שנת 2021 אינה שנה הראשונה, שמוקדשת לטיפול בקורונה. כחבר בצוות לטיפול במגיפות (צט"ם), וכרופא משפחה ומומחה במחלות זיהומיות וראש חמ"ל קורונה בכללית מחוז ירושלים אני עוסק בנושא כשנתיים – מהרגע שהחלו להגיע הדיווחים הראשונים מסין על הנגיף המסתורי.
אם כן, מה היה בשנת 2021? התחלנו את השנה באמצע גל של זן חדש (הבריטי), שידע לא רק להדביק יותר מקודמו אלא גם לגרום לתחלואה קשה יותר. ראינו מחלקות קורונה חדשות נפתחות מדי יום בבתי חולים.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
חיסוני הקורונה, שהחלו בימים האחרונים של שנת 2020 (ב-20.12.20 למדייקים) הביאו אם תופעות של "מקבצי החיסונים", שביקשו לקבל את המנות שנותרו באמפולות של החיסון בסוף היום. היו גם "הנודדים", שנסעו עד לאופקים בדרום כי היו שם חיסונים לכל דורש. הדרישה לחיסונים היתה גבוהה, איתרנו מקומות כגון אצטדיונים שנותרו שוממים בשל הסגר כדי להקים שם מרכזי חיסון, והתוצאה – היצע של רבע מיליון חיסונים ליום. ישראל משמשת כדוגמא למדינות העולם כיצד להוביל ולנהל מבצע חיסונים מהיר ויעיל.
לקח למעלה מחודש לתוך מבצע החיסון (בשילוב סגר מהודק) עד שמספר הנדבקים החדשים החל להתמתן. אבל איזו אופוריה היתה – מי שקיבל חיסון מוגן מקורונה – אפשר לחזור לחיים רגילים ואף להזמין מקומות נופש לקיץ. אז השיח היה חיסון גילאי 18-12, תופעות לוואי ותווים ירוקים.
אם נביט על התאריך אחד במאי – ישראל ובריטניה היו חופשיות מקורונה, שאר אירופה סגורה בשל גל שלישי. רק בהודו עדיין דיווחו על מקרים רבים עם עקומת תמותה מטפסת, מה שגרם לחלק מאיתנו תחושה לא נוחה בבטן, כי אנחנו ארץ רוויית חיסונים.
כל אותו הזמן במשרד הבריאות המשיכו לעקוב אחר מי שחוסן, אחר מי שלא חוסן, ובעיקר אחרי יעילות מנות החיסון. במהלך חודש יוני – נראו סימנים של ירידה ביעילות החיסון במניעת הדבקה, בעיקר בבני +60 אלה שחוסנו ראשונים, אך גם אלה שצפוי שיעילות החיסון תהיה נמוכה בהשוואה לכלל האוכלוסייה.
כניסת זן דלתא מהודו עם חשש של תמותה של עשרות אלפי תושבים הביאה בתחילת אוגוסט להחלטה על מתן מנה שלישית של חיסון (בוסטר), תחילה לבני +60, ותוך זמן קצר לכל מי שחלפו חמישה חודשים מאז השלים את שתי המנות הראשונות. הדלתא לא חייב הטלת סגר, הפגיעה במשק היתה נסבלת, למעט בכל הקשור לתיירות חוץ. ברור כעת שהכנסת מנת הבוסטר קטעה את עליית התחלואה הקשה שנגרמה על ידי זן הדלתא, בייחוד כאשר משווים למדינות עם שיעור חדירה נמוך של חיסון אפקטיבי כגון אוקראינה, שם זן הדלתא גרם להרבה יותר תחלואה מהזנים שקדמו לו.
בשלב זה ניתן היה לראות שיעורים סבירים של קבלת מנת החיסון השלישית, בייחוד בקרב הגילאים המבוגרים. שוב היתה תחושה ששלושה חיסונים זה כבר בסיס חזק שיעניק הגנה לאורך זמן. השמיים נפתחו, תחושת המחנק נמוגה, חזרנו לטוס לחו"ל, גם לימים בודדים, ואף הגיעו תיירים מחו"ל.
ועכשיו וריאנט האומיקרון פוגש ישראל עייפה. נראה ששמות הזנים מתחלפים והאתגרים לא נפסקים. בפני צוותי הרפואה, אלה שנמצאים בחזית כבר 20 חודשים, ניצב אתגר נוסף חדש. הדבר ניכר בייחוד בקרב צוותי הקהילה, שלא זכו להפוגה בין גלים.
רוצים להישאר מעודכנים?
חשוב להבין שלפנינו מצב שלא היה קודם. אנחנו מנווטים ללא מפות, וכדי להיות מעודכנים קוראים ומפיצים בינינו כל מאמר רלוונטי ברגע שהתקבל לפרסום.
מדובר בניהול בתנאי אי וודאות, לקבל החלטות עם מעט מדי מידע, אבל לא לקבל החלטה זאת אופציה גרועה יותר.
ההערכה היא שגלי הקורונה ימשיכו כל עוד יש על כדור הארץ אוכלוסייה גדולה שלא מחוסנת.
ומה עם הנגיף? המהלך הצפוי אינו שנגיפי הקורונה ייעלמו, אלא שישתלט וריאנט עם יכולת הדבקה גבוהה ביותר, אולם עם רמת וירולנטיות (יכולת פגיעה) נמוכה. בקיצור – "שפעת".
ועד אז? כולנו צריכים להבין שזה ייקח זמן, לשתף פעולה עם אנשי משרד הבריאות שעושים הכל על מנת שפגיעת הנגיף באוכלוסייה תהיה מינימלית, ובעיקר להיות קשובים לכללים: גם אם קצת לא נוח – לעטות מסכה על הפנים; אם בדיקה ביתית יוצאת חיובית – להמשיך את הבירור באמצעות בדיקת pcr; ולדחות את הנסיעה לכוויית (וליעדים אחרים בחו"ל) – הם יהיו שם גם אחרי הקורונה.
ואנחנו, אנשי הרפואה וכל מי שעובדים מול מטופלים, חייבים להבין את מה שעובר על המטופלים, חייבים לתת מקום לחששות, ולכך שקשה להם; ובעיקר חייבים שקיפות מקסימלית ולהסביר במילים מובנות מה קורה ומדוע קיבלנו את ההחלטות שקיבלנו, ובעיקר שאנחנו מבינם אותם.
הבית החדש שלכם מחכה בלוח הנדל"ן של ירושלים
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות