העיר העתיקה בירושלים – מהמקומות הכי מתויירים בארץ ובעולם – היסטוריה עשירה, אתרים קדושים, רב תרבותיות, בתי מסחר, מסעדות, מלונות ועוד. במקום, שאליו כמהים מאמיני שלוש הדתות המונותאיסטיות, מטיילים לאורך ימי השנה מיליוני מבקרים מרחבי תבל. להניח פתק בכותל, לצעוד בוויה דולורוזה ולהתפלל באל אקצא. בימי סליחות, בחג המולד ובעת הרמדאן. על אף המורכבות במרקם החיים והנפיצות הביטחונית – העיר העתיקה שוקקת חיים 24/7. מהי התפיסה האסטרטגית והמערכתית של הרשויות האמונות על פיתוח העיר העתיקה – בראשן עיריית ירושלים, משרד ירושלים ומורשת, הרשות לפיתוח ירושלים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים? כיצד מביטים אותם גופים לעבר העתיד של העיר העתיקה בירושלים?
- העיר העתיקה – דרך הרגליים: מגוון מסלולי סיורים
- היסטוריה ברובע היהודי: מבית שני ועד היום
- פרויקט הנגשת הרחובות בעיר העתיקה: 10 מיליון שקלים
- העיר העתיקה בירושלים: מורכבות ביטחונית נפיצה
- העיר העתיקה – העוגן התרבותי של ירושלים
- איפה אוכלים בעיר העתיקה? ההמלצות של עמית ויהונתן
נתחיל במספרים: שטחה של העיר העתיקה – קילומטר מרובע אחד, ובה מתגוררים כ-34,140 תושבים, זאת לפי נתונים שנמסרו ממכון ירושלים למחקרי מדיניות על פי דוח שחובר ב-2017. לפי הנתונים – ברובע המוסלמי נרשם מספר התושבים הרב ביותר – כ-24,530 תושבים; לאחר מכן ברובע הנוצרי מתגוררים כ-4,180 תושבים וברובע היהודי חיים כ-3,130 תושבים. לפי הנתונים, הרובע שמכיל הכי מעט תושבים, הינו הרובע הארמני בו מתגוררים כ-2,300 תושבים.
משה ליאון (צילום: שלומי כהן)
לפני כשנה אושרה על ידי הממשלה 'תכנית החומש' עבור כלל מזרח ירושלים, במסגרתה כלולה גם פיתוח והשקעה בעיר העתיקה – עלות התוכנית: כשני מיליארד שקלים. התוכנית מורכבת מתקציב של 200 מיליון שקלים שאותו מממנת עיריית ירושלים, 850 מיליון שקלים – ממשרדי הממשלה ו-950 מיליון שקל שמוקצבים ממשרד האוצר. מדובר בתקציב שנועד לתחזוקה, לשדרוג ולשיפוץ העיר העתיקה – תוך שמירה על עקרונות השימור באתרים ההיסטוריים.
מאות מיליוני שקלים יושקעו בשנים הקרובות בפיתוח, בשדרוג הנראות, בניקיון ובתחזוקת התשתיות בעיר העתיקה, כך נודע השבוע ל"כל העיר". בין היתר מדובר על חיזוק הענף המסחרי-תיירותי של העיר העתיקה, תוך ניסיון למקסם את הפוטנציאל של אגן העיר העתיקה ולמשוך אל המקום מאות אלפי מבקרים נוספים. מדובר בתקציב שהינו חלק מתקציב "תוכנית החומש" למזרח העיר, שעומד על של כשני מיליארד שקלים.
"העיר העתיקה היא ליבתה של ירושלים, ואנו נותנים לה תשומת לה מיוחדת", אומר ראש העיר משה ליאון ל"כל העיר", "הדבר בא לידי ביטוי בשיקום ובשחזור אזורים שונים, בתחזוקה שוטפת למבנים ולאזורים הציבוריים וכמובן למקומות הקדושים.
"תוכניות העירייה כוללות מהלך משמעותי של הנגשת המקום לתייר", מספר ליאון, "במידע זמין בנקודות הרלוונטיות באזור וכמובן ברשת האינטרנט שניתן להתחבר אליה בנקודות רבות ללא תשלום, בשיפור הדרכים בעיר העתיקה ובהפיכתן לבטוחות – הן תשתיתית והן בשילוט ובהכוונה המתאימה. כל אלה לצד ניקיון יסודי לאורך זמן ותאי שירותים מכבדים ואיכותיים. אנו משקיעים ונשקיע עוד בתאורה מתאימה וייחודית לעיר בת אלפי השנים, כדי להעניק את החוויה האולטימטיבית לתיירים ולמבקרים הרבים הבאים לראות את שכיות החמדה שבעיר העתיקה".
"בכל הקשור להיבט הכלכלי והמסחרי", מוסיף ומציין ליאון, "הכוונה היא לתמוך בסוחרים בעיר העתיקה, והמטרה היא לייצר שגשוג ופיתוח כלכלי. לצד אלה – ההשקעה בתרבות, במופעים, במקומות המורשת ובמקומות הבילוי שהם תנאי לאווירה המיוחדת בעיר העתיקה.
"אין לי ספק שקשת הפעילויות שאנו עובדים עליה תביא למימוש הפוטנציאל העצום שגלום בעיר העתיקה – בהיבטים התיירותי, הכלכלי, התרבותי והמסחרי. בעיר העתיקה שוכנים יחדיו מאמינים משלוש הדתות. כולם יחד מהווים פסיפס ייחודי שאין כמוהו בעולם. זוהי ייחודיות של ירושלים ושל העיר העתיקה, ואנו גאים על כך".
זאב אלקין (צילום: אמיל סלמן)
התיירים שמגיעים מרחבי העולם אמנם מתרגשים כשהן צועדים ברחובות העיר העתיקה, יחד עם זאת עדיין נרשמים תלונות על קושי באיתור אתרי התיירות השונים. ל"כל העיר" נודע כי כחלק מהתפיסה האסטרטגית של העירייה על האזור, כאשר המנוע העיקרי של העיר העתיקה הוא התיירות, בתקופה הקרובה יינתן דגש על הנגשת המידע לתיירים.
למשל, יבוצעו עבודות נוספות להנגשת מידע לתייר – כמו הצבת שילוט ברור, ויועברו מענקים כספיים לבתי מלון בעיר העתיקה. המטרה היא לייצר לתיירים חוויית משתמש ברורה ומאורגנת בכל רבעי העיר העתיקה.
"העיר העתיקה משמשת כאבן שואבת כמעט לכל התיירים המגיעים מכל העולם לישראל", אומרת בשיחה עם "כל העיר", נטלי רוז, מנהלת תחום בכיר ותיאום לוח ובקרה במשרד ירושלים ומורשת בראשות השר זאב אלקין, "מעצם היותה מגוונת מאוד בהקשר הדתי ישנם תיירים נוצרים, מוסלמים ולא רק יהודים. מעבר לעובדה שהעיר העתיקה זה המקום המרכזי ביותר שמגיעים תיירים גם כי האזור פתוח בשבת, ואין הרבה מקומות שפתוחים בשבת בירושלים – מדובר באזור מיוחד, שמושך אליו כמויות רבות של תיירים, כמעט כל תייר שמגיע לישראל מגיע לעיר העתיקה".
העיר העתיקה (צילום: קק"ל)
"יש תוכניות ממשלה שעוסקות בפיתוח, במיתוג ובחיזוק העיר העתיקה – גם בהקשר של פיתוח מימוש הפוטנציאל התיירותי הגלום בעיר העתיקה", מספרת רוז. "התפיסה האסטרטגית של משרד ירושלים ומורשת היא ניצול הפוטנציאל בעיר העתיקה ומשיכת קהל נוסף. אנחנו רוצים לאפשר מסלולים אלטרנטיביים בעיר העתיקה, על מנת להכיל את כמויות התיירים המסיביות שיגיעו לעיר העתיקה, שתהיה מונגשת, והצעד הבא הוא שהתיירים ייהנו ממנה גם בשעות הלילה".
"המדינה הקציבה מעל מיליארד שקלים לתוכניות הפיתוח הפיזי, השדרוג, הנראות, הניקיון והתשתיות", ממשיכה ומספרת רוז. "כחלק מהתהליכים ומהחשיבה האסטרטגית – אנחנו שמים דגש על פיתוח כלכלי לסוחרים. לא מדובר רק בשדרוג התשתיות אלא גם בקיום אירועים בערב ובלילה. אנחנו רוצים שהתיירים והמבקרים ירגישו שבעיר העתיקה כל הזמן קורה משהו. אפשר לומר שזה יעד מאוד משמעותי לכלכלת העיר ולכלכלת הסוחרים והתושבים החיים בה. העיר מרוויחה שבעלי העסק ישגשגו והתיירים יחזרו".
העיר העתיקה (צילום: אוליבייה פיטוסי)
"העיר העתיקה זהו נכס אסטרטגי, לא רק לתושבי ירושלים – אלא ברמה העולמית", מסביר בשיחה עם "כל העיר", אייל חיימובסקי מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. "כל העולם פניו אל העיר העתיקה בירושלים, ולנכסים הקדושים הנמצאים בה. כל הדתות רואות בעיר העתיקה כביתן, ואנחנו צריכים להקפיד ולשמור את הנכס היקר הזה כפתוח ונגיש לכל הרוצה לבקר בו".
חיימובסקי מסביר כי כמו בכל עיר עתיקה בעולם, שבהן הרחובות צרים וצפופים, האתגרים גדולים יותר. "העיר העתיקה, בכל מקום בעולם, זהו אזור צר ועתיק המוקף חומות", אומר חיימובסקי. "מצד אחד העיר נחשבת לאטרקציה גדולה עבור התיירים והמבקרים. מצד שני, המקום מצריך התייחסות מיוחדת, שבה יש מוגבלות של מערך התחבורה ושל הולכי הרגל. לכן ישנה מגבלה להגיע לעיר העתיקה, שכניסתה מותנית לרכבים מורשים בלבד ולתושבי המקום. הדברים האלה נבחנים כל הזמן ברשות לפיתוח ירושלים, שהיא הזרוע הביצועית של הממשלה ועיריית ירושלים".
העיר העתיקה (צילום: אמיל סלמן)
"הכוונה לפועלים, הינה לשדרוג העיר העתיקה". ממשיך ומספר חיימובסקי. "על מנת לשמר את הנכס שנקרא העיר העתיקה נקטנו במספר פעולות כמו: סבסוד שאטלים – כבר כמה שנים השאטלים שיוצאים ממתחם התחנה מגיעים עד לשער האשפות. כמו כן, אנחנו בוחנים חלופות חדשות של תחבורה – לאחרונה אושר פרויקט דגל – רכבל לעיר העתיקה, מדובר ביוזמה שתנגיש את העיר העתיקה למבקרים ולתיירים, ותהפוך להיות חלק מהתחבורה הציבורית הכוללת בתוך ירושלים, ככה שההגעה תהיה יעילה וקצרה ביותר".
"לצד השדרוגים – חשוב לנו לשמר את הנכס הזה כעיר עתיקה", מבהיר חיימובסקי, "ולא לייצר בה יותר מדי חידושים או לחילופין להרוס את המקומות הקיימים עם כל הייחודיות שלהם, אלא להקפיד על שימורם והנגשתם לתיירים ולתושבים"
"מכיוון שיש גידול בכמות המבקרים ובמספר התיירים – אזור העיר העתיקה מהווה נכס לכולם", מסכם חיימובסקי. "האזור משמש כאטרקציה במהלך החגים השונים לכל הדתות. כחלק מהאסטרטגיה, אנו ברשות לפיתוח ירושלים רוצים שככה זה יישמר. בסופו של יום צריך לזכור שמי שגר בעיר העתיקה הוא חלק ממשהו מאוד ייחודי. ולכן זה מחייב גם את התושבים לגמישות יתר בשיתוף הפעולה. אנחנו מצד אחד קשובים לרצונם של התושבים, אך מצד שני מחויבים לרבבות המבקרים במקום. שהעיר העתיקה כל הזמן תהיה שמורה, מסודרת וחדשנית, תוך שמירה על המקומות ההיסטוריים".
העיר העתיקה (צילום: משה גלעד)
העיר העתיקה (צילום: אמיל סלמן)
תגובות