כשרס"ן במיל' יונדב הורוביץ מירושלים מקבל צו מילואים כל הבית שלו מתגייס למשימה. ככה זה כנראה בבית שבו מתגוררות שמונה נפשות – הורים ושישה ילדים. רק בשנה שעברה ביצע הורוביץ 60 ימי מילואים ביחידה שלו בחיל התותחנים. לפני שבועיים הוא קיבל את אות המצטיין מהרמטכ"ל אביב כוכבי.
"כשאני במילואים אז כל הבית גם מתגייס", מספר הורוביץ בשיחה עם "כל העיר", "הילדים הגדולים עוזרים בבית, ואשתי צריכה להפסיד קצת שעות עבודה ולחזור הביתה מוקדם יותר. כל המשפחה מגויסת למשימה הזאת. למה זה קורה? בגלל שאנחנו מאמינים בחשיבות של המילואים, של הצבא, של ההגנה על ההתיישבות שלנו פה בירושלים ובכל הארץ".
- לא נבהל מהביקורות: מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין בלי חשבון
- טוראי אורי לורי מגבעת שאול, מתנדב לצה"ל: "היה לי חשוב להתגייס"
- בין מתנדבי צה"ל המצטיינים: נעמי סויסה בת ה-70 מפסגת זאב
רב סרן במילואים הורוביץ, בן 36, נשוי למוריה – השניים הורים לשישה ילדים: דוד (11), ישי (8), גפן (6), אחיה (4), תמר (3) וטל בת השנה. המשפחה מתגוררת בשכונת קדמת ציון בדרום-מזרח ירושלים, סמוך לאבו דיס. כשהוא לא במילואים הורוביץ עובד בעמותת עטרת כהנים, "שפועלת למעשה ליישוב העיר העתיקה ומזרח ירושלים גם ברובע המוסלמי וגם באזור אבו דיס וראס אל עמוד", הוא מתאר.
כמה ימים בשנה אתה עושה מילואים?
"ובכן, זה משתנה. בשנה שעברה יצא לי שעשיתי 60 ימים של מילואים בתותחנים בצפון. לפעמים יוצא פחות".
איך המשפחה שלך מתמודדת עם זה שאתה הרבה זמן לא נוכח בבית?
"קודם כל המשפחה. זאת אומרת אשתי וממנה זה עובר לילדים – אנחנו מאמינים בשליחות הזאת, וברגע שאדם מאמין בשליחות וחושב שהדבר הזה הוא חשוב, אז הוא יותר ממוכן להקריב עבור זה. נכון שזה אתגר לכל הבית כשאני הולך למילואים, זה לא שאני הולך והכל נשאר רגיל, אבל אני יודע שכשאני הולך למילואים כל הבית גאה בי. כולם גאים בי שאני נמצא במשימה או באימון עם החיילים שלי בהגנה על הגבול".
על רקע הויכוח הפוליטי והנפיץ על חוק הגיוס, מדגיש הורוביץ כי מבחינתו כולם צריכים להשתתף במערך ההגנה על המדינה. "באופן כללי כולם צריכים להיות חלק מהדבר הזה שנקרא 'הגנה'. הגנה על המדינה שלנו וההגנה על הסביבה שלנו פה במדינת ישראל", אומר הורוביץ, "אני לא אוהב את המילים שכולם משתמשים בהן – 'לשאת בנטל', כי אם אתה מרגיש שזה 'נטל', אז יש לך בעיה. נטל זה שאתה דופק מישהו אחר שלא יהיה רק לי כבד, וזה לא העניין. כשאני מדבר על עצמי אני אומר 'לשאת בשמחה בנטל'".
הורוביץ מוסיף ואומר "בסוף מה שמחזיק אותנו פה ב-100 השנים האחרונות זו העובדה שיש לנו מדינה עצמאית ויש לנו צבא חזק, צבא שיודע להגן על הביטחון, לא משנה מול איזה אויב. פעם זה המצרים ופעם אלה הפלסטינים. לא משנה מי, כל אויב שרוצה או שמנסה לפגוע בנו אנחנו צריכים להגן על עצמינו ואם לא יהיה צבא חזק אז לא נצליח להגן על עצמינו. זו צריכה להיות החובה של כולנו. יחד עם זאת, יכול להיות שצריך להתאים לאנשים מסוימים את השירות – לדחות גיוס, לקצר את זמן השירות אולי, יש כל מיני מסלולים. יש אחד שהולך להיות טיס ואחד שהולך לשריון, לא כולם צריכים לעשות את אותו הדבר, אבל כולם כן צריכים לקחת חלק באירוע הזה שנקרא 'צה"ל' ופשוט לעשות את המקסימום שהוא יכול לעשות אם הוא יכול. מי שיכול שיהיה לוחם, מי שיכול היה מפקד, כמה שיותר לתת מעצמך, ולהבין שבסופו של דבר כולנו באותה סירה".
אייל
זו אשתו שצריכה לקבל את הצלש
אלמוני
ממש נכון מגיע לאישתו הוא הולך מי שנשאר עם הילדים זאת היא