דעה | אלי אוחנה ומשה חוגג במסלול התנגשות

משה חוגג טוב לבית"ר. את זה חשוב להדגיש ואת זה כולם מבינים. אבל, ארבעה חודשים אחרי שגאל את בית"ר ושחרר אותה מהעול של אלי טביב, הגיע הזמן שהבעלים יזוז הצידה, ייתן לאנשי המקצוע לעשות את עבודתם ויפסיק להנחית עליהם מכל הבא ליד.

בבית"ר יש כיום שלושה קודקודים פרט לחוגג – היו"ר אלי אוחנה, המנכ"ל מוני ברוש והמאמן ניר קלינגר, אבל התחושה שלי היא שהבעלים מתייעץ רק עם עצמו ולא מקשיב לדעות אחרות. אוחנה (והמאמן הקודם גיא לוזון) לא רצה את ערן לוי, אבל חוגג הנחית אותו בבית וגן רק כדי להיפרד ממנו חודשים ספורים לאחר מכן; אוחנה וקלינגר (החתמה של חוגג) לא רצו את יוסי בניון – אבל בעל הבית החליט וכולם נאלצו ליישר קו. אולי די.

על רקע התוצאות החלשות, בכלל לא מפתיע שישנה מתיחות כי ההנחתות האלה מצד בעל הבית, שאין בצידן מחשבה לטווח ארוך, רק פוגעות בבית"ר.

רמי מנדל

חוגג צריך להבין שכל הנחתה שכזו פוגעת במועדון. המהלכים הללו, שנעשים בדעת יחיד, פוגעים בשדרת הניהול והאימון וחבל, כי הנזק הוא גדול לאין שעור מהתועלת שבהחתמת שחקן כזה או אחר.

הבקיעים במערכת הבית"רית ניכרים, ונותר רק לקוות שחוגג יבין שכך אי אפשר להמשיך.

ובתוך כך, המטרה היחידה כרגע היא הישארות בליגה, כי מבחינה מקצועית משהו בבית"ר פשוט לא מתפקד. שלושה משחקים רצופים שהקבוצה לא כובשת, ועוד יותר גרוע, מתקשה בכלל להגיע למצבים. אז נכון, ההגנה התייצבה ובית"ר הפסיקה לספוג בסיטונות, אבל בלי לכבוש אי אפשר לנצח ולא לברוח מהתחתית.

***

הופתעתי השבוע ממבול הטלפונים שקיבלתי מחבריי, אוהדי קטמון, שאחרי הניצחון על הפועל כפר סבא ביקשו ממני לפרגן למועדון. כשמגיע אז מגיע.

המאמן ליאור זדה היה מספיק גבר להודות בתוכנית הספורט של רדיו ירושלים, שהביקורת כלפיו היתה מוצדקת ושהוא לוקח אותה לתשומת ליבו. הספונסרים יוסי ליפקין ובני סיוון, עמודי התווך של הקבוצה, סימנו מטרה ועשו הכל עד שהשיגו אותה וקטמון זכתה לחיזוק סופר משמעותי עם צירופו לסגל של ערן לוי. ההחתמה הנוצצת הזו תבטיח ככל הנראה את העלייה לליגת העל.

***

עודד קטש מוכיח משבוע לשבוע שהוא מאמן גדול, שיודע להחזיק קבוצה בדריכות הרצויה. הנחת העבודה היא שבסופו של דבר יש דקות משחק שמתחלקות בין כולם, ואין שום הבדל בין החמישייה הפותחת לבין מי שעולה מהספסל.

הדרך שבה הגיב קטש בתום הניצחון מול גלבוע גליל ראויה להערכה רבה. קטש, כידוע, זעם על השחקנים שעלו מהספסל ללא התשוקה הנדרשת. זה מתחבר לטיפול הנכון שלו במשבר מול ליאור אליהו ולטירונות שעשה לבר טימור בתחילת העונה. השורה התחתונה היא שקטש לא מחשבן לאף אחד ומי שלא עומד בסטנדרטים שלו פשוט לא משחק. שאפו.