דעה | העת לחשבון נפש ולרענון הקבוצה

גורלה של קטמון בלאומית נחרץ, ככל הנראה. סוף המאבק על העלייה הגיע, ועתה הגיע זמן חשבון הנפש וריענון הקבוצה. את הכיף של חגיגות ההעפלה לליגת העל צריך לדחות, אולי לעונה הבאה. יש לקבוצה תשתית גם להיאבק על העלייה בעתיד. כמו כל אחד גם אני חלמתי על חגיגת עלייה בטדי כבר בסוף העונה הנוכחית. החלום חלום, אבל סופו מי ישורנו, נהג לומר מנחם בגין המנוח.

את השער הראשון, הנפלא של כפר סבא הבקיע שחקן בשם ריינשטיין. רק אוהדים מעטים זוכרים את לייבל'ה ריינשטיין, שהיה קיצוני שמאלי בקבוצה המוצלחת של הפועל באמצע שנות החמישים.

אין לי מושג אם יש קרבת משפחה בין השניים אבלהגול של ריינשטיין הכפר-סבאי גמז את תקוותינו. זה הסוף לעונה הנוכחית. נזכרתי בפרודיה מבריקה שכתב פעם אפרים קישון המנוח על עורך שהבחין שכתבה מסוימת הופיעה בלי סופה. הוא כתב לעורך הדפוס: "יוסף, הסוף איננו". דברי אבל והספד על "יוסף" הציפו את העיתונים חרף העובדה שאיש לא ידע במי מדובר. אנחנו יודעים היטב. לבנו לקטמון, אבל צריך להתכונן לעונות הבאות.

צפינו אולי את הידרדרות הפועל הוותיקה עד לליגה ב', אבל הדיווחים על כך בכל זאת צרבו את לבנו. כמעט שאין ויכוח על העובדה שאנשי קטמון הצילו את הכדורגל האדום בעירנו. כפי שכבר כתבתי כבר, נשמח לקלוט את פליטי הוותיקה ביציעי קטמון. אלמלא קטמון היה שורר בעירנו צער כבד על האסון הספורטיבי שפקד את הפועל. הקבוצה הראשונה בעיר שזכתה בתואר ארצי נדחקה לשוליים של ליגה ב'. אין מקום לשמחה לאיד במקרה הזה; רק להשתתפות בצער.

חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)

רשלנות באצטדיון לונדון

וסטהאם יונייטד משחקת נהדר בחודשים האחרונים אבל לא מצליחה לתרגם את יתרונה על קבוצות יריבות לנקודות ליגה. לפני שבועיים היא ממש התעללה במנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד ובכל הפסידה 1-2. כל אנשי המקצוע במנצ'סטר הודו שווסטהאם היתה ראויה לניצחון. נגד לסטר סיטי בסוף השבוע הובילה וסטהאם פעמיים ובכל זאת הפסידה שתי נקודות בשנייה האחרונה. הזן הזה של רשלנות חביבה אפיין את ההאמרס כל השנים, ובכל זאת הוא מרגיז. המאמן הצ'יליאני המעולה מנואל פלגריני משתדל מאוד לשרש את הנון שלנטיות של וסטהאם ולהשריש נורמות יותר קשוחות. חובבי הכדורגל האטרקטיבי מחזיקים לו אצבעות.

הפאשלה של סיטי

מנצ'סטר סיטי עלתה על טוטנהאם הלונדונית בשתי דרגות גם במשחק הליגה וגם במפגש במסגרת הצ'אמפיונס ליגה באמצע השבוע שעבר. היא יצאה כשרק חצי תאוותה בידה.

בסיטי רצו בעיקר את התואר האירופי (שמגיע לה לפי רמת משחקה) אבל גם התואר האנגלי איננו מונח בכיסה. ליברפול היא יריבה עיקשת ומעולה והמרוץ השנה מזכיר את המאבקים בין ברצלונה וריאל מדריד בשנים קודמות. אישית אני מצדד השנה בשתי הקבוצות אבל בלבי רוצה בעוד תואר לפפ גווארדיולה. מפח נפש לא יהיה בכל מקרה.

הליגה האנגלית היא מצוינת השנה. כל הקבוצות המובילות מנוהלות בידי מאמנים מיומנים ורחבי אופקים. כך גם הליגה הספרדית. ראיתי השבוע את מאמן ברצלונה ארנסטו ואלוורדה מדבר על קבוצתו ועל שחקניו ממש בשאר רוח. בצד השבחים הנדיבים לכוכבו לאו מסי הוא ידע לתאר את חלקם של כל השחקנים בהצלחת הקבוצה. לקבוצה הכי אלגנטית בעולם יש גם מאמן אינטליגנטי במיוחד.