הפינה ההיסטורית: ארכיון אלברט איינשטיין בירושלים

בקמפוס אדמונד ספרא באוניברסיטה העברית בגבעת רם נמצא הארכיון האישי של אלברט איינשטיין (1955-1879), מגדולי המדענים בכל הזמנים וחתן פרס נובל. כתבי יד מדעיים ולא ידועים, מאמרים בכתב ידו על תורת היחסות, ביניהם גם הנוסחה המפורסמת E=mc^2, התכתבויות מדעיות, מכתבים אישיים, ספרייתו הפרטית ותצלומים. בצוואתו, שנכתבה בשנת 1950, הוריש איינשטיין לאוניברסיטה העברית, שהוא היה בין מייסדיה, את כל רכושו האינטלקטואלי. בצוואתו כתב: "חפצי האחרון הוא כי כל נכסיי יועברו לאוניברסיטה העברית ויהפכו לרכושה הבלעדי". הוא מינה את חברו הקרוב, ד"ר אוטו נתן ומזכירתו הלן דוקס למנהלי עזבונו, ולאחר פטירתו ב-1955, משך 27 שנה, הם עמלו לאסוף את כתביו מרחבי העולם – עד אשר הועברו לספריה הלאומית בירושלים.

המייל האדום של "כל העיר" [email protected]

עזבונו הרוחני בארכיון מונה כיום 82 אלף פריטים והוא בעל חשיבות רבה לאנושות, למדינת ישראל ולעם היהודי – שאיינשטיין, כידוע, הוא אחד מבניו המפורסמים. במרץ 2019 נוסף אוסף המכיל 110 מסמכים מדעיים ומכתבים אישיים, אשר נרכשו מאספן פרטי בארצות הברית על ידי ידידת האוניברסיטה העברית משיקגו. העזבון הרוחני הענק מבליט את פעילותו המדעית, הציבורית, היהודית והציונית הענפה של גאון המדע, אך גם שוחר שלום, מוסרי ואכפתי, ששאף לעולם ללא מלחמות ודיכוי, אשר ינוהל על ידי ממשלה עולמית מאוחדת.

אלברט אינשטיין (צילום: באדיבות ארכיון אלברט אינשטיין באוניברסיטה העברית)

הארכיון, שהוקם ב-1982, שכן תחילה בספרייה הלאומית של האוניברסיטה ובהמשך עבר לבניין לוי הסמוך. בעתיד צפוי להבנות בקמפוס מבנה, שכולו יהיה מוקדש להגותו ומורשתו המדעית והרוחנית של איינשטיין. בשנת 2003 הושק הארכיון המקוון אשר כולל 900 מעבודותיו המדעיות, מהם 500 שלא נחשפו בעבר – וכ-40 אלף מסמכים ומכתבים. בשנת 2013 הורחב תהליך המודרניזציה והדיגיטציה של ארכיון איינשטיין ו-80 אלף מסמכים הועלו לרשת האינטרנט. תהליך זה מאפשר גישה לציבור הרחב והחומר הפך לעזר לתלמידים, חוקרים ומתעניינים. ברשת נמצא קטלוג מלא של רשומות כל המסמכים, מחולק לנושאים. ישנה הצגה חזותית של כ-3,000 מסמכים נבחרים של עבודתו המדעית של איינשטיין. אוניברסיטת פרינסטון, בה פעל וחקר איינשטיין עד יומו האחרון מאז שעזב את גרמניה ב-1933 עם עליית הנאצים, היא המו"ל העיקרי של כתביו המדעיים.

אלברט איננשטיין עם דוד בן גוריון (צילום: באדיבות ארכיון אלברט אינשטיין באוניברסיטה העברית)

כמו כן, הושק מיזם "מסמכי איינשטיין", שהוא פרי שיתוף פעולה בין הארכיון בירושלים לבין המכון הטכנולוגי של קליפורניה, אשר מאז שנות ה-80 החל להוציא לאור מסמכים הקשורים לפועלו וליצירותיו של איינשטיין. המערכת הכונסת כתבים אלו, נמצאת במכון זה וקיים שיתוף פעולה בינו לבין הארכיון בירושלים – וביחד הם מממשים פרויקט הנקרא "מסמכי איינשטיין". עד כה משך כ-40 שנה, הושלמו 16 כרכים של כתבי איינשטיין (והעבודה על מספר 17 בעיצומה), מתוך 30 הכרכים המתוכננים.

בשנת 2018 הודפסה מהדורה שניה של כתבי איינשטיין בסינית, הפעם בשפת מנדרין (קודם לכן הופיע בסינית עממית). אוסף כתביו קיים כיום בשש שפות: אנגלית, גרמנית, צרפתית, ספרדית – ושני הנוסחים הסינים (אין תרגום לעברית). איינשטיין התבטא בתמציתיות, בדיוק ובבהירות רבה. הניסוחים שלו וכתב ידו ברורים – והוא ידע לפשט את המורכבות של הנחותיו והשערותיו. הסתבר כי היה תלמיד מצטיין וסקרן כבר בתיכון, וזאת בשונה מהמיתוס שדבק כי היה עצל ומתרשל. תעודת הבגרות שלו מראה כי ציוניו היו גבוהים הן בתיכון בגרמניה והן בלימודיו האוניברסיטאיים בשוויץ. הוא הפגין סקרנות רבה והטריד את מוריו בשאלות מקשות. איינשטיין לא היה מוכן להשלים עם שיטת לימוד דוגמטית וקפדנית, ועורר לא פעם את חמתם של מחנכיו.

האוניברסיטה העברית, יורשת הקניין הרוחני של איינשטיין, מרוויחה מידי שנה כשני מיליון דולר משימוש מסחרי בדמותו ובשמו של המדען הדגול. עוד בחייו היה אלברט איינשטיין לדמות כל-עולמית; העיתונאים רדפו אחריו וצילמו אותו מכל זווית, הרצאותיו היו לאירועים חברתיים, והשערותיו המדעיות שהתאמתו יצרו רושם כי פתר את כל מסתורי היקום. הפופולריות שלו נבעה גם מאנושיותו, מהופעתו הבוהמית ורעמתו הפרועה, מצניעותו ומשנינות אמירותיו. כמו כן, תעוזתו לנסות ולהבין את הסדר הקיים בטבע ולגדור אותו בנוסחאות פשוטות ובחוקים מדעיים-מתמטיים – עוררה השתאות. הוא האמין שישנה שלמות לעולם הזה שטרם התגלתה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

לקסם שבדמותו הוסיפה כנותו – כאשר הודה שחיפש שנים רבות נוסחה שתסביר את ההרמוניה בה מתנהל היקום – ונכשל במציאתה. בשנת 1999 נבחר איינשטיין כאיש המאה על ידי מגזין "טיים". שנת 2005 נקבעה כ"שנת המדע", וזאת במלאות מאה שנה ל"שנה המופלאה" (1905), שאיינשטיין פרסם בה ארבעה מאמרים מדעיים מהפכנים, שהקנו לו תהילת עולם. באותה שנה איינשטיין, שלא מצא משרת הוראה באוניברסיטה, היה בוחן במשרד הפטנטים הממשלתי בברן – ומאמריו אלו הטילו "פצצות" שהדהימו את עולם המדע. תורת היחסות הכללית (שהוצגה בשנת 1915), אומתה בשורה ארוכה של ניסויים ותצפיות, שהאחרונה שבהן, בשנת 2016, היתה גילוי גלי הגרביטציה כפי שהוא חזה 100 שנה קודם. עד היום, אף אחת מתחזיותיו של איינשטיין לא הופרכה. גדולתו נבעה מכך, שלמרות שבזמנו לא היו מעבדות משוכללות ויכולת לניסויים מורכבים, הוא הצליח רק בעזרת יכולותיו הגאוניות ופיתוח מתמטי, לבסס היטב את התאוריות שלו. תורת היחסות שיכללה את תורת הכבידה של אייזיק ניוטון ובאה לידי שימוש במערכות לוויני ג'י.פי.אס, תורת הקוונטים, מכניקה סטטיסטית, הבנת תכונות של חורים שחורים והסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליו קיבל פרס נובל). נוסחתו על הקשר בין האנרגיה והחומר, פרצה את הדרך לפיתוח האנרגיה הגרעינית ולאפשרות ביקוע גרעין האטום. בשונה ממיתוס נוסף שדבק בו, איינשטיין לא עבד בפיתוח פצצת האטום, אלא המליץ עם מדענים נוספים לנשיא רוזוולט, להחיש את יצירתה נוכח האיום הנאצי על העולם.

אלברט אינשטיין ליד דוכן מרצה ב-1905 (צילום: באדיבות ארכיון אלברט אינשטיין באוניברסיטה העברית)

בשנת 1923 ביקר אלברט איינשטיין משך עשרה ימים בארץ עם רעייתו אלזה. הוא נשא את ההרצאה המדעית הראשונה באוניברסיטה בהר הצופים. בזמן ביקורו בירושלים, הפגישו אותו עם אנשי "גדוד העבודה", שהחלו לעבוד בבניית שכונת בית הכרם ובסלילת כביש אליה. איינשטיין, שדגל בציונות סוציאליסטית, התפעל מאוד מחלוצים אלו שהתגוררו באוהלים ובמבנים ארעיים ושפעלו כאגודה שיתופית עם תקנון המבוסס על עקרונות שוויון ועזרה הדדית. ביומנו הוא כתב בהתלהבות על המפגש הזה, ב"פרבר היהודי בית הכרם", עם "הפועל היהודי" הבונה והסולל במו ידיו את המפעל ההתיישבותי.

איינשטיין היה חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית ויו"ר המועצה האקדמית שלה ומעורה מאד בהתפתחותה. הוא פעל כל חייו לגיוס כספים למען האוניברסיטה, וראה בה מוסד שחייב להיות ברמה גבוהה, אשר ישקף את יכולת היצירה של העם היהודי. איינשטיין דחה הצעה להיות נשיא האוניברסיטה ולהשתקע בירושלים, אך היה יועץ אקדמי להנהלתה ומעורב במינוי מרצים. עם קום המדינה הוענק לו תואר דוקטור כבוד מטעמה. איינשטיין דחה גם את ההצעה להיות לנשיא מדינת ישראל, אך המדינה והאוניברסיטה היו מאוד קרובות לליבו. קרבה זו באה לידי ביטוי, ברצונו להוריש את כל ארכיונו לאוניברסיטה העברית ובכך להקים בה גלעד רוחני נצחי ליצירתו.