דעה | הפועל יכולה וצריכה לנפנף את באר שבע בדרך לפיינל פור ביד אליהו

אפשר לכתוב הרבה סיכומים על העונה הסדירה (והארוכה) של ליגת העל בכלל והפועל ירושלים בפרט. זו היתה בכללותה עונה טובה מאוד, שהסתיימה עם המקום השני בטבלה, אבל הסיכומים הללו נראים לא רלוונטיים כרגע. מה שחשוב הוא היכולת של הפועל בנקודת הזמן הזו, ומה הקבוצה צריכה לעשות כדי להשיג חמישה ניצחונות בחודש הקרוב – שלושה מול הפועל באר שבע ברבע גמר הפלייאוף ועוד שניים בפיינל-פור – ולהביא אליפות שלישית לירושלים.

יחסית לרוב קבוצות הליגה, הפועל עברה שינויים מינוריים לאורך העונה. החשש מפציעה ממושכת של ג'ייקובן בראון הוסר, ועל כן לא ממש היה צורך לשלב את מלקולם גריפין, שהגיע לפני חודש ולא באמת ראה פרקט. בסופו של דבר, לשלבים המכריעים של העונה הקבוצה של עודד קטש תגיע עם אותו שלד שסחב אותה כל השנה, שלד שמשחק באותו סגנון בשני צידי המגרש, עם תוספת אדירה של אמארה סטודמאייר ויכולת משופרת של יוגב אוחיון.

רגע לפני הפלייאוף – השאלה שעוד נותרה פתוחה היא במי יבחר קטש כזר החמישי – בדשון באטלר ששיחק לאורך רוב העונה וסבל מעליות וירידות, בעיקר בקליעה מבחוץ, או בכריס ג'ונסון, שבילה יותר על הספסל מאשר על הפרקט עקב מספר פציעות, אבל נותן לקבוצה בוסט באגרסיביות ובאנרגיות. השאלה היא מה מצבו הרפואי של ג'ונסון, ומעבר לכך, בצוות המקצועי יחשבו טוב טוב מי יכול להתאים יותר מול המצ'-אפים שמחכים להם בסדרה מול הפועל באר שבע.

היריבה ברב הגמר, הפועל באר-שבע, הצליחה להתמיד עם העונה המוצלחת שלה, גם אחרי פציעות של שחקנים מרכזיים: הראשונה של סמאג'ה כריסטון, שהיה המנוע של הקבוצה וגמר את העונה עוד בדצמבר, והשנייה של טיילר ברון, שנפצע לפני כחודש ונמצא בספק לפלייאוף. זרים חדשים הגיעו לקבוצה והסגנון היה ונשאר ריווח והרבה קליעה מבחוץ של ג'ורדן סווינג, טראוויס ווריק, חנן קולמן ועמית גרשון (שקלע 9 שלשות מול גלבוע), והרבה פחות כוח בצבע (האחוז הנמוך ביותר בליגה לשתי נקודות). כיאה לקבוצה של רמי הדר, הפועל באר שבע לוחצת את הכדור, "מהמרת" הרבה בהגנה ומשתמשת בטראפים (2 על 1 בהגנה).

אלון אקרמן (צילום: פרטי)

כן, וזה לא רק על הנייר או בשורה התחתונה – הפועל קבוצה הרבה יותר מוכשרת, עמוקה וטובה מבאר שבע, אבל כמו שאומרת הקלישאה – לפלייאוף חוקים משלו. כבר שלוש עונות ברציפות שהפועל מפסידה את המשחק הראשון בסדרה בארנה. זה קרה לה לפני שלוש שנים מול הפועל תל-אביב עם הצגה של נייט רובינסון, קרה גם לפני שנתיים מול עירוני נהריה עם סל בשנייה האחרונה של סקוטי הופסון (הפועל אף פיגרה 2:0 בסדרה לפני שניצחה את שלושת המשחקים האחרונים), ומול גלבוע של ג'ייקובן בראון בשנה שעברה. אחרי סטירת הלחי במשחק הראשון (והשני במקרה של נהריה) הפועל ידעה להתעשת ולעשות את העבודה כשהיא היתה עם הגב לקיר.

הסדרה הזו, כמעט מיותר לציין, תלויה אך ורק בהפועל ובעיקר בגישה המנטלית של השחקנים. לא פשוט לבוא דרוך מול קבוצה שניצחת שלוש פעמים העונה, ובפעם האחרונה בהפרש גבוה, אבל השחקנים של הפועל הראו השנה יכולת מנטלית גבוהה של חבורה ש"באה לעבוד". המטרה של הצוות המקצועי היא להכין את השחקנים בצורה האופטימלית כבר מהרגע הראשון ולא לצפות שזה יהיה מסע קליל לפיינל פור. אם השחקנים יבואו באווירת פלייאוף, ולא ילכו אחורה מול האגרסיביות של באר שבע, זה יסתיים בשלושה משחקים.