הפינה ההיסטורית: האחוזה המלכותית העתיקה שנחשפה בירושלים

בחפירה שנערכה ב-2020, לקראת הקמת מרכז המבקרים המפואר "בית שץ" – בקצה המזרחי של טיילת האס מצפון לארמון הנציב – נתגלו שרידי אחוזה מלכותית מפוארת מימי בית ראשון. ממקום זה נשקף נוף נהדר לעבר עיר דוד והר הבית מצפון, ומדבר יהודה בדרום, והווילה שנבנתה במאה ה-7 לפנה"ס השקיפה אל ירושלים המקראית ובמרכזה בית המקדש.

"בית שץ" – מתחם תיירותי מתקדם – ייפתח בשנה הבאה ואמור להעניק למבקריו חוויה רב חושית תוך צפייה אל הנוף הקדום. הבניין הוקם על ידי משפחה ערבית מיוחסת, אל-קאק, סביב שנת 1930, ננטש בזמן מלחמת העצמאות והיה למוצב קדמי ישראלי בשטח ההפקר שהיה בין ישראל לירדן עד מלחמת ששת הימים. בשנת 1976 עבר להתגורר במבנה שאול שץ, צייר ומורה לאומנות בבצלאל, שהרבה לצייר את נופי ירושלים ואף זכה ב-1990 בפרס ירושלים לציור. לאחר כ-30 שנות מגורים במקום עם אשתו מירב ושבעת ילדיו, הוא מכר את המבנה לעמותת אלע"ד (אל עיר דוד). באמצעות החברה הממשלתית לתיירות, החליטה העמותה לשקם את "בית שץ", להרחיבו ולהופכו למרכז מבקרים מודרני.

הדמיית בית שץ שנבנה בימים אלה בעיר העתיקה (צילום הדמיה: עמותת אלעד)

צוות חוקרים מטעם רשות העתיקות בהובלת הארכיאולוג יעקב ביליג החל בחפירות הצלה מתחת לבניין. להפתעתם התברר כי במקום ניצב מבנה מפואר ומקושט במיטב העיטורים האדריכלים של ימי בית ראשון. בחפירה שארכה כשנה נחשפו 3 כותרות אבן, המגולפות בסגנון הפרוטו-איאולי (שאפיין בנייה מלכותית). כמו כן נמצאו שברי מסגרות של חלונות, עמודים קטנים מעוצבים כמעקות לחלונות, ושברים של אבני בנייה מעוטרים בצבע. שלוש הכותרות התגלו בשלמותן ובמצב הישמרות מעולה. כותרות כאלו שנעשו בגילוף ביד אומן, התגלו בירושלים בעיר דוד ובארמון מלכי יהודה שנחשף ליד קיבוץ רמת רחל. העמודים המסוגננים, שנעשו בגילוף ובמחרטה, הם דגמים מוקטנים של כותרות הענק הפרוטו-איאוליות, וזו פעם ראשונה שהם מתגלים באחוזה פרטית, ולא מעל שערי ארמונות במבנים מלכותיים, שהיו ביהודה ובישראל.

בית שץ שנבנה כיום בארמון הנציב (צילום: אדם אקרמן)

על פי ההערכות, האחוזה המפוארת הוקמה בימי חזקיהו, לאחר הפסקת המצור האשורי על ירושלים ב-701 לפנה"ס – בתקופה בה הורגשה רגיעה והקלה והיתה אמונה שירושלים יושבת לבטח. ברם, העיר נחרבה בשנת 586 לפנה"ס על ידי הבבלים והאחוזה נעזבה ונהרסה. בשטח התגלה בור מים גדול, ומתקן שירותים מרובע ובו מושב אסלה ובור ספיגה תחתיו, עם כמות גדולה של כלי חרס ועצמות בעלי חיים. גילוי פולן גרגרי צמחיה – הראה שהווילה היתה מוקפת בגן נוי, צמחי מים ועצי פרי. כמו כן נמצא שבר קנקן הנושא טביעת "יהוד", בתקופה הפרסית קראו לחבל ארץ יהודה "פחוות יהוד".

תא שרותים שהיה באחוזה העתיקה (צילום: באדיבות רשות העתיקות)

בתקופת מלכי יהודה, תא שירותים פרטי מחוץ לתחום הבית, היווה סמל לעושרו ומעמדו של מקים האחוזה. רק אסלות בודדות מתקופה זו התגלו בירושלים, ומרביתן בעיר דוד ואחדות באתר רמת רחל. אלף שנה מאוחר יותר, בתקופת המשנה והתלמוד, חכמים קבעו עדיין כי מציאותו של תא שירותים הוא אחד הקריטריונים להגדרת אדם כעשיר ורם-דרג. כמאמר חז"ל "תנו רבנן: איזהו עשיר – רבי יוסי אמר: כל שיש לו בית כסא סמוך לשולחנו" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, כה ב). בדיקת דגימות למעבדה מהמשקעים מתחת לאסלת האבן, הראתה שעל אף שהשירותים שימשו בני אצולה, תנאי ההיגיינה באותם זמנים היו לקויים. המתקן אמנם היה מאוורר, אך נעדר מערכת שטיפה. התגלו שרידים של ארבע סוגי תולעי מעיים טפילות. בחינתן במעבדה שפכה אור על הרגלי התזונה של תושבי ירושלים במאה ה-7 לפנה"ס וגם המחלות מהם סבלו.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בחזית בית שץ, הפונה לכיוון הנוף עוצר נשימה שנראה גם מהאחוזה העתיקה דרך החלונות והמרפסות, ישולבו שתים מתוך שלוש הכותרות השלמות ומספר פריטים נוספים שנחשפו בחפירות. תא השירותים יוצב מחוץ למבנה וקיימת תוכנית לשתול סביבו גינה עם צמחים, שהאבקה שלהם נתגלתה באסלה. בבניין תוצב פינת תצוגה, שתספר על אחוזת הפאר הקדומה שנצבה לפני 2,700 שנה על אותו השטח התלול, עליו הוקם הפרויקט המודרני. בבית שץ יהיה אודיטוריום עם 60 מקומות שבו יוצגו סרטי תלת-ממד על אתרים היסטוריים בירושלים. כמו כן, תוקם תצפית גג חכמה וחווייתית דרכה ניתן יהיה לראות בהגדלה את האתרים הנצפים, אשר ייראו על מסך ענק. יהיה במקום מרכז להשכרת אופניים ורכינועים (Segway), תופעל מסעדה ותהיה בסמוך לבניין אומגה מהארוכות בארץ.

הארכיאולוג יעקב ביליג ליד אחת הכותרות שגילה (צילום: באדיבות רשות העתיקות)

אטרקציה נוספת שתצפה למבקרים נמצאת במורדות גן ארמון הנציב המטופח. במקום נמצא פתח למנהרה תת קרקעית באורך כ-400 מטר, שהיא חלק מאמת המים התחתונה הקדומה אשר הובילה מים בימי בית שני ממעיינות באזור חברון לירושלים. פסיפס אמות המים התחתונה והעליונה הנמצא בגן, מסביר את ניצול הפרשי הגובה בין אזור חברון לירושלים (כ-50 מטר בלבד), וזרימת המים מכוח הכבידה (גרביטציה). בסמוך לפסיפס נמצאים 6 פירים עמוקים, שהם חלק ממערכת המים, היוצרים מנהרה אופקית צרה. הפתח לירידה במנהרה נעול בסורג ברזל – ורק בתאום עם מדריך מעמותת אלע"ד, ניתן לפתוח אותו. הצעידה במנהרה במעבי האדמה היא חווייתית. היציאה מהמנהרה התת קרקעית היא בסמוך לבית שץ – אל הנוף המרהיב.

הדמיית האחוזה המלכותית העתיקה (צילום הדמיה: עמותת אלעד)

יצוין כי הארכיאולוג יעקב ביליג, חושף האחוזה המלכותית, התמחה בחקר אמת המים התחתונה ופעל לניקוי המנהרה החבויה.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".