דוד קלטינס נתן ביום שני האחרון הרבה אוויר לנשימה לכל מי שבית"ר זורמת בעורקיו. שער הניצחון הגדול של הקשר מול הפועל תל אביב נתן את החותמת הסופית לסיום העונה ולבריחה של בית"ר ירושלים ממאבקי התחתית הקשים.
במחצית הראשונה של המשחק מול היריבה השנואה מתל אביב, ראינו את אותה קבוצה נרפית שהתרגלנו לראות כל העונה, קבוצה שמתקשה להגיע למצבים. אבל כצפוי עם בית"ר ירושלים של העונה, הבלתי צפוי קרה, ודווקא עם הגב לקיר ובפיגור 1:0, השחקנים בצהוב-שחור חזרו לעניינים, השוו את התוצאה ושלטו במגרש. השער של קלטינס בסיום, מעבר להיותו דרמטי ויצרי – סוג של נקמה קטנה על ההפסד בדקה ה-90 בטדי, היה מוצדק ולא מקרי.
- תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר" [email protected]
משחק הצירופים של בית"ר ירושלים שטף בצורה טובה, השחקנים ירקו דם על המגרש, והשער של קלטינס בסיום הרים לאוויר את אחרוני המאמינים שנסעו לעודד את הצהובים במושבה.
החגיגות בסיום היו אולי מופרזות, אבל מלאות אותנטיות ושמחה. במשך דקות ארוכות מול הקהל השחקנים הודו והתרפקו על האהבה שקיבלו, והתחושה היתה כאילו הקבוצה זכתה בגביע או לפחות בכרטיס לאירופה. בעונה שחורה שכזו, גם ניצחון קטן-גדול על היריבה מיתולוגית מוציא את מיטב הרגשות מהבית"רים.
קלטינס, כמעט מיותר לציין, היה הגיבור הגדול של הניצחון, אבל הוא לא היה לבד. גם במשחק הזה הוכיח איתמר ניצן את גדולתו, וראשי בית"ר ירושלים צריכים לתת לו חוזה לכמה שנים וגם הזדמנות שווה להתחרות עם ארנסטס שטקוס על אפודת השוער הראשון. כרגע איתמר ניצן נראה כמו הדבר הכי טוב שיצא לבית"ר מהעונה הזו, וכמה חבל שהרכש העיקרי שמגיע מיועד להיכנס דווקא על המשבצת שלו.
למרות הבריחה מהתחתית, העובדה שבית"ר מסיימת עונה בתחושה כל כך עגומה היא תוצאה של החלפת בעלים בתחילת העונה ובחירה שגויה של רכש (ארון אולנארה, ערן לוי, שמואל שיימן, עוז ראלי והרשימה עוד ארוכה).
בשנה הבאה, כבר לא יהיו תירוצים. הופעה מאכזבת בפתיחת העונה, וגם היחס המלטף שקיבל חוגג מהקהל והתקשורת עשוי להתחלף.
לזכותם של אוהדי בית"ר ירושלים ייאמר שהם תמכו בקבוצה כמעט ללא תנאי, אבל גם להם נמאס לראות קבוצה מקרטעת וחסרת נשמה שבוע אחרי שבוע.
ושאלה קטנה ומעניינת: איזה שפן שיווקי משה חוגג יוציא מהכובע כדי למכור מנויים בעונה הבאה?
מעוז צור (צילום: פרטי)
השבוע, בין שלל הפרסומים על בית"ר ירושלים, היה גם אחד שבו נטען שניסו אביטן, מאמן הפועל חדרה, מחזיק בהצעה מבית"ר ירושלים. אני לא יודע אם המידע זה נכון, אבל אם אתם שואלים אותי, משה חוגג ואלי אוחנה יטעו אם יחליטו להיפרד מניר קלינגר בסיום העונה.
אחת הבעיות בכדורגל שלנו היא הזיכרון הקצר. דעת הקהל תמיד קצרת טווח ותלוית תוצאה, ללא התחשבות בנסיבות. הכיסא המתנדנד של קלינגר הוא הדוגמה הטובה ביותר.
רק לפני שנה הוא הצעיד את הפועל חיפה לזכייה בגביע, הוזכר כמועמד הבכיר לאימון נבחרת ישראל, ועכשיו הוא לא מספיק טוב בשביל בית"ר ירושלים. נכון שמבחינה מקצועית קלינגר נכשל, אבל אסור לשכוח באיזה מצב הייתה הקבוצה כשהגיע, ואיזה תלאות, טעויות שיפוט, חוסר מזל וקשיים היא חוותה העונה.
באופן טבעי האוהדים רוצים את הראש של האחראי, אבל אולי כדאי להפסיק עם המנטליות של עריפת הראשים הפזיזה.
תגובות