הפינה ההיסטורית: סיפורו של שדה התעופה בעטרות

בשנת 1925 הקימו הבריטים את שדה התעופה עטרות בצפון ירושלים, ליד הכפר קלנדיה ומזרחה ליישוב עטרות, על שטח נוח מבחינה טופוגרפית – שטוח ולא סלעי ורחב ממדים.

הקמת שדה התעופה בעטרות נעשתה מתוך הכרח להעתיק את שדה התעופה הראשון בעיר, שנבנה על ידי העות'מאנים בשטח מחנה אלנבי (שדה ששימש טייסת גרמנית שסייעה לטורקיה במלחמתה בבריטניה) – זאת בשל מחאה של תושבי שכונת תלפיות, שמקימיה התנגדו לקיומו של שדה תעופה בקרבת בתיהם. הבריטים מצאו את אזור עטרות כמספיק קרוב לירושלים ועם עתודות שטח גדולות להרחבתו במידת הצורך.

ההשקעה הכספית בהקמת שדה התעופה היתה גדולה, אך במלאות שבע שנים לכניסתם לירושלים ונוכח המתיחות הגוברת בין היישוב היהודי לערבי, נראה לבריטים הכרחי להקים שדה תעופה, בעיקר למטרות צבאיות.

• * לחרדים בלבד? התוכנית לבניית שכונה חדשה בשטח שדה התעופה בעטרות

בשנת 1936 עבר שדה התעופה שדרוג על ידי פנחס רוטנברג ("הזקן מנהריים"), מייסד חברת החשמל, שקשריו הטובים עם ממשל המנדט סייעו לו לזכות בזיכיון לבצוע עבודות השיפוץ בעטרות. קשריו סייעו לו גם בהקמת חברת תעופה עברית ראשונה ב-1934 – נתיבי אוויר ארץ ישראל. החברה פעלה לעידוד טיסות פנים אזרחיות, אך גם שימשה כזרוע ביטחונית של היישוב עד להפקעת מטוסיה על ידי השלטון הבריטי ב-1940 לצורכי מאמץ המלחמה באיטליה וגרמניה.

שדה התעופה הנטוש בעטרות (צילום: ד"ר אלדד ברין)

התקופה הבריטית בעטרות הסתיימה עם סיום המנדט הבריטי. ב-14 במאי 1948 המריא הנציב הבריטי האחרון, סיר אלן קניגהם, ועלה על מטוס בשדה התעופה והמריא לחיפה, ומשם הפליג על האונייה שהחזירה אותו לאנגליה. בקרבות מלחמת העצמאות ניזוק שדה התעופה בעטרות, אך הירדנים החלו מיד במרץ רב במלאכת שיקומו וראו בו נכס כלכלי חשוב, זאת בשל קרבתו למקומות קדושים וארכיאולוגים בירושלים והפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון בו.

בשנת 1955 האריכו הירדנים את מסלול ההמראה ל-1,850 מטר, והקימו בשדה טרמינל חדש בהשקעה של 3 מיליון דולר. לירדנים היתה תוכנית בשנות ה-1960 להאריך את המסלול בק"מ נוסף, ולהרחיב את הגבולות המוניציפליים של ירושלים ולכלול בהם את שדה התעופה. מלחמת ששת הימים ב-1967 קטעה את התוכניות האלו וסיימה את 19 שנות שליטתם בעטרות. לזכותם יאמר כי הם הצליחו בתקופת שלטונם במקום להפוך את שדה התעופה הקטן לבינלאומי. השדה שימש 15 חברות תעופה והיה שער לכניסתם של רבבות צליינים לאתרים קדושים בירושלים ובגדה המערבית.

ראש העיר הירדני מקבל אורחים רבי מעלה בשדה התעופה בשנת 1954 (צילום מתוך התערוכה – ד"ר אלדד ברין)

סיפורו המפתיע והמצליח של שדה התעופה עטרות בתקופה הירדנית בא ליד ביטוי בתערוכה המוצגת במתחם מכון אולברייט האמריקאי (רח' סלאח א-דין 26), תחת הכותרת: "שער לעולם: נמל התעופה ירושלים 1967-1948". ד"ר אלדד ברין, גיאוגרף ירושלמי, שחקר את תולדות שדה התעופה, מאיר בעזרת צילומים וחומר עזר נוסף, שאסף במאמץ רב, את שנות הזוהר של עטרות, זוהר שהציבור הישראלי לא היה מודע להם.

הירדנים הצליחו להפוך את שדה התעופה הבריטי לנקודת צומת תחבורתית-אווירית חשובה במזרח התיכון. בנוסף לחברות תעופה ערביות, תשע חברות תעופה מערביות נחתו בעטרות באמצעות חברות בת ערביות ופתחו משרדי נסיעות במזרח ירושלים. הם עודדו צליינים נוצרים ועולי רגל מוסלמים להשתמש בקוויהם כדי להגיע לביקור בירדן, ואף להמשיך בטיסות המשך ליעדים ברחבי אסיה. אזרחים רמי מעלה נחתו לביקור בירדן ואף להמשיך בטיסות המשך ברחבי אסיה. אורחים רמי מעלה נחתו בעטרות בהם מלך ומלכת בלגיה, מזכיר המדינה האמריקאי ג'ואן פוסטר דאלס, וגם מטוסו של האפיפיור פאולוס השישי, שהגיע לביקור ב-1964 לאתרים נוצרים בעיר העתיקה ובישראל היה אמור לנחות בעטרות, אך כאשר התברר שממדי האווירון לא מתאימים לתנאי שדה התעופה ולנחיתה בשעות ערב מאוחרות (לא היתה תאורת לילה בעטרות), הופנה מטוסו לשדה התעופה בעמאן. נוסף לטיסות הפנים שיצאו מעטרות ליעדים בירדן, כמו עקבה והעיר מעאן הדרומית (ממנה יכלו התיירים להמשיך לפטרה), יצאו מספר טיסות יומיות ליעדים קרובים כמו ביירות, דמשק, וקהיר ומספר טיסות שבועיות ליעדים רחוקים כמו כווית, בגדד, קבול, דוחה (בירת קטאר), אבדין באיראן, ג'דה בערב הסעודית ועדן בתימן.

פוסטר התערוכה "שער לעולם: נמל התעופה ירושלים 1967-1948" (צילום: ד"ר אלדד ברין)

על מנת לעודד תיירים לטוס בחברה הירדנית הלאומית 'Jordan Airways' (שמה הוסב ב-1953 ל"רויאל ז'ורדן איירליינס"), בעיקר ליעדים במפרץ הפרסי, ניתנו לינות חינם בבתי מלון במזרח העיר. מ-1960 החלו טיסות לרומא וטיסות המשך לפריז וללונדון. שדה התעופה בעטרות נקרא לראשונה בתולדותיו "ירושלים". הגבולות הסגורים של מדינת ישראל, שלא ניתן היה דרכם לעבור לשכנותיה, עודדו זרם תיירים מתמיד להעדיף לנחות בעטרות ולא בשדה התעופה בלוד. נתונים מראים כי ב-1950 הגיעו 9,000 תיירים מארצות המערב לירדן, ב-1965 עמד מספרם על 750,000, כאשר כ-70 אחוז מהם הגיעו דרך שדה התעופה "ירושלים".

התקופה הישראלית של שדה התעופה החלה ב-1967, לאחר כיבושו בידי כוחות צה"ל. מיד החלה התוכנית להפכו לשדה תעופה בינלאומי ולהמשיך את ההצלחה הירדנית. מדינת ישראל השקיעה ציוד מודרני במגדל הפיקוח, המסלול הוארך והותקנה תאורת לילה. ברם, מטעמים פוליטיים והחרמתו על ידי חברות תעופה מערביות, לא התגשם החלום להפכו לצומת בינלאומית, והוא היה לשדה תעופה רק לטיסות פנים ולקשר מהיר של תושבי ירושלים עם נתב"ג, ויעדי נופש לצפון הארץ ולאילת. טיסות תיירותיות התקיימו ממנו בשמי ירושלים והארץ, וכן והוקם במתחם גם בית ספר לטיסה.

התערוכה "שער לעולם: נמל התעופה ירושלים 1967-1948" בבית אולברייט במזרח ירושלים (צילום: ד"ר אלדד ברין)

עיריית ירושלים החלה בפיתוחו של אזור התעשייה עטרות והפיכתו לאזור מסחרי-תעשייתי ראשי של העיר. חיוניותו של שדה התעופה לעיר הבירה הלכה וגברה, אלא שאז החלה האינתיפאדה השנייה (2001-2000) ועטרות נסגרה לתעופה. באותה שנה שיערו כי זו תהיה הפסקה לשנה-שנתיים, אך בחלוף 20 שנה לסגירתו והזנחתו של שדה התעופה, אין עדיין תוכניות לשיפוצו והכשרתו מחדש לתעופה. נהפוך הוא, מתוכננת הריסתו של שדה התעופה ובנייה במקום של כ- 8,500 יחידות דיור. שדה התעופה עומד נטוש שומם ומוזנח.

עיר הבירה ירושלים, שאוכלוסייתה מתקרבת למיליון נפש, מנותקת בדרך האוויר משאר המדינה (מלבד מנחתים להליקופטרים), מצב שאיש לא דמיין משך 75 שנות פעילותו של השדה (2000-1925), מהם 33 שנים בשליטה ישראלית.

העסקה שחלמתם עליה מחכה כאן. היכנסו לזירת הנדל"ן של ירושלים

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון