תנועת התעוררות חוגגת 11 שנים להקמתה במסיבה גדולה ב"שוקא", שבשוק מחנה יהודה. "מדהים לראות את המפעל הזה של התעוררות בירושלים, שבו שותפים מאות אנשים, מתקיים במשך 11 שנים והכל בהתנדבות מלאה – מהפעילים ועד חברי המועצה", אומר הערב, רביעי, יו"ר התעוררות עופר ברקוביץ בשיחה עם "כל העיר". "הפעילים שלנו אלו אנשים שירושלים זורמת בעורקיהם. אכפת להם והם מוכנים להקדיש שעות רבות לחיזוקה של העיר ולקידומה הלכלכלי והחברתי. זו לא עוד תנועה פוליטית, אלא תנועה שמחוברת מאוד לשטח ונותנת כוח לפעילים ומשפיעה על החיים בירושלים, על המדיניות, על העשייה. זה מה שמאוד מייחד אותנו. אנחנו חוגגים בשוק מחנה יהודה, כי מבחינתנו השוק זה מקום ששזור בהיסטוריה של התעוררות, בין היתר במהפכה שנוצרה בו – התיירותית והעסקית, שאנו מאוד גאים בה".
- בעלי העסקים בגילה חסרי אונים: "לא סופרים אותנו"
- האם קיים חשש להתחרדות רמת דניה?
- חסימת הענק שמתוכננת בכניסה לעיר
בהתעוררות גאים מאוד בעובדה כי מתנועת צעירים ירושלמית שקמה ב-2008, צמחה התעוררות לכדי סיעה שכ-47,000 איש (7 מנדטים) הצביעו עבורה בבחירות המוניציפליות האחרונות. ברקוביץ, כידוע, הפסיד בבחירות לראשות העיר על חודם של אלפי קולות בודדים, וכיום הוא משמש כיו"ר האופוזיציה העירונית. התעוררות כתנועה ממשיכה לפעול – למשל, ביום שבת האחרון ערכה התעוררות אירוע למשפחות בפארק דניה, שבו מאות נהנו משלל פעילויות.
"אנחנו עם הפנים קדימה לשנים הבאות", ממשיך ברקוביץ, "היום אנחנו אמנם באופוזיציה, אך ממשיכים לפעול למען תושבי ירושלים ולטפל בפניות הציבור בנושאים מגוונים ובמאבקים ציבוריים. אנחנו מתחברים לתושבים ומנסים לקדם הצעות. בין אם זו הצעה שיכולה להיות כמו חיזוק חיי הלילה, או הרחבת קייטנות אוגוסט, טיפול בבעיות תחבורתיות ועוד. אנחנו ממשיכים לפעול בכל התחומים – לא מסתפקים רק בפעולה במישור הפוליטי אלא גם במישור החברתי".
אירוע "פאן בפארק" בפארק דניה, יום שבת (צילום: התעוררות)
התעוררות יצאה בימים האחרונים במבצע "שותפות ירושלמית", שבו היא קוראת לציבור התומכים שלה לסייע כספית למימון פעילויות שונות וקהילתיות עבור תושבי העיר. פעילי התעוררות פועלים בהתנדבות, אך עדיין נחוץ מימון לפעילויות עצמן. "בהוראת קבע חודשית, ח"י שקלים או יותר, יש לכם אפשרות לעצב את עתידה של ירושלים", כך מציינים בהתעוררות.
"לשים ח"י שקלים בחודש יאפשר לנו לממש את הערכים שלנו בפעולות חברתיות מחוץ לעירייה", מסביר ברקוביץ, "כמו פעילויות למשפחות, יוזמות שמפגישות בין מגזרים שונים, יוזמות שכונתיות, גינות קהילתיות, מסיבות לצעירים, חיזוק של העסקים הקטנים. פעולות שהיינו רוצים לראות בעיר והיינו רוצים להפיק אותן בעצמנו. היעד שלנו זה להגיע ל-1,000 שותפים, שכל אחד מהם ישים סכום קטן. זה ייתן לנו להגביר בצורה משמעותית את הפעילות שלנו. אנו קוראים לציבור לעשות קפיצת מדרגה גם בגיוס משאבים. זו ההשקעה הטובה ביותר של ירושלים".
עופר ברקוביץ (צילום: אמיל סלמן)
ההרכב ההאנושי ההטרוגני בהתעוררות הוביל לצמיחת התנועה בשנים האחרונות. בהתעוררות חברים אנשי ימין ושמאל, חילונים ודתיים, מסורתיים ואף חרדים. "העובדה שהתעוררות מהווה בית לאנשים שונים – ימניים ושמאלניים, מסורתיים, דתיים, חילוניים וחרדיים, הובילה אותנו להרחיב את השותפות. זה גם מחייב אותנו לייצר שפה מכבדת בין המגזרים השונים", מדגיש ברקוביץ, "זה מאפשר לנו להוביל מהלכים בקונצנזוס רחב. בעידן שהחברה הישראלית משוסעת ומפולגת, אנחנו ראים שאפשר לעבוד יחד. הרבה נושאים שבהם אפשר לפעול באחדות, גם אם זה לא אחיד, וגם אם יש דעות שונות. אני מאוד גאה בפסיפס הזה בירושלים, זו הדרך היחידה לעבוד יחד. זה יכול במידה רבה לתת תקווה לחברה הישראלית ולעוד ערים בישראל לבנות את האמון הזה שאפשר לעבוד יחד".
ובכל זאת – מה עושים כשיש חיכוכים בתוך התנועה?
"זו עבודה קשה. זה לא קל להיות עם עוד אנשים יחד באותה סירה ולהביא משהו משותף, אבל ברור לכולם שזהו צו השעה. אנחנו מאוד מאמינים בביחד, רואים בזה ערך חשוב. אנו מתכוונים להמשיך ולעבוד עם כל הקהילות כולן. אנחנו עובדים גם עם הקהילה החרדית, תוך שמירה על המרקם הסובלני הירושלמי ועל האפשרות לכל אדם לחיות על פי תפיסת עולמו. כמובן אנחנו עובדים למען הציבור החילוני, המסורתי והדתי ולמען כל קבוצה אחרת. יש עוד הרבה תוכניות באופק. בשבועות הקרובים יתקיימו אירועים נוספים עבור המשפחות הירושלמיות, אנחנו בעיקר שמים את הדגש על העשייה בשכונות ולא רק על מרכז העיר, אלא באמת על שיפור איכות החיים של התושבים".
להצטרפות ל"שותפות ירושלמית.
ירושלים של זהב
כל הכבוד לעופר ברקוביץ' שלמרות התוצאות ההזויות וכפויות הטובה של הבחירות האחרונות, הוא לא מתייאש וממשיך לפעול למען העיר. בחור צעיר עם משפחה, שיכול היה לברוח לכל עיר שיבחר בה, אבל בחר להישאר ולהילחם. הוא נותן תקווה, אבל לצערי התקווה הזו לא מספיקה כדי לרצות להישאר בעיר. ירושלים שוקעת בכל יום שעובר מאז הבחירות, ואם חשבנו שבתקופת ברקת היא הייתה כבר בשפל, התברר שאפשר לרדת יותר נמוך: בהזנחה, בטינופת, בהתחרדות. מקווה שבעוד כמה שנים, כשיערכו בחירות, עופר ברקוביץ' יגיע למקום הראוי והמתאים לו, שבו היה אמור להימצא כבר עכשיו: על כיסא ראש העיר ירושלים. לא בטוח שנחזיק מעמד בעיר עד אז, אבל בכל מקרה, יישר כוחו
אלכסי
טוב שהוא לא נבחר. סתם נפיחה הבחור הזה