דעה | ההחתמה של מלקולם גריפין היא בדיוק מה שהפועל היתה צריכה

מצבו הבריאותי הלא ברור של ג’ייקובן בראון הצריך מהפועל תגובה מהירה. התגובה הזו הגיעה ועל כך מגיע למקבלי ההחלטות באדום שאפו.

ההחתמה הזריזה של מלקולם גריפין, אקס א.א.ק אתונה, היא בדיוק מה שהפועל היתה צריכה. אמנם לא מדובר בכוכב גדול או בשחקן שובר שוויון, אבל כן בשחקן שימלא את החלל ולא יפגע במרקם החברתי. תחשבו מה היה קורה לו, חלילה, היה נפצע אחד הגארדים של הפועל?

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]

שמעתי לא מעט דיבורים וטענות על כך שזו החתמה מיותרת ולא נחוצה. הביקורת הזו לא נכונה. החתמה שכזו היא בדיוק מסוג הדברים שקבוצה גדולה כמו שהפועל מתיימרת להיות צריכה. גריפין הוא תעודת ביטוח, וגם אם הוא לא יעשה הרבה בהפועל, ההבאה של מראה ומשדרת שראשי המועדון חושבים צעד אחד קדימה. מבחינת הפועל מדובר בצעד נבון, כי הקבוצה לא יכולה להסתכן שתואר האליפות מונח על השולחן.

ואפרופו אליפות, אחרי שנים רבות שבו היריבה המושבעת הצהובה מתל אביב והפועל לא נפגשו בגמר, יש לי קצת יותר מתחושה שהשנה זה יקרה.

מלקולם גריפין (צילום: Fiba Champions League)

נכון ששיטת הפיינל פור היא טריקית, וזוהי מטרתה – לגרום להפתעות, אבל מכבי תל אביב נראית השנה חזקה מאוד בזירה המקומית, ואני צופה גמר שכולם מייחלים לו – מכבי מול הפועל, ועוד ביד אליהו החביב על אוהדי הפועל (גם בלי הבריגדה).

הקרב של הפועל בחצי הגמר יהיה כנראה מול חולון, אבל במצב העניינים השנה זהות היריבה פחות משנה. הפועל טובה יותר והיא צריכה לצלוח הן את סדרת הפלייאוף והן את חצי גמר הפיינל פור.

אחרי שנים רבות שבו הפועל ומכבי לא נפגשו במפגש על התואר – הכדורסל הישראלי צמא לקרב שכזה. רק חבל שזה לא יהיה במסגרת סדרה של הטוב משבעה משחקים.

ג'ייקובן בראון (צילום: שרון בוקוב)

הניצחון הקליל של הפועל על הפועל באר שבע רק המחיש עד כמה מיותר הסיבוב השלישי בליגת העל. במקום הסיבוב המדכא, שאולי רק קרבות התחתית מעניינות בו וגם לא את רוב קהילת הכדורסל, היינו מעדיפים לראות סדרות ארוכות או לכל הפחות חלוקה לבית עליון ותחתון – ארבע או שש קבוצות צמרת שבאמת מתחרות על המיקום ועל יתרון הביתיות בסדרות הפלייאוף.

נועם שרפלר (צילום: פרטי)

הרי בשביל מה משחקים? תחרותיות כמובן, אבל כשאין על מה לשחק ממש, זה מתחיל להיות מעייף ומשעמם. בסופו של דבר זה לא באמת משנה אם הפועל תסיים שניה, שלישית או רביעית, במיוחד שהמקום הראשון כבר תפוס וכמעט ברור שהפיינל פור יתקיים ביד אליהו.

ואחרי שחרור הקיטור – נחזור לפרקט ולתצוגה ההתקפית שיהיה קשה לשחרר. הפועל, שהגיעה אחרי ההפסד לאילת שבוע קודם, התנפלה על הקבוצה הסימפטית מבירת הנגב ותפסה יום מטורף עם אחוזים פסיכיים מהשדה, אחוזים שגם המאמן עודד קטש יודע שהסיכויים שיחזור שוב נמוכים עד לא קיימים.

מה שיותר חושב מהשיאים ששברה הפועל, היא היכולת של הקבוצה לשמור על החדות והערנות למרות השיממון של הסיבוב השלישי, כי סדרות הפלייאוף כבר מעבר לפינה, ובהן אסור יהיה להירדם.

עד לסיום הסיבוב השלישי המתיש, קטש חייב להדק את ההגנה של הפועל. בשני המשחקים האחרונים ספגו האדומים 85 נקודות במשחק, ועם ממוצע ספיגה שכזה קשה יהיה להתחרות על התואר.