עד לפני שש שנים פארק המסילה בעיר היה אחד האתרים המוזנחים בירושלים. אשפה ופסולת בניין הושלכה במקום, המתחם היה נטוש ועזוב במשך שנים רבות. מי שיזמה את הקמתו של הפארק לאורך תוואי מסילת הרכבת הישנה של ירושלים היתה למעשה קבוצת תושבים מהשכונות הסמוכות – קטמונים, מקור חיים, המושבה הגרמנית ובקעה שהתאגדה ל"ועד למען פארק המסילה", ופעלה יחד עם החברה להגנת הטבע להקמת הפארק הירוק שמהווה ריאה ירוקה בלב העיר. במתחם היה מתוכנן בכלל להיסלל כביש – המאבק להקמת הפארק נמשך שנים ספורות – אך נראה שהוא השתלם. כיום המקום ירוק ושוקק חיים, והינו חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מנופה של העיר – מדובר בפארק ששואב אליו המוני מבלים – משפחות, רצים ורצות, רוכבי ורוכבות אופניים מדי יום, שנהנים מדי יום מרצועה של פארק פורח ויפהפה, המשתרע לאורך כחמישה ק"מ.
- השלב הראשון: מרכז העיר נקי מרכבים מזהמים; הצעד הבא – כל ירושלים
- לראשונה: העירייה תפנה אשפה מהשכונות גם במוצ"ש
- עבודות הניקיון המסיביות בגשר המיתרים
- מצלמות החניה נוספות שהוצבו ברחבי ירושלים – הטבלה עם הרשימה המלאה
- תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
האם בעיר שבה המרחב הציבורי נקי ומטופח ומדדי זיהום האוויר נמוכים התושבים מאושרים יותר?
לפני הכל – היכן מדורגת ישראל במדד האושר העולמי? לפי מדד שפרסם האו"ם בשבוע שעבר ישראל מדורגת במקום ה-13 בעולם במדד האושר העולמי לשנת 2019. מדובר בירידה של שני שלבים, לעומת המדד שבשנה שעברה שבה דורגה ישראל במקום ה-11. לפי המדד המדינה המאושרת בעולם, זו השנה השנייה ברציפות, היא פינלנד. מיד אחריה – דנמרק, נורבגיה ואיסלנד. אחריהן – הולנד, שווייץ, שבדיה, ניו זילנד, קנדה, אוסטריה, אוסטרליה, קוסטה ריקה, ישראל, לוקסמבורג, בריטניה, אירלנד, גרמניה, בלגיה, ארה"ב וסוגרת את הרשימה במקום ה-20 – צ'כיה.
בתחתית המדד מדינות כמו סוריה, מלאווי, תימן, רואנדה, טנזניה, אפגניסטן, הרפובליקה של מרכז אפריקה ודרום סודן. הדירוג נשען על מדדים כמו תוחלת ואיכות חיים, עושר והחופש לבחור.
פארק המסילה – ירושלים (צילום: ארנון בוסאני)
על הקשר שבין אושר לבין איכות חיים וניקיון הסביבה מספר ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה, בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית בירושלים. "יש מחקרים ספציפיים שעוסקים בכך שזיהום אוויר פוגע באושר", מציין ד"ר לוין. "יש מחקרים על חשיפה לעישון שפוגעת באושר ומחקרים נוספים. אם לא נעים לנו במקום מסוים אנחנו לא נלך אליו, ופשוט נוותר מראש. נוותר מראש על פוטנציאל של הנאות. אם המרחב הציבורי מלוכלך אז פשוט נימנע מלהסתובב בו".
פארק בהלסינקי – פינלנד (צילום: רויטרס LEONHARD FOEGER)
ד"ר לוין מדגיש כי "יש פער בין מה שאנו יודעים היום מבחינה מדעית לבין מה שניתן לשער – כמדען, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו קודם 'מה זה אושר? ואיך מודדים אושר?'. אלו שאלות גדולות ומסובכות. אבל ברור לחלוטין שאנו מושפעים מהסביבה החברתית והפיזית שלנו, כולנו מרגישים את זה. לדוגמא: נהג האוטובוס החביב שיאחל 'בוקר טוב' לנוסעים שלו ויחייך לעברם, והנוסעים יספגו את זה — יעבירו את האושר הזה ברחבי העיר. לעומת זאת, נהג אוטובוס עצבני – ימשיך להעביר את החוויה הלא נעימה ברחבי העיר. למעשה, אנו חושבים שבאושר יש אלמנט שמדבק, ולכן, הסביבה הפיזית מאוד משפיעה, אם אנו נמצאים בסביבה שלא נעימה לנו – בגלל מפגעי תברואה וניקיון שמפריעים לנו ויזואלית – זה משפיע עלינו, גם אם אנחנו לא מודעים לזה באופן ישיר. יש מחקרים שמראים שחשיפה לטבע ולירוק תורמת לתחושה הטובה. לגבי ירושלים, צריך לחקור זאת יותר, אך אין ספק שצריך לממש את ההבטחה של 'אוויר הרים צלול כיין'. אם יש גנים ירוקים ופארקים שנעים להיפגש בהם והמרחב הציבורי נקי ומטופח – זה בוודאי תורם לאושר".
ד"ר חגי לוין (צילום: האוניברסיטה העברית)
ירושלים, לא טוקיו
טוקיו נחשבת לאחת הערים הנקיות ביותר בעולם – לא פלא שכל מי שחוזר לארץ מטיול ביפן מרגיש כאילו חזר אחורה בזמן, או אולי טוקיו היא זו שנמצאת בשנת 2030? למעשה, העיר שבשנות ה-70 של המאה הקודמת היתה נחשבת לאחת הערים המזוהמות בעולם, עברה מהפך בתפיסה האורבנית – הרשויות מקדשות את הניקיון, אך יותר מכל את החינוך לניקיון. קנסות ודוחות מחולקים לתושבים ולגופים, שאינם שומרים על ניקיון המרחב הציבורי.
"לעירייה יש תפקיד קריטי בשמירה על המרחב הציבורי", מציין ד"ר לוין, "אבל זו לא רק העירייה – זו גם הקהילה – אם יש אנשים שאכפת להם מהשכונה, הם ידאגו לנקות אותה ולייפות אותה. השכונה מלוכלכת? זה לא רק תלוי בעירייה. השמירה על הסביבה כמו השמירה על הבריאות – תלויה בכולם. זה לא רק תפקיד של גורם חיצוני. יש צורך בקהילה שעובדת עם המינהלים הקהילתיים ועם העירייה, וכאן בירושלים אנחנו רואים את זה קורה. בירושלים יש הרבה פוטנציאל, יש סולידריות חברתית בירושלים וצריך לחזק אותה".
טוקיו (צילום: רויטרס)
"המחשבה היא – 'חשוב עולמית, פעל מקומית; חשוב נצחית, פעל עכשיו'. אנחנו לא רוצים לגור לא בטוקיו ולא בניו יורק", מבהיר ד"ר לוין. "ההורים שלי גדלו בירושלים, אני גדלתי בירושלים – אנחנו רוצים שתהיה ירושלים שלנו וירושלים טובה יותר, אנחנו לא מחפשים להיות ערים אחרות. יש שכונות שמוצאות את הדרך הירושלמית להיות טובות יותר. אם יש בניין שמנקה את הכניסה שלו ומייפה אותה בפרחים ובעציצים, זה חלק מההשקעה במרחב הציבורי. יש בירושלים מקומות – כמו פארק המסילה, עין כרם ועוד שנעים להסתובב בהם. החוכמה היא להרחיב את המקומות האלה, שהחצר האחורית שלנו תהיה נקייה יותר. אז נכון – לעירייה יש תפקיד חשוב, אבל עם שיתוף פעולה של הקהילות ושל התושבים".
ירושלים (צילום: אמיל סלמן)
"מזווית בריאות הציבור – בשכונה נעימה יהיו בה אנשים בריאים יותר. יש מחקרים כאלה בעולם, אלה השפעות שקשה להוכיח אותם. אם נציב יעדים ליצור שכונות נקיות יותר ומתוכננות טוב יותר לרווחת האדם, אז יהיה טוב יותר. זה לא רק הניקיון הקלאסי – למשל בכל הנוגע לפרסומות. אני לא רוצה לעבור עם ילדיי מול פרסומות של טבק ועישון. כיום, החוק החדש שנכנס לתוקפו לפני כשבועיים, אוסר על בית עסק לפרסם שהוא מוכר סיגריות. החוק עדיין לא יושם במלואו, חלק הסירו את הפרסום וחלק לא. עניין זה הוא גם חלק מניקיון המרחב הציבורי. בירושלים אנחנו עושים פרויקט לקידום תזונה בריאה בשכונת בית וגן – ראינו איך לילדים בשכונה יש חשיפה מאוד גדולה לממתקים – ממש מוציאים החוצה את הממתקים, והם מאוד זולים, לעומת פירות וירקות. בנוסף, התכנון העירוני ממוקד תחבורה ורכב פרטי – צריך לתכנן שיהיה קל להסתובב בתחבורה ציבורית ולרכוב בשבילי אופניים".
רייקיאוויק – איסלנד (צילום: אי,פי)
יותר זיהום אוויר – יותר תחלואה
חוק אוויר נקי (2008) נחשב לאחד החוקים הסביבתיים המשמעותיים ביותר שנחקקו בישראל. את החוק יזמה עמותת אדם טבע ודין וקידם ארגון מגמה ירוקה. החוק למעשה מעגן קנסות גדולים, שיכולים להגיע עד ל־1.2 מיליון שקלים, לחברות שמזהמות את הסביבה, פיקוח על יבואני הרכב ועוד. החוק כולל גם התחייבות של הממשלה להציג תוכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר – תוכנית שעד כה מימושה מתעכב משנה לשנה.
רוצים להישאר מעודכנים?
כיום עמותת אדם טבע ודין מתמקדת במאבק במחדל התחבורה בארץ – שמוביל להחמרה בזיהום האוויר. "מדובר על הרוצח השקט. מחדל התחבורה הציבורית בישראל פוגע בבריאות של כולנו", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין. "מעבר לעצבים על האיחורים, הצפיפות ברכבות ובאוטובוסים והזמן האבוד שהולך לכולנו בפקקים, העומס בכבישים יוצר רמות זיהום אוויר גבוהות שנפלטות מהרכבים הפרטיים וגורמות לתחלואה גבוהה במחלות ריאה. בני ברק, תל אביב, קרית מוצקין וחיפה הן רק חלק מהערים שנמצאות ברשימת הערים המזוהמות ביותר שפורסמה בדוח הלחץ שלנו".
ירושלים (צילום: אוליבייה פיטוסי)
ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה בעמותת אדם טבע ודין, מדגיש ואומר בשיחה עם "כל העיר" כי "ישנה השפעה על איכות החיים – זיהום אוויר גורם לתמותה מוקדמת. יש אנשים שמתים טרם זמנם, אילולא זיהום אוויר הם היו חיים יותר זמן. ככל שיש יותר זיהום אוויר התחלואה עולה. יש יותר מודעות, במבחן התוצאה אני עדיין לא רואה שזיהום האוויר כתוצאה מתחבורה נפתר, צריך להתגייס למשימה יותר על מנת לפתור את הבעיה".
"חוק אויר נקי נכנס מכיוון שהיה צריך לעלות מדרגה בנושא זיהום האוויר", מוסיף ד"ר וגנר, "זו אחת הבעיות הסביבתיות והמרכזיות החמורות של ימינו. לכן, הוחלט לקדם את חוק אוויר נקי על מנת לקדם את הטיפול בעניין ולתת יותר סמכויות וכלים למשרד להגנת הסביבה, וזה באמת הביא לשיפור בהשקעות תעשייה, תחנות כוח, מתקנים להפחתת פליטות, טכנולוגיות וכו'. אך, בתחבורה עדיין יש זיהום אוויר, חוק אוויר נקי לא צלח בתחום זה. עכשיו הטיפול בתחבורה צריך לעלות מדרגה – ככל שיש יותר זיהום כך אנשים נפגעים, זה מוכח. כמו שסיגריות גורמות לבעיות בריאות כך זיהום אוויר. יש המון הוכחות ומחקרים שזה גורם לתחלואה בעיקר בעיות לב ריאה, סרטן, אסטמה ועוד".
עד
בטוח שיהיו שמחים יותר אם יועלו להסתובב ללא חשש פיגועים או חשמליות, ועם ארנונה סבירה