ירושלים מודל 2021: ואיזה מסכנים התושבים

בשנה האחרונה (אפילו בשנים האחרונות) נחשפנו לעבודות פיתוח בכל העיר – הארכת הקו האדום של הרכבת הקלה והעבודות להקמת תשתית לשני קווים חדשים (הירוק והכחול), ואם זה לא מספיק, עיריית ירושלים, ביצעה ועדיין מבצעת עבודות שדרוג (כפי שהם מכנים זאת) בשכונות – בין אם מדרכות ובין אם הכביש (ולרוב שניהם ביחד).

המאפיין הבולט של כל העבודות זהו חוסר סדר מוחלט – גם בתכנון וגם בביצוע. לגבי התכנון, אני מתרשם שלא תיחקרו את השטח בצורה יסודית, והדבר מתבטא בחוסר תיאום עם מערכות קיימות או באי שילוב נכון של הכניסות לבתים הקיימים.

מניסיוני (למעלה מ-40 שנה בעבודות תשתית מכל הסוגים) ומהתמודדות כמעט עם כל סוגי הבעיות – אני נדהם ממה שקורה בירושלים. התחושה שלי היא שהעירייה חדורת מטרה לפתח את העיר בכל מחיר, ואת המחיר הזה משלמים התושבים. בריבית. במה זה מתבטא? אין תוכנית עבודה סדורה, שבה תהיה שימת דגש על בטיחות ונגישות, אין שלבי עבודה נכונים בפתיחת הכבישים ברמה המקומית, וברמה האסטרטגית אין תיכנון נכון שיקל על נפח התנועה העצום שמתהווה בגלל גידול בכמות הרכבים.

דבר נוסף שנתקלתי בו כמעט בכל הפרויקטים המתהווים כיום, אלו הליקויים המתגלים בעבודות, בין אם בריצוף ובין אם זה באבני השפה. כמעט בכל הפרויקטים שנעשו בשנים האחרונות אפשר להבחין שמעל 30 אחוז מהאבנים נשברו במהלך התקנתם ללא תגובה של הגורמים המקצועיים, הרבה מהעבודות בוצעו בצורה רשלנית, ולכן ישנן שקיעות רבות ובורות שנהפכים למכשולים.

נקודה שהיא מהחשובות ביותר בעבודה בשטח בנוי היא תיאום העבודות עם מה שבוצע בעבר. לשם כך יש לשלב זאת עם תוכניות אימות מהעבר (AS MADE בלשון מקצועית). כשאנו נתקלים ברמה כמעט יומיומית בפגיעה בצנרת או תקשורת וכו', לא נראה לי בכלל שיש תוכניות אימות מהעבר, שהן הבסיס לתיאום מערכות בהווה ובעתיד. או חמור יותר – יש תוכניות אבל אף אחד לא יודע להתמודד איתן.

בעיה נוספת שעולה מהשטח היא שבעוד שהעירייה יכולה להרשות לעצמה להוציא כמות מכרזים לא מוגבלת ולפתוח עוד ועוד אתרי עבודות, “השחקנים" הנוספים – קרי הגיחון, בזק, חברת החשמל וכו' – פחות ערוכים לכך, וזה מה שיוצר את העבודות בסגנון 'ריץ'-רץ' – פתיחת וסגירת המדרכות והכבישים שוב ושוב, מה שגורם להתארכות תקופת עבודות ולעוגמת נפש גדולה לתושבים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

נקודה נוספת שלוקה בחסר היא הבטיחות, שאותה אנחנו, התושבים, לא חשים. כמעט בכל האתרים שבהם ביקרתי בעיר בשנה האחרונה תיחום העבודות לא נעשה בצורה מקצועית, דבר שמסכן את העוברים והשבים. זאת ועוד, באתרי בנייה עם בניינים גבוהים, יש חובת כיסוי ועטיפה מוחלטת של הבניין כדי למנוע הפצת זיהום אויר או נפילת חפצים על העוברים ושבים. למרבה הצער זה לא קורה בכל האתרים, ובחלק האתרים גם כשיש יריעות, הן קרועות. כמו כן, ברוב האתרים שבהן מתבצעות חפירות, הקימו מחצבות במרכזי השכונה, מה שהופך את חיי התושבים לגהינום.

רוב הכשלים הללו נובעים מזה שאין אכיפה מספקת. ואם ישנה אכיפה – היזמים עושים יפה חשבון שמשתלם להם לקבל קנס סימלי ולהמשיך בטרור הפיתוח. הרבה תושבים נפגעים יומיום – גם בגוף וגם ברכוש – ומסתבר שלעירייה משתלם יותר לשלם קנסות מאשר לתקן את כל הכשלים.

וקצת זליגה מהנושא המרכזי של התשתיות – לניקיון, שבו מתגאה ראש העיר? אז זהו – אין לו הרבה במה להתגאות. העובדים המסורים של התברואה עובדים עם כלים מנדטוריים ולא עדכניים ל-2021, ולכן יש מקומות, בעיקר בסמטאות שבהן לא ניקו שנים. בנוסף, באזורים המתועשים או בשווקים יש שמנוניות דביקה, שאותה ניתן היה להעלים עם מכונות ייעודיות, מה שלא קיים בירושלים.

הלאה – מישהו יכול להסביר לי איך זה שבתוך שלוש שנים הותקנו ברחבי ירושלים 3 דורות של פחים מוטמנים? והנה עוד שאלה – איך זה שהתקינו בכל העיר סוג אחד של מוטמנים, למרות המגוון הרחב של האוכלוסיות שלכל אחת מהן צרכים אחרים?