפירה ראשונית באתר המכונה קברי המלכים – וגילה ב-1867 סרקופג (ארון קבורה) המיוחס כיום להלני המלכה, הצליח להבריח אותו ללובר בפריס. ממשיכו בארץ, הארכיאולוג שארל קלרמון-גנו, סייע לזיהוי מצבת מישע ב-1868, ודאג שהיא גם תועבר ללובר. כתובת השילוח שנחשפה ב-1880, לוח גזר שהתגלה ב-1908 וכתובת מסורג בית המקדש שנמצאה ב-1871 – כולם נמצאים במוזיאון לארכיאולוגיה באיסטנבול. במוזיאון הבריטי נמצאת הכרזת כורש ומנסרת סנחריב (המתאר את מסעו בארץ-ישראל לצורך כיבושה). מוזיאון פרגמון בברלין מכיל את האוספים המרשימים מהעולם הרומי, היווני והמזרח התיכון הקדום – פריטים שארכיאולוגים גרמנים הביאו בשלמותם בשלהי המאה ה-19 וראשית ה-20 מבבל, אשור ויוון. המוזיאונים שומרים בקנאות על אוצרותיהם. כך שגם מדינת ישראל לא הצליחה להחזיר ארצה אף ממצא מאלו שהשלטונות העות'מאנים העבירו לאיסטנבול.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

המייל האדום של "כל העיר" [email protected]

מגילות ים המלח – המכונות גם מגילות מדבר יהודה ומגילות קומראן – שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר, נחל צאלים ובמצדה בין השנים 1956-1947 – נחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שנחשף בארץ ישראל. עובדה זו ידועה גם לשבטי הבדואים, שאחד מרועי הצאן שלהם גילה את המערה הראשונה עם כדי החרס בהם הוחבאו לפני למעלה מ-2,000 שנה המגילות. הרועה ואחיו מכרו את המגילות במחיר סמלי לסוחר עתיקות בבית לחם. מאז גילוי המגילות, נמשכת בזיזת המערות על ידי חוליות שודדים, שהתמחו בחיפוש אחרי קרעי המגילות, קטעי פפירוסים וקלפים עתיקים במערות, במצוקים ובערוצי הפרא של מדבר יהודה. חלק מאוצרות אלו התגלו על ידי משלחת החיפושים של יגאל ידין בשנת 1960 בנחל חבר, במערת האימה ובמערת האיגרות. ברם, מאותה שנה שודדי העתיקות במדבר יהודה שלטו בשטח – עד שנת 2013, אז הוקמה היחידה למניעת שוד העתיקות על ידי רשות העתיקות. משך למעלה מחמישים שנה הקדימו שודדי העתיקות את הארכיאולוגים, הגיעו ראשונים למערות וניסו למכור את אוצרות העבר של העם היהודי למרבה במחיר.

סינון ממצאים במערת הגולגלות (צילום: באדיבות רשות העתיקות)

איתור השודדים בשטח ולכידתם היתה משימה קשה – כי הם היו מאומנים ביותר, הכירו כל שביל ומערה והגיעו מצוידים בגלאי מתכות וחללים, וכלי חפירה – וגלשו במיומנות רבה אל המערות מכפרי דרום הר חברון. אנשי הרשות גיששו אחריהם באפלה, אולם רק לעיתים רחוקות הצליחו להפתיע אותם. מקרה נדיר כזה היה ב-2014 כאשר כנופיית שודדי עתיקות מיומנת, נלכדה "על חם" במערת הגולגלות (הממוקמת בדופן מצוק, בגובה 150 מטר מעל נחל צאלים). לאכזבתם של הארכיאולוגים, בשוק העתיקות הוצעו למכירה ממצאים חשובים שמקורם היה ברור – מערות ונקיקי מדבר יהודה. כך למשל ב-2004 מצאו שודדי העתיקות בנחל ערוגות, שלושה קטעים ממגילת ויקרא ומכרו אותם לחוקר ישראלי ידוע תמורת 3,000 דולר, במימון אוניברסיטת בר-אילן. החולייה הזו נעצרה בתום מבצע מסובך – והחוקר שרכש את המגילה – מסר אותה לרשות העתיקות. גם שתי תעודות נדירות שהוצעו למכירה על ידי מתווכים נוצרים מבית לחם – האחת בשנת 2009 – פפירוס שלימים זוהה כ"פפירוס שנת 4 לחורבן ישראל" (הכוונה לשנת 140 לספירה, דיכוי מרד בר כוכבא), והשנייה ב-2013 – פפירוס נבל היין (פפירוס ירושלים) – הדליקו נורה אדומה ברשות העתיקות. הוחלט שיש לאתר את המערות שמהן נגנבו התעודות ולמפות את כל מערות מדבר יהודה. הוקמה יחידה יעילה ובעלת סמכויות נרחבות, שעיסוקה במרדף שיטתי אחרי שודדי עתיקות באזור מדבר יהודה. היחידה למניעת שוד עתיקות הוקמה למעשה כבר בשנת 2000, ובראשה עומד מאז אמיר גנור. היא פעלה בעזרת סייענים, התחזות לסוחרים וגם כביכול לשודדים, אך חסרה את המיומנות והציוד המתקדם והמתוחכם כדי להגיע למערות ולנסות להפתיע את הגנבים פורעי החוק טרם שביצעו את זממם.

(צילום: באדיבות רשות העתיקות)

בשנת 2013, לאחר השגת תקציב של 9 מיליון שקלים, שכלל גם ביצוע מיפוי מערות מדבר יהודה – הוקמה ה"יחידה הכתומה" בראשות גנור. היחידה מונה 11 איש מתוכם 3 ארכיאולוגים – והיתר קציני משטרה או צבא מיומנים, שעברו אימונים מתקדמים של גלישה, טיפוס וחילוץ. הם הצליחו בעזרת רחפנים למפות כ-400 מערות, להתגבש כגורם מרתיע ויעיל בשטח ולהפוך את רשות העתיקות לבעלת הבית במדבר יהודה.

איש היחידה לשוד עתיקות בפעילות (צילום: באדיבות רשות העתיקות)

אנשי היחידה, שהיא ייחודית בתחומה בעולם, הצליחו להפיל אימה על חוליות שודדי העתיקות במדבר יהודה. רבים מחברי החוליות נתפסו בשעת מעשה והוטלו עליהם קנסות ועונשי מאסר. מאז הקמת היחידה נרשם רק מקרה בודד שבו השודדים הצליחו להגיע לאתר עתיקות לפני אנשי היחידה. במבצע אתגרי שנערך בשנת 2011, נחשפו עשרות קטעי מגילות במערת האימה. לראשונה מזה 60 שנה התגלו שוב שרידי מגילות מקראיות – הפעם קטעים מספרי זכריה ונחום. בנוסף לקטעים אלו הניב המבצע גם מטמון ראשי חצים, חניתות, אריגים, סנדלים ומטבעות נדירים הנושאים סמלים יהודים. נמצא גם סל שלם ענק בן למעלה מ-10,000 שנה ושלד של ילדה בן כ-6,000 שנה, שנקבר כשהוא עטוף בבד, שנראה כאילו עבר חניטה טבעית בשל תנאי האקלים במערה. "מערת האימה" בנחל חבר זכתה בשמה לאחר שהתגלו בה עוד ב-1961 שלדים של פליטים מימי מרד בר כוכבא שמצאו בה מקלט. היא שוכנת כ-80 מטר מתחת לראש מצוק שבראשו השתמרו חורבותיו של מחנה רומי, שצר על המורדים טרם שגוועו מצמא ורעב.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בשנת 2016 נתגלו ב"מערת האימה" פיסות פפירוס קטנות – עם כתב זהה ל"פפירוס שנת 4". פפירוס זה (שנכתב 4 שנים לאחר דיכוי מרד בר כוכבא), נתפס במבצע דרמטי. אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות התחזו לקונים וקבעו מפגש עם מתווכים נוצרים מבית לחם, במלון הייאט בגבעה הצרפתית (כיום דן ירושלים). נציג "האספן מארה"ב", שאותו הם יצגו כביכול הגיע נושא מזוודה בה 2 מיליון דולר (מסומנים) – סכום הכסף שנדרש על ידי המתווכים והשודדים. המתווכים שהגיעו עם הפפירוס הנדיר, נעצרו מיד והפריט עבר לרשות העתיקות. לא יסולא בפז גם ערכו של פפירוס נבל היין – תעודת משלוח מהמאה ה-7 לפנה"ס – שהיה מיועד להגיע עם שני נבלי יין, "ירושלמה" למלך יהודה. זהו האזכור הקדום ביותר של העיר ירושלים במקור חוץ-מקראי שנתגלה עד היום. הפפירוס נתפס על ידי אנשי היחידה מידי שודדי המערות, לאחר מידע מודיעיני.

אמיר גנור, ראש היחידה למניעת שוד עתיקות (צילום: באדיבות רשות העתיקות)

תפיסת שודדי העתיקות הפכה למשימה לאומית חשובה המגינה על ערכי מורשת. ראש היחידה אמיר גנור מקווה כי תינתן ליחידה גם האפשרות לפעול בשטחי יהודה ושומרון – בהם נעשית פגיעה קשה ומעשי שוד של אתרי מורשת חשובים. ברם, אזור זה נתון לפיקוח המנהל האזרחי בשיתוף קצין מטה ארכיאולוגיה – אך לא ניתנו עדיין ליחידה המיוחדת הסמכויות ביו"ש. מוקד נוסף של ניסיונות מתמידים לשוד עתיקות הוא באזור ירושלים: סילוואן, ג'בל מוכבר, הר הצופים ומלחה – כאן נלחמים בתופעה פקחי רשות העתיקות. אנשיו של גנור עוקבים ועוצרים, סוחרי עתיקות הרוכשים פריטים בעלי ערך רב – כאשר ברור להם שמקורם ב"חפירה" לא חוקית.

פפירוס משנת 4 לחורבן (צילום: באדיבות רשות העתיקות)