דעה | המאור הקטן: מאור בוזגלו בירידה, אבל תרומתו לבית"ר בהחלט חשובה

סוף השבוע האחרון היה נטול משחקים בליגת העל בשל פגרת משחקי הנבחרת. למען האמת, היה מוזר לראות נבחרת ישראלית טובה מאוד נגד אוסטריה, בלי מאור בוזגלו.

אין טעם לבוא בטענות לצוות המקצועי: אם להודות על האמת – אין לבוזגלו מקום בסגל של אנדריאס הרצוג. זה עצוב. בוזגלו הוא אחד מטובי הכדורגלנים שלנו בעשור האחרון, אבל הירידה בכושרו היא בלתי נמנעת לאור הפציעות שעבר והשינויים הרבים בכדורגל העולמי. כיום חייבים כל שחקני החוד להחזיק את הכדור צמוד לרגל. בוזגלו המהיר והחד, עובר בקלות את המגן שלו אבל אז הוא נבלם על ידי שחקני ההגנה האחרים.

גם אביו של מאור, יעקב בוזגלו היה משחק באותו סגנון, אבל אז היו ההגנות הרבה יותר דלילות. מאור הוא שחקן יותר מוכשר ויותר מגוון מאביו, אבל גבולות היכולת שלו ברורים. יש לו יתרונות גם בבעיטות חופשיות ובתרומה הכללית שלו למשחק הקבוצתי. הוא שחקן מועיל לכל קבוצה, כולל בית"ר ירושלים, אבל לא יותר מזה. שורשיו של מאור הם בהפועל אבל הקהל של בית"ר ירושלים מאמץ אותו אל לבו כשחקן בית לכל דבר. הפרגון כלפיו בעיר הוא גדול ובגילו הוא יכול להשתפר.

חיים ברעם (צילום: ארנון בוסאני)

מודה ועוזב
כמו כל אוהדי הנבחרת, הייתי מוקסם מהניצחון הנהדר נגד אוסטריה. אני אוהב במיוחד את הנבחרת הישראלית הנוכחית ואת אנדריאס הרצוג. המאמן הלאומי שלנו הוא עיוור צבעים ונקי מדעות קדומות. כך הצליח לחשל תלכיד רב-אתני מעולה ומשמח לבב. כולם שיחקו נפלא, והתרשמתי במיוחד מדור פרץ המיומן והאגרסיבי, הכדורגלן הכי מודרני בנבחרת.

גם אם ארצה, לא אוכל להתחמק מדברי הוקרה לערן זהבי. להקת המעודדות שלו בתקשורת לא ידעה גבולות, והאורגזמות הדהדו בכל מקום. אני חושב שאפילו הגרועים מבין משוררי הדלות צדקו הפעם; זהבי היה גדול, משחקו היה שובה עין וגם קבוצתי. מבלי לגרוע מהאחרים – הציון 10 הלם את הופעתו. הוא נגח, בעט, בישל ונלחם למען כבודו וכבוד חבריו.

בתנאים הכוחניים ששוררים ב-2019, זהבי בלט מעל כולם והמסירות שלו לנבחרת היתה נוגעת ללב. אישיות חדשה האפילה הפעם על תדמיתו כשחצן. אני מודה שזה הרשים אותי מאוד. בירם כיאל מברייטון היה פצוע בשני המשחקים ובכל זאת היה משכמו ומעלה.

השוער אריאל הרוש הוא חידה מרתקת שטעונה פיענוח. מאמן הפועל באר שבע ברק בכר הוריד אותו לספסל בלי שום כוונות זדון. הרוש התעלם מההשפלה והציג יכולת מופלאה בשני המשחקים. כך הוא הפך לאיש של הרצוג והזניק מחדש את הקריירה המקרטעת שלו. אני זוכר לו לטובה את התנהגותו בפרשת הצ'צ'ינים בבית"ר, שקוממה נגדו את הגזענים הרבים ביציעי בית"ר. אם הרוש ירצה לשחק בעתיד בקטמון מובטחת לו אהדתם של אלפי אדומים.

נחזור לזהבי. חולי סוכרת חייבים לעבור בדיקות נקודתיות וגם בדיקה שמודדת את הסוכר בדם לאורך שלושה חודשים (A1C). זהבי, שהיה די חלש במשחקי הנבחרת בעבר, יצטרך להוכיח את עצמו. הוא הוכיח לכולנו, אפילו לי, שיש לו את זה.

אני מקווה שנישאר עם הרצוג לכמה שנים טובות ושכולם ישתפו עימו פעולה. יש תקווה, גם אם לא נגיע בקרוב לטורניר עולמי גדול.