אמא ירושלמית – הטור של מיכל | אחרי חודש בבית – הורים, הגיע הזמן לשחרר

חג קורונה שמח, כלומר חג פסח שמח, אבל מי בכלל זוכר שיש פסח… מלבד המצות. קורונה בכל מקום. בשיחות, בתכתובות, בחדשות. קורונה קורונה קורונה בכל מקום.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 15"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

אפילו את הוויכוחים השגרתיים של ערב החג לא היה, אצל מי עושים, עם מי, תור של מי ללכת לצד שלו או שלה. מי היה מאמין שממש נרצה את הוויכוחים האלה, נתפלל אליהם…. אנחנו שקלנו להתווכח בשביל הכיף רק כדי להרגיש קצת שיגרה. סתם סתם, לא באמת צריך להעמיס על המצב.

אבל בואו נדבר רגע על היום יום. על המצב שכולנו נמצאים בו. שמתי לב שיש מספר גישות למצב.

יש את הזורמים. אין זמנים, אין לו"ז, אין שעות. כל אחד בגישת חיה ותן לחיות.

יש את המתוכננים. לוח זמנים מובנה וקבוע, מוגדר בפעילויות, ארוחות ושינה בזמנים קבועים הנשמר בקפדנות.

ויש את המשולב, יש לוח זמנים כללי, וזורמים איתו ובתוכו.

חשוב מאוד לזכור, שהדברים מאוד תלויים באופי הילדים והמשפחה, בגילאים שלהם, ובאווירה שמביאה כל גישה לכל משפחה.

(צילום: מיכל פישמן-רואה)

אצלנו בחרנו באווירה המשולבת. מכיוון שפה, השעון הביולוגי נשמר באדיקות מרגיזה, והיקיצות ממשיכות בנץ, אנחנו מקפידים על שעת שינה הגיונית. כי הבנו שגם כשהולכים לישון ממש מאוחר, עדיין אנחנו מקיצים את התרנגול של השכן ולא להפך. אז למען השפיות שומרים על שעות שינה סבירות.

לעומת זאת זמני ארוחות משוחררות יותר וגמישות, וגם המבחר הקולינרי מרשה קצת ג'אנק פוד שלא כמו בשגרה.

יחד עם זה, מעורבות משפחתית הפכה למשהו חשוב אף יותר. כולם מכינים את האוכל, כולם מסייעים בחיתוך, עריכה, הגשה ופינוי. כולם אחראים להכל. וכמי שידועה כקונטרול פריק, החלק שהכי היה קשה לי, היה לשחרר. וזה עדיין לא קל. אבל לראות את הילדים לומדים להכין סלט, לפנות כלים בצורה מסודרת ונקייה לכיור, לוקחים החלטה על הפסקת תה משפחתית ומגישים לכולם תה ועוגיות, זה פשוט כיף!

ולכן טיפ הקורונה שלי אליכם, הוא ללמוד לשחרר. ליצור אחריות בין כולם, לא חייב להגדיר תפקידים, אפשר לעשות סבבים. שכולם יתנסו בהכל. אם אחרי יגיעו להסכמות שיש מי שמעדיף דבר זה או אחר, בצורה שמקובלת על כולם, מעולה. אבל בהחלט התקופה הזאת היא זמן טוב לעבוד על האצלת סמכויות, לימוד מיומנויות חדשות, ובעיקר להבין שהאחריות להכל חלה על כולם.

נכון שזה תהליך, אבל הסוף משתלם ואפילו נחמד. מבטיחה!

בברכת "חג שמח ויאללה קורונה לכי כי מיצינו".

מיכל

מיכל פישמן-רואה (צילום: יולי שוורץ)

• עוצרים את שרשרת ההדבקה של הקורונה
• איך הופכים את הקורונה ללימונדה?
• עד הבית: זירת המשלוחים והאספקה של ירושלים