יום האישה 2019.
בשבוע האחרון אני עסוקה מאוד. עסוקה בשלב חדש בחיי כעצמאית. עסוקה בדברים שבעלי עסקים עושים בתחילת הדרך. אני מוצאת את עצמי בנקודה הזאת כבר שבע שנים אחרי פתיחת העסק. כי בשבוע האחרון סוף סוף השם של העסק שלי עוצב אל תוך לוגו רשמי.
לוגו.
הדבר הראשון שמגדיר עסק, שנחרת בזיכרון ומושך את העין, הגיע רק עכשיו. וגם זה רק אחרי שהחצי המהמם שלי החליט שזהו, בלי זה אני לא ממשיכה.
- פעילות ביתית ומהנה עם הילדים
- חיי הזוהר של ההורים: האם באמת שינה זה לחלשים?
- מזל טוב על התינוק החדש, עכשיו אל תשכחו לפנק את היולדת
תהליך יצירת הלוגו הוביל אותי לחשיבה עלי כאישה בעלת עסק, על התהליך שהפך אותי לעצמאית. לא יכולתי להימנע מלהישאב לשאלה האם גם גברים יכלו להתנהל כך שבע שנים. לגלגל את העסק בידיעה שעבודתם המצוינת תביא להם הצלחה גם בלי להיות ממותגים?
כאישה שהפכה לעצמאית אחרי שנים של קריירה מבטיחה, רק בגלל שנמאס לי לקבל הוראות מגברים, ואמירות ממנכ"ל גבר כמו: "את לא תיכנסי להריון לפני שתאשרי את זה מולי", וזה כשאני עצמי הייתי מנהלת מחלקה באותו מקום עבודה, עוד לפני שהמנכ"ל הזה התחיל בכלל לחמם את הכסא.
חקקתי על דגלי, ראשון בחשיבות, תמיד וקודם כל, לעשות הכל ליצירת שיתופי פעולה עם אימהות. כי לצערנו, שוק העבודה פחות מאפשר למגזר האימהות כניסה אליו. אז חשוב מאוד שאנחנו נחזק אחת את השנייה. אמהות למען אמהות הן בדיוק התשובה לניסיון להקטין אותנו.
דרך קבוצת האמהות שלי (אמהות ירושלמיות (והסביבה) בפייסבוק) אני חשופה להמון עשיה של נשים טובות ומוכשרות, ביניהן מיכל כהן אקשטיין, גרפיקאית מוכשרת עם ראש גדול וטוב. שיחה אחת שלנו שבה מיכל שאלה שאלות מכוונות, הובילה אל לוגו מושלם תוך מספר ימים. הקטע המצחיק היה ששיחות ניהלנו בשעות האור, אבל מיילים הוחלפו בשעות לא שעות. לפעמים מצאנו את עצמנו עונות תוך כדי הנקות לילה (בשלוש לפנות בוקר), או אחרי יקיצה לצורך הרגעה של ילדה חולה. ולשתינו זה היה כל כך טבעי להתכתב לפנות בוקר כאילו מדובר בשעות הגיוניות.
הרגעים האלו הציפו בי שוב תסכול שרק אמהות עובדות מכירות. מול מערכות בעלות חשיבה רדודה שחושבות שאמהות פחות טובות למערכת. אני כאמא, מול אמהות עובדות אחרות, יודעת כמה ההפך הוא הנכון. דווקא אמהות, שיש להן הרבה יותר דברים להספיק, עושות הכל הכי טוב ויעיל שיש. כי ברור לנו שאנחנו סומכות רק על עצמנו, כי ידוע לנו שאף אחד לא מאמין שאנחנו מסוגלות – אז נוכיח לו אחרת, כי להיות אמא זה להיות לביאה, זה לעשות הכל, הכי טוב שיש, ולהוכיח לעולם שהוא רק מפסיד כשהוא מנסה למדר אותנו.
אז השבוע, לכבוד יום האישה – אני מקדישה את הטור לכל אמא עובדת באשר היא. עקרת בית, שכירה, עצמאית.
תמשיכו להיות מדהימות כמו שאתן. לממש את מה שמרגיש לכן נכון. ולעשות את זה הכי טוב שאתן יודעות!
מיכל
תגובות