החרדים הם הפריבילגים החדשים | דעה

היום לא חייב לסגור נחל ציבורי שופע בצפון כדי להיות פריבילג. מספיק להיות חרדי, שמשתייך לאחד הפלגים הקיצוניים, והופ, כבר קפצת לקאסטה הגבוהה במדינה, לזו שנהנית מזכויות יתר ומהעלמת עין בוטה מצד רשויות האכיפה.

בחודש האחרון, וגם היום, תלמידי תלמודי התורה מגיעים למוסדות החינוך באוטובוסים צפופים ויושבים בכיתות, בחיידרים, בניגוד להנחיות. בזמן הזה שרי הממשלה הפריטטית מתכתשים ומתקשים להחליט על מתווה חזרה בטוח לבתי הספר, והדור האבוד קורס לתוך ניהול ממשלתי מטורלל. בשבוע שעבר סערה המדינה אחרי שנערכו שתי הלוויות ענק, באותו יום, של מנהיגים רוחניים בציבור החרדי-ליטאי – ראש ישיבת בריסק הרב משולם סולובייצ'יק (99), וראש ישיבת קמינץ הרב יצחק שיינר (98) – שניהם נפטרו לאחר שנדבקו בקורונה. נהר של מנחמים ליווה אותם בדרכם האחרונה, מסע הלוויה שהפך למסע הדבקה.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

והרי למען השם, משפחות שלמות איבדו במשבר הקורונה את יקיריהן, אחרות מתמודדות עם מוות של קרוב ממחלות אחרות, תאונות דרכים, שיבה טובה, לא חסרות נסיבות, רובן נפרדו ממתיהן באופן מצומצם. שמעתי אפילו על כאלה שערכו הלוויות בזום, ומשפחות שכולות נמנעו, בהוראת הממשלה, מלעלות השנה לקבריהם של הנופלים והנופלות, אבל יש ציבור שלגביו אין דין, אין סמכות שלטונית, אין שוטרים באופק. השוטרים, כך נמסר לאחר מכן, חששו משפיכות דמים. גם השוטרים יודעים עם מי יש להם עסק, מדובר בבריונים.

בינתיים, מערבה משם, לא פחות מארבעה שוטרים הוזעקו לאכוף אדם שעושה יוגה לבדו על חוף הים. באמת חוצפה מצדו, הוא עלול להדביק את הצדפים בקורונה.

ובכל זאת, הפרות נרשמות בשני המגזרים. אך מה שמבדיל בין ההלוויות ההמוניות של החרדים-החסידים לבין מסיבות החילונים הוא עקרון המודעות. בשני המקרים הציבור שמפר את הנחיות הקורונה מודע לכך שמדובר בעבירה על החוק, ההבדל הוא שבמסיבות החילונים מארגניה ומשתתפיה מנסים להתחמק מגורמי האכיפה, לא רוצים להיתפס, וכשנתפסים – אין ספק שהעונש צריך להיות חמור. מנגד, ההלוויות וההתקהלויות של החרדים-החסידים נערכות בריש גלי, אין מה להסתיר, הכל על השולחן, או מדויק יותר – מתחת לגשר המיתרים בירושלים בואכה הר המנוחות גבעת שאול, דרך כביש 1, לעיני הציבור והמשטרה – שכולם יראו, ישמעו וידעו – אנחנו הציבור בישראל שלוקח לעצמו בכוח זכויות יתר.

פתיחת תלמוד תורה בירושלים, בניגוד להנחיות – אוקטובר 2020 (צילום: אמיל סלמן)

והמשטרה – היא אוכפת את ההנחיות היכן שנוח לה, כי היא יודעת שאכיפה בפארק או במסיבות הנוער החילוניות לא תפיל ממשלה, אך אכיפה בהלוויות הענק, בשטיבלך, במעוזי הקהילות החרדיות בירושלים, בבית שמש, באשדוד, בבני ברק, תוביל למלחמת עולם פוליטית. ככה זה כשקבוצה קטנה ופריבילגית מנהלת את החיים של כולנו.

הבריונות לא קיימת רק בהפרת הנחיות הקורונה – אנחנו מרגישים אותה בצמתים החשובים של חיינו. אביעד משה, שניסה לרצוח את אשתו, סירב לתת לה גט, בשם כוח הרבנות הבלתי סביר, שירה איסקוב היתה כבולה לגוף שאותו מנהל מיעוט חשוך. עוד מהלך שמתקיים בישראל ההייטקיסטית, המודרנית, זו שאליה כולם מתקשרים ונושאים עיניים – ערים בישראל יתוכננו ללא ספסלים מטעמי צניעות. מה אם זו לא השתלטות כוחנית של הפריבלגיה.

מעמדם במדינה הוא גבוה מכל אחד אחר. ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקשר לרב קנייבסקי כדי לסגור איתו פינות בנוגע לסגר; תחבורה ציבורית בשבת שתשרת את הציבור החילוני? לא, הכל צריך להיות ברגישות, בעדינות; להכניס חמץ בפסח לבתי החולים? צריך להגיע כאן עד לבג"ץ כדי לאפשר לאנשים לאכול מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים.

ובינתיים, בריאות הנפש גוססת, התוכנית לבלימת אלימות במשפחה מוקפאת, המורים נאבקים לשכר ראוי, העצמאיים, אלה ששרדו את משבר הקורונה – נאבקים לפרנסה, ויש שנלחמים על פת לחם ונאלצים לגנוב סימילאק מהמכולת. תקציבים לא מועברים למקומות שבאמת צריכים, אבל העיקר שתלמידי הישיבות נהנים מקצבה חודשית במימון מסי הציבור היצרני, במקרה הזה אף אחד לא הוצא לחל"ת.

בפריבלגיה החברתית של גידולי הפרא צריך במקרה הזה להילחם בקלפי. הגיע הזמן שהציבור היצרני ידרוש את הזכויות והתקציבים המגיעים לו. נהר הכספים שייך לציבור כולו, ולא רק לקיבוץ החרדי-החסידי. בבחירות הקרובות תצביעו למפלגות היחידות, שבאמת-באמת לא יישבו עם החרדים בממשלה הבאה, אחרת, באמת, אוי א-ברוך איזה צורעס.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]