לפני כשבוע וחצי התקיימה אליפות ישראל במרתון בטבריה. רצים ורצות מכל הארץ הגיעו לקחת חלק במרתון הזה. הופתעתי לגלות בעודי שם כמה ירושלמים וירושלמיות השתתפו במירוץ. כנראה שמשהו טוב קורה בעיר שלנו, לפחות כשמדברים על ריצה.
באור הזרקורים בלטה בצורה מיוחדת הירושלמית ביטי דויטש, בת ה-29, חרדית ואמא ל-5 לדים, שקטפה בפער ניכר את תואר אלופת ישראל לנשים במרתון בזמן נפלא של 2:42:18. דויטש התחילה להתאמן בצורה מסודרת רק בחצי השנה האחרונה והשיגה תוצאה שמעט נשים וגברים מעזים לחלום עליה. בהצלחה לביטי בהגשמת החלום האולימפי.
תכירו את הרצים והרצות הירושלמים (טעימה קטנה כמובן), שהעזו לחלום ובגדול וצלחו בענק 42.195 ק"מ.
חגי מלצר
בן 50, נשוי, אבא לארבעה ילדים וסבא לחמישה נכדים, מתגורר במקור חיים, תכשיטן בחנות "זכריה מלצר".
תוצאה במרתון טבריה: 3:13:57 שיא אישי.
מלצר רץ ומתאמן כבר ארבע שנים. מרתון טבריה היה ה-5 במספר שלו. אם הייתם פוגשים אותו לפני ארבע שנים הייתם נפעמים מהמהפך שעבר, כאשר ירד עשרות קילוגרמים והפסיק ליטול תרופות נגד כולסטרול. "החלטתי בגיל 46 שאני מתחיל לרוץ והתאמנתי עם מאמן ובצורה מסודרת", מספר מלצר. "התחלתי לרוץ והפסקתי את הכדורים למרות שבדיקות הדם שלי לא היו תקינות. כעבור שלושה חודשים של תזונה מאוזנת ומסודרת ואימוני ריצה בדיקות הדם שלי חזרו להיות תקינות. אחרי עשרה חודשים עשיתי כבר את המרתון הראשון שלי".
אילו הכנות מיוחדות עשית עבור המרתון הזה?
"המשכתי להתאמן עם קבוצת 'הרוח השנייה' תחת המאמנים אתי ויורם איינר. רצתי 6 ריצות שבועיות סביב 120 ק"מ בשבוע שכוללים שני אימוני מהירות, ריצה ארוכה ושלוש ריצות התאוששות".
חגי מלצר (צילום: גאולית ענבי וגלית שלום)
מהי החוויה החזקה ביותר מהמרתון?
"כשראיתי חבר טוב שלי מסיים וכשהתקרבתי בעצמי אל קו הסיום. הייתה לי ריצה חזקה ומתוכננת. בקו הסיום חשתי אושר. התאמנתי חצי שנה חזק בשביל לחצות את קו הסיום".
מה היעד הבא?
"מירוצי 10 ק"מ ומרתון טבריה 2020".
מה אתה עונה לאלה שקוראים לך 'משוגע'?
"אני אומר שהייתי משוגע עד לפני 4 שנים, כשהייתי אוכל כל היום עוגות, עם טריגליצרידים בשמיים ונטלתי לשם כך תרופות".
אפרת לופו מוסקוביץ'
בת 38, נשואה ואמא לשלושה ילדים, מתגוררת ברמת רזיאל, עורכת דין חברתית.
תוצאה במרתון טבריה:4:13:08.
עבור לופו מוסקוביץ' זה היה המרתון הראשון אחרי כמעט חמש שנים – בהן היא רצה בעקביות. לופו מוסקוביץ' מעידה על עצמה שמעולם לא חלמה שאפילו תסיים מרחק של 10 ק"מ. "אני לא חושבת שריצה באה לי בקלות", היא מספרת. "למדתי מכל החוויה הזאת שתמיד אפשר למתוח את המושג הזה של מה שאני מסוגלת. אין דבר כזה מחסור בזמן. אם זה הדבר שמשאיר אותי עירנית, שמחה ועם מוטיבציה בחיים אז פשוט אפשר למצוא לכך זמן".
כיצד התאמנת למרתון?
"התחלתי את התוכנית הספציפית הזו חצי שנה מראש ובהדרגה. זה הגיע אחרי כמה שנים שעבדתי בעקביות. התחלתי בהוספת קילומטרים משמעותית כשבשיא הגעתי ל-80 קילומטרים בשבוע, בשילוב של אימוני נפח, מהירות ושחרור".
אפרת לופו מוסקוביץ (צילום: אלבום פרטי)
מהו הרגע המרגש ביותר שזכור לך מהמרתון?
"מבחינתי, כשאומרים מרתון, כל תקופת האימונים נחשבת בהגדרה הזאת. חצי השנה שלפני ועד לרגע בו חציתי את קו הסיום. היו הרבה רגעים מרגשים בתקופה הזו. בריצת המרתון – ה-400 מטרים האחרונים של הריצה גרמו לי להזיל דמעות כשהבנתי שזה הולך לקרות, ושבעוד רגע אני עומדת לחצות את קו הסיום. ראיתי את המאמנת שלי ממתינה לי שם ממש כמו בסיבוב באיצטדיון".
מה היעד הבא?
"לשפר את התוצאה שלי בחצי מרתון".
מה את עונה לאלה שקוראים לך "משוגעת"?
"שאני השפויה ושהם המשוגעים. מה שאני עושה שומר אותי שפויה".
לילך שי
בת 32, נשואה ואמא לשני ילדים, מתגוררת במוצא עילית, מאמנת כושר וריצה למרחקים ארוכים (לילך שי – קבוצות ריצה), ספורטתרפיסטית ומטפלת בדיקור סיני.
תוצאה במרתון טבריה: 4:01:46.
"הרצון לרוץ למרחקים ארוכים התעורר אצלי דווקא כשהייתי בהריון השני שלי, כשלא רצתי", משתפת שי. "חודש אחרי הלידה כבר רצתי ארבעה ק"מ,וכך הנעתי את כל הרעיון של לעשות מרתון". מלבד היותה רצה, שי סחפה אחריה מתאמנים שלה יחד במסע אל המרתון הראשון שלה ושלהם.
כיצד התאמנת למרתון הזה?
"בניתי תוכנית עבורי ועבור המתאמנים שלי, שהורכבה מחמישה אימוני ריצה ושני אימוני כוח בשבוע. התוכנית נבנתה ל-21 שבועות. שלושה שבועות של הכנה – שם התחלנו לעלות נפחים. רצנו שתי ריצות קלות בשבוע, אימון עם עבודה ספציפית על מהירויות, אימון ריצה על קצבי מטרה ועוד ריצה ארוכה".
מהי החוויה החזקה ביותר שלך מהמרתון?
"אני לא יכולה להצביע על נקודה אחת. אני כן יכולה לומר שהריצה בטבריה היתה הריצה החזקה והמעצימה ביותר שהיתה לי בחיים. זאת היתה הפעם הראשונה שרצתי בלי מוזיקה. רציתי להרגיש את הגוף ולהיות מודעת למה שאני עושה. רציתי להיות נוכחת ברגע הזה אחרי כל כך הרבה שבועות עמוסים של הכנה. רציתי חוויה מעצימה. המתאמנים שלי באו מירושלים כדי ללוות אותנו וליוו אותי מהקילומטר ה-30. זה היה רגע מרגש ביותר. היינו ביחד כל ההכנה. זה ממש עשה לי את הריצה. כמו כן, הרגע שראיתי את ההורים שלי היה גם הוא מרגש".
לילך שי (צילום: אלבום פרטי)
מה היעד הבא?
"חצי מרתון תל אביב וחצי מרתון ירושלים, ואנחנו כבר חושבים על המרתון הבא".
מה את עונה לאלה שקוראים לך "משוגעת"?
"אני לא חושבת שזה שגעון, זה ההיפך משגעון. אני חושבת שריצה זה חלק מאורח חיים בריא וחלק מאיתנו. אין שגעון בכך זה רק מראה מה הגוף והראש שלך מסוגלים לעשות. כל אלה שקראו לי משוגעת, אפילו ההורים שלי (שהתחילו לרוץ בשנה האחרונה), הבינו כבר שזה לא שגעון. הריצה נותנת הרבה אמונה בעצמך וכוח".
מיקי דינוביץ'
בן 43, נשוי ואבא לארבעה ילדים, מנהל כספים בארגון 'ג'וינט ישראל'.
תוצאה במרתון טבריה: 3:13:41.
בתוך לו"ז תובעני של עבודה דורשת וחיי משפחה החליט דינוביץ' לפני כחצי שנה שהפעם הוא ירוץ במרתון טבריה. עבורו זה היה המרתון הראשון אחרי שבע שנים שבהן הוא רץ להנאתו. "ההרגשה של לסיים מרתון היא הרגשה מדהימה", הוא מתאר, "אי אפשר להעריך מראש עד כמה שזה שווה".
כיצד התאמנת למרתון הזה?
"רצתי 4-3 ריצות בשבוע. בריצות הארוכות שלי רצתי החל מ-20 ק"מ עד 37 ק"מ".
מיקי דינוביץ' (צילום: אלבום פרטי)
מהי החוויה החזקה ביותר שלך מהמרתון?
"הרגע המשמעותי ביותר היה כאשר פגשתי את אשתי והילדים בהפתעה בנקודת החצי. זה נתן לי בוסט להסתובב חזרה ולהגביר. ב-40 ק"מ כשהרגשתי עייף וקיבלתי עידוד מחברים זה נתן לי עוד המון כוחות לסיים חזק ומהר".
מהו היעד הבא?
"חצי מרתון תל אביב".
מה אתה עונה לאלה שקוראים לך "משוגע"?
"הגוף בסופו של דבר הוא מכונה סתגלתנית. בעבר, כשרצתי חצי מרתון וחשבתי שמי שעושה מרתון רץ כפול מהמרחק לא הבנתי איך אפשר לעשות את זה. אני חושב שזה אפשרי עבור מי שרוצה באמת".
רותי זינדל-אוכמן במרתון פרנקפורט (צילום: עמית נאמן)
רותי זינדל-אוכמן,
מאמנת ריצה מקצועית בירושלים והסביבה,
בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט,
רצה ואמא לשלושה מתוקים.
העירייה מצאה דרך להתעשר? גל של תלונות ברשת על החמרה במתן דוחות חניה בלילות ברחבי ירושלים
אוהדי שלום
היה גם ילד בן 15 בשם שלום המר קסוי ירושלמי ששבר את כל השיאים גם בשכבת הגיל שלו וגם הרבה מעבר. כדאי לעקוב אחרי הבחור, הוא תותח!