מחקר בפקולטה לרפואה בירושלים: הקשר בין השמנה למתוקים

הקשר בין תשוקה למאכלים טעימים להשמנה עמד בבסיס מחקר שבוצע בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. ממצאי המחקר, שבוצע על ידי קבוצת חוקרים במעבדתו של ד"ר יונתן קופצ'יק, מראים קשר ישיר בין תשוקה לאכילת מאכלים טעימים להשמנה.

יחד עם זאת, המחקר קובע כי אנשים בעלי תשוקה גבוהה למאכלים טעימים ומתוקים לאו דווקא ישמינו יותר מאחרים. יש לציין כי על העבודה במחקר יקבל ד"ר קופצ'יק פרס ע"ש פרוסינר-אברמסקי לשנת 2019.

•  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

•  תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

בשנים האחרונות מתחזקת ההשערה כי השמנת יתר נובעת, בין השאר, משינויים בתפקוד של מערכת התגמול במוח, אותה מערכת שאמונה על ויסות הדחף לקבל תגמול. על פי ההשערה, המזון עתיר הקלוריות מתפקד כמקור לקבלת תגמול (ומכאן למשל comfort foods) ואכילת היתר מדוּמָה לבעיות אחרות של ויסות דחף לקבלת תגמול, ובראשן ההתמכרות לסמים. במעבדה של ד"ר קופצ'יק בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, נחקרים המנגנונים העצביים וההתנהגותיים שבבסיס ההתמכרות לסמים והשמנת יתר, וגם הדמיון והשוני בין שתי המחלות.

• הפסיקה שתוביל להעברת משרדי ממשלה לירושלים
• השכונה הירושלמית שתהנה מתוספת עובדי ניקיון
• הסייעת שנחשדת באלימות כלפי ילדי
• נהגים שימו לב: חסימות והצרות נתיבים בכביש גילה

במחקר שהוּבל במעבדה על-ידי ד״ר דורית ענבר והדוקטורנטית שני גנדליס, ושפורסם לאחרונה בכתב העת 'Addiction Biology', נבחן אם עכברים שמפתחים השמנת יתר בעקבות צריכה מוגברת של קלוריות אכן מראים מוטיבציה מוגברת לצרוך אוכל טעים, ובעיקר האם מוטיבציה מוגברת כזו קיימת אצלם עוד לפני שהשמינו (ולכן עשויה להוות גורם להשמנה) או שהיא תוצר של ההשמנה.

לשם כך ניתן לקבוצה גדולה של עכברים אוכל עשיר בשומן וסוכר למשך שלושה חודשים ונמדדה מידת העלייה במשקל של כל עכבר. בנוסף, הועמדו העכברים בפני מטלה הבוחנת את מידת המוטיבציה שלהם לצרוך אוכל טעים. במטלה, העכברים, נדרשו ללחוץ על דוושה על-מנת לקבל כמות קטנה של אוכל טעים, אך מספר הלחיצות הדרושות כדי לקבל את האוכל עלה משמעותית עם כל קבלה של מזון. העכברים הגיעו במהירות למצב שבו הם היו צריכים ללחוץ עשרות פעמים בשביל חתיכה קטנטנה של אוכל. על-ידי מדידה של מספר הלחיצות על הדוושה ושל תכיפות הכנסת הראש למקום קבלת האוכל על-מנת לאכול יכלו החוקרים לדעת עד כמה העכבר מוכן לעבוד בשביל האוכל ועד כמה יש לו דחף לצרוך אוכל טעים (בהתאמה).

המחקר הראה כי מתוך קבוצת העכברים הכוללת היו כאלה שהשמינו מאוד (כמעט הכפילו את משקלם) וכאלה שהשמינו פחות. באופן מעניין, נמצא קשר ישיר בין מידת ההשמנה למוטיבציה לקבל אוכל טעים – העכברים שהשמינו הכי הרבה גם הראו את המוטיבציה הגבוהה ביותר לאכול את האוכל הטעים. יתרה מכך, העכברים שהעלו הכי הרבה במשקל בתום דיאטת ההשמנה, הראו את המוטיבציה הגבוהה ביותר לאכול מזון טעים עוד לפני שדיאטת ההשמנה החלה. תוצאה זו היא ראשונה מסוגה ובעצם מרמזת כי הדחף המוגבר לאכול עשוי להוות גורם משמעותי בהשמנת יתר ולא תוצר של ההשמנה.

"אם כך, האם מי שיש לו דחף טבעי מוגבר לצרוך אוכל טעים נידון באופן אוטומטי לפתח השמנת יתר? על-פי התוצאות שלנו – ממש לא!", מבהיר יונתן קופצ'יק, שעל מחקר זה יוענק לו החודש פרס ע"ש פרוסינר-אברמסקי במדעי המוח הקליניים והבסיסיים לשנת 2019, במסגרת אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.

קופצ'יק משווה בין עכברים לאנשים וקובע כי "המשמעות של ממצא זה היא שלמרות שיש אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה משל אחרים לצרוך אוכל טעים, זה כנראה לא מספיק בשביל שהם ישמינו יותר מאחרים. רק במציאות בה אוכל עתיר שומן וסוכר זמין תמיד ומהווה את עיקר התזונה, למוטיבציה המוגברת סיכוי גבוה להביא להתפתחות השמנת יתר. לצערנו, זוהי המציאות כיום בחלקים נרחבים בעולם בכלל ובישראל בפרט ויש לקחת אותה בחשבון".