יעל ענתבי (צילום: יח"צ)
יעל ענתבי (צילום: יח"צ)

המינהלים הקהילתיים נגד סגנית ראש העיר לשעבר יעל ענתבי, ולהיפך

בטקס הפרידה ממועצת העירייה, תקפה סגנית ראש העיר לשעבר את רעיון המינהלים הקהילתיים וטענה כי מדובר ב"פוליטיקה ברמה הנמוכה ביותר שיש". ראשי המינהלים לא נשארים חייבים ואומרים: "דבריה מעידים עד כמה היא מנותקת"

פורסם בתאריך: 20.12.18 13:23

ראשי המינהלים הקהילתיים שפרושים ברחבי העיר כועסים על סגנית ראש העיר לשעבר יעל ענתבי. הסיבה, בטקס הפרידה שנערך בשבוע שעבר ממועצת העירייה היוצאת תקפה ענתבי את הרעיון של המינהלים.

"כולנו יודעים שהרעיון של המינהלים הקהילתיים כשל, גרם לנזקים ולניכור התושבים משיתוף אמיתי", אמרה ענתבי בטקס, שנערך ביום חמישי שעבר באולם מועצת העירייה. "יש להעבירם למתכונת מתנ"סים בלבד, כמו שקורה בכל הארץ, כדי שהפעילות בהם תהיה מוכוונת תושבים ובלי פוליטיקה ברמה הנמוכה ביותר שיש. לא בכדי אין כעוף המוזר הזה בכל הארץ ואין זה המקרה של 'מציון תצא תורה'".



במינהלים, כאמור, כועסים על ענתבי. בישיבת ראשי המינהלים שהתקיימה השבוע הם מחו על דבריה ובסיום ההודעה הוציאה הודעה לפיה "דבריה של יעל ענתבי מעידים על היותה מנותקת מן העשייה המרובה והענפה של המנהליים הקהילתיים ועל תרומתם בקידום השכונות, דרך שיתוף הציבור והישגים לתושבים".

ראש העיר ניר ברקת (צילום: מאיר אליפור)

ניר ברקת (צילום: מאיר אליפור)

זאת ועוד, במינהל קהילתי פסגת זאב אומרים ל"כל העיר": "מצער היה לשמוע ולקרוא את דברי יעל ענתבי נגד המינהלים הקהילתיים, פרויקט הדגל שמוכיח את עצמו ושהתושבים נעזרים, משפיעים ונהנים ממנו לאורך כל השנה. ענתבי עצמה נהנתה במשך שנים מהצלחת פעילות המנהלים ואף תמיד הציגה לראווה את הצלחתם, למרות שפעמים רבות זקפה זאת לזכותה. הטענה נגד המינהלים הקהילתיים היא למעשה נגד התושבים, נגד כלל גורמי העירייה ואפילו נגד ראש העיר הקודם ניר ברקת, שטיפח את מנהלים הקהילתיים, ונגד ראש העיר הנכנס משה ליאון, שהחזיק בתיק המינהלים הקהילתיים, דחף וקידם משמעותית את התשתית הקהילתית הענפה בירושלים".

משה ליאון (צילום: אורן בן-חקון)

משה ליאון (צילום: אורן בן-חקון)

ד"ר אופיר לנג, יו"ר מינהל קהילתי לב העיר, מוסיף ואומר ל"כל העיר": "אני חולק באופן נחרץ על האמירה של ענתבי, שכן למינהלים הקהילתיים חשיבות עצומה עבור תושבי העיר. הפעילות השוטפת של המינהלים מתבססת על מעורבות מרבית לקידום צרכי הקהילות השונות, שיתוף ציבור בתכנון פרויקטים וקידום יוזמות העולות מהשטח. ישנם אינספור דוגמאות רק מהשנה החולפת להישגים בתחום הקהילתי והעירוני שקרו בשכונות רק בזכות המינהלים הקהילתיים, לעיתים גם במחיר של ניהול מאבקים ציבוריים למען ייצוג התושבים שקולם לא תמיד נשמע ותיקון עוולות שנערכו בחסות העירייה. המודל הייחודי שראש העיר טדי קולק ז"ל יצר היה במטרה לאפשר לעירייה להתמקד ברמת המיקרו בכל אזור. לכן חשוב לשמר ולחזק את המינהלים הקהילתיים, שנותנים מענה ראוי וחשוב ביותר לבעיות ולצרכים הייחודיים של השכונות, ופועלים למען שיפור איכות חייהם של התושבים".

ד"ר אופיר לנג, יו"ר מינהל קהילתי לב העיר (צילום: פרטי)

ד"ר אופיר לנג, יו"ר מינהל קהילתי לב העיר (צילום: פרטי)

מנגד, ענתבי לא משנה את עמדתה. בשיחה עם "כל העיר" היא מסבירה כי "כבר לפני שנתיים כתבתי לראש העיר ניר ברקת עם העתק למחזיק תיק המינהלים משה ליאון, כי המטרות בגינן הוקמו המינהלים הקהילתיים בירושלים לא התממשו, ולכן יש לנקוט בצעד משלים לסגירת החברה הירושלמית למתנ"סים ולהחזיר את המינהלים לתפקודם כמתנ"סים בלבד. בין היתר כתבתי להם כי קיימים פערים בין השירותים שמעניקים המינהלים השונים. בנוסף, חלוקת הסמכויות בין העירייה לבין המינהלים הקהילתיים בכל הנוגע לסוג, היקף ואופי השירותים שמתפקידם לתת לתושבים אינם ברורים – דבר הפוגע ברמת השירותים שמעניקים חלק מהמינהלים הקהילתיים. בהיעדר סל שירותים יש קושי להבחין מהם השירותים שעל המינהל הקהילתי להעניק ועל אילו שירותים מופקדת העירייה".

ענתבי מוסיפה ואומרת כי "רוב המינהלים עוסקים בעיקר במכירת שירותים נושאי רווחים כדוגמת חוגים, צהרונים ומעונות. לעומת זאת, תוכניות חברתיות, חינוכות וקהילתיות אשר מצויות בלב רעיון המתנ"ס, אך אינן נושאות רווחים, נדחקות וכמעט שאין מיושמות. השירותים נושאי הרווחים מתחרים לעיתים עם עסקים פרטיים שלהם עלויות גבוהות יותר (שכר דירה, ארנונה , מע"מ), אולם המינהלים הקהילתיים לא משתפים את הציבור בעלויות הנמוכות".

"בנוסף, במרוצת השנים התקיימו בחלק מהמינהלים הקהילתיים בחירות בצורה לא סדירה, וכל מיני 'כאילו בחירות'. אחוז ההשתתפות בבחירות למינהלים נמוך מאוד עד כדי כך שאינו יכול להעמיד את הנבחרים כמייצגי השכונה. מכיוון שהבחירות אזוריות, הפעילים נבחרים בכמה עשרות קולות של חברים ושכנים, ולאחר מכן עושים מה שהם רוצים ומצפים שיתייחסו אליהם כאילו הם מייצגים עשרות אלפי תושבים. במקרים רבים מדובר באנשים משועממים שלעיתים נמצאים בתפקידם עשרות שנים. בדרך כלל מה שמניע אותם זה כבוד וכמיהה לכוח. אגב, לפי תקנון המינהלים הקהילתיים כל ההנהלות פג תוקפן לאחר שנתיים או ארבע שנים וכיום אין אף הנהלה חוקית בעיר.

ענתבי ממשיכה ויורה: "רוב המטרות שבגינן הוקמו מינהלים קהילתים אינן מיושמות. חיזוק קהילתיות ושיתוף הציבור כמעט ואינם מתקיימים, מלבד וועדות שחובה לקיים, וועדות אחרות לא מתקיימות. המסקנה מכל אלה היא שיש לחזור למתכונת מת"נסים כפי שקיים בכל הארץ. מתנסים שינוהלו על ידי אנשים רציניים ומקצועיים. במקרים של מחלוקת בין עירייה לקבוצת תושבים יידע המתנ"ס לכנס את התושבים לאסיפות אד הוק. כיום העירייה מובילה פרויקטים בשכונות ולמינהלים נוח לקחת עליהם קרדיט על אף שהשפעתם וההתייחסות האמיתית אליהם בעירייה שולית לגמרי".

תגובות

אין תגובות

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר