בנייני האומה והכניסה לעיר: תוכנית חדשה להצבת מתקני חניה לגובה

ל"כל העיר" נודע כי תוכנית חדשה להקמת מתקני חניה לגובה בבנייני האומה מקודמת בעירייה. התוכנית הוגשה על ידי חברת מוריה אל וועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעיריית ירושלים. לפי התוכנית יקומו שלושה מתקני חניה לגובה (קרוסלות) בבנייני האומה וישמשו בעיקר את באי המתחם. כל מתקן יתנשא לגובה של כ-15 מטרים, מדובר יהיה בתוספת של כ-50 מקומות חניה סך הכל.

יש לציין כי התוכנית מקודמת בניגוד למגמה בשנים האחרונות שמדברת על עידוד נהגים לעבור מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית, במיוחד כשמתקני החניה לגובה מתוכננים להיות מוצבים לא רחוק מתחנת הרכבת הקלה ותחנת האומה של קו הרכבת ירושלים-נתב"ג. יחד עם זאת, על רקע מחדלי התחבורה הציבורית בירושלים – הכוללים תלונות רבות על צפיפות, איחורים, אוטובוסים מתפרקים והיעדר תכנון של נתיבי תח"צ, קשה מאוד לעזוב את הרכב הפרטי ולעבור לנסוע בתחבורה ציבורית עם כל כך הרבה ליקויים.

• מיזם החניה לגובה של העירייה מעורר התנגדות, הפעם סביב העיר העתיקה
• סוף הסאגה בניסויי: מתקני החניה לגובה בוטלו
• בחזרה לעתיד: כך תיראה כיכר הדווידקה בשנת 2025

התוכנית שמקודמת על ידי חברת מוריה תגיע לדיון ביום רביעי הקרוב, 29.5, בוועדת המשנה בראשות סגן ומ"מ ראש העיר אליעזר ראוכברגר (דגל התורה). גורמים במוריה מסבירים כי התוכנית מקודמת בעיקר בשל מצוקת החניה באזור הנובעת מהעבודות להקמת פרויקט הכניסה לעיר.

בנייני האומה (צילום: מאיה לוין _ ג'יני)

למעשה, הצבת מתקני חניה לגובה מצריכה היתר מוועדת המשנה בעקבות מאבק הורי בית הספר הניסויי במרכז העיר נגד הצבת קרוסלות חניה סמו למתחם המוסד הלימודי. בסוף שנת 2018 התקבלה החלטה לפיה הקמת מתקני חניה – "קרוסלה" תחייב היתר בניה וזכויות בנייה כמו כל בקשה להקמת מבנה בעיר. כמו כן, נקבע שבשל היקף וגובהו של המתקן וההשלכות הסביבתיות תתאפשר לציבור היכולות להביע דעתו ולהגיש התנגדות באם ירצה. בנוסף, חברת מוריה נדרשת לקבל את אישורו של מהנדס העיר בכל הנוגע לשמירה על חזות המגרש שבו מתוכננים להיות מוצבים מתקני החניה.

כפי שפורסם ב"כל העיר", מיזם מתקני החניה לגובה מקודם במקומות שונים ברחבי העיר, כאשר בחלקם כבר המתקנים פועלים, כמו למשל באזור שוק מחנה יהודה. במסגרת התוכנית יוצבו עשרות מתקני חניה לגובה באזור שער שכם ובאזור שער ציון, אך כבר כעת נרשמת התנגדות עזה לתוכנית בעיקר מקרב אנשי תכנון וסביבה, אשר טוענים כי מצד אחד מדברת עיריית ירושלים על נסיעה בתחבורה ציבורית אך מנגד היא מייצרת תשתיות לרכבים פרטיים. עוד טוענים המתנגדים כי הצבת מתקני חניה באזור העיר העתיקה תהווה פגיעה ממשית בחזות ההיסטורית של העיר.