רותי המאמנת | יורד גשם? זה בדיוק הזמן לצאת מהפוך ופשוט לרוץ

חצי מרתון עמק המעיינות ביום שישי שעבר היה בלתי נשכח.

24 שעות קודם. שערי השמיים נפתחו. ברקים, רעמים, רוחות, ממטרים אדירים, שלוליות. כבישי איילון הוצפו ונסגרו, ברדיו אמרו כל שעה כמה מ"מ של גשם ירד. הכמויות היו אדירות, מערכת גשם כזו יש פעם בעשור. כרצה, כבר התרגלתי שכאן בארץ, על כמה טיפות של גשם וכבר מבטלים מרוץ. לא הפעם. חצי מרתון עמק המעיינות התקיים על אפה וחמתה של הסערה, בגשם ושוטף יצאנו לרוץ 21.1 ק"מ.

יום המרוץ. הרבה רצים ורצות ביטלו את השתתפותם במרוץ, אפשר להבין. אני מכירה רצים שהגיעו ללון באזור התחרות יום קודם, ופשוט החליטו ברגע האחרון להישאר מתחת לפוך. הגשם לא פסק, וגם בדקות שלפני יריית הזינוק המשיכו לרדת גשמים רבים, אין ספק שמישהו (או מישהי) שכח שם למעלה לסגור את הברז. תחושת החשש התגברה, אך מצד שני גם משחררת. למה משחררת? כי ביום שכזה יש פחות לחץ על תוצאה. מה שיהיה יהיה.

רותי זינדל-אוכמן בחצי מרתון עמק המעיינות (צילום: צלמי שוונג – Shvoong.co.il)

על קו הזינוק. רצנו בגשם שוטף שפשוט לא הפסיק וזה היה כל כך מרומם. תחושה נפלאה של התמודדות עם תנאים קשים מילאה אותי בסיפוק עצום. זה אני מול איתני הטבע, משאירה מאחורי את כל השלוליות. ריחפתי על המים. נראה לי שהיה שווה את זה.

מסקנה. ניתן לרוץ טוב (כמעט) בכל מזג אוויר, הרבה מכך טמון בחוזק המנטלי שלנו כרצים וכרצות.

לרוץ בגשם זה לא שיגעון, יש בזה משהו מרומם, מחזק, מחשל. אז חזרתי הביתה עם נעלי ספורט ספוגים במים, אבל עם כמה תובנות וטיפים, שיעזרו לכם להתמודד עם הגשם, בפעם הבאה שתחשבו שאתם עשויים מסוכר ותוותרו על אימון רטוב.

רותי זינדל-אוכמן בחצי מרתון עמק המעיינות (צילום: צלמי שוונג – Shvoong.co.il)

התלבשו חכם. גשם לא תמיד מצביע על כך שהולך להיות קר. לעתים הטמפרטורה היא נוחה למדי וכל מה שמתבקש הוא ללבוש מעט בגדים. לריצות בקצב נוח התלבשו בשכבות, אבל דקות. גם אם תרצו להוריד מעצמכם שכבה במהלך הריצה ולקשור סביב המותניים לא תרצו שהיא תכביד עליכם. מעיל גשם טוב יכול לעשות הבדל עצום.

טיפ נוסף בגזרת הלבוש – כובע שיכול למנוע מהמים להגיע לעיניים ולהפריע. לפני מירוצים, הכינו לעצמכם מגן שניתן להשליך כגון שקית פח גדולה שבצדדים שלה גזרו מקום לידיים ובחלק העליון הסגור גזרו מקום לראש. דאגו ללבוש צבעים בולטים במזג אוויר אפור שכזה.

זהירות החלקה. לא פעם המשטחים שעליהם אנחנו רצים הופכים להיות חלקים ופחות בטיחותיים כשהם באים במגע עם מים. מדרכות ודרכים סלולות לרוב יהיו בטוחות באופן יחסי, אך משטחי עץ ובוץ עלולים להיות בעייתים וחלקים. שימו לב היכן אתם מניחים את הרגל שלכם, תנסו לדרוך בצורה יציבה. שימו לב כשאתם פונים או מסתובבים במהלך הריצה.

שפשפות. כאן אנחנו מגיעים לנקודה כואבת או אפילו, איך לומר – צורבת. השפשוף שהביגוד שלנו יוצר עם העור בעת שהוא רטוב עלול לגרום לשפשפות כואבות מאוד. הקפידו לשים משחה מונעת חיכוך לספורטאים שהיא אטומה למים. זה יכול לחסוך לכם הרבה סבל במהלך הריצה ואחריה.

רותי זינדל-אוכמן בחצי מרתון עמק המעיינות (צילום: צלמי שוונג – Shvoong.co.il)

הכל בראש. אתם יושבים בבית החמים, שומעים את טיפות המים על החלון והרעמים בכלל מייצרים לעצמם מנגינה משלהם. כן, זה בהחלט נשמע כמו סוף העולם. המחשבה שעוד רגע נצא אל האימה הזאת בחוץ בכלל משעשעת אותנו, מה, השתגענו? אבל אם לרגע נחשוב בהגיון נבין שזה בסך הכל כמה טיפות מים, והדבר הכי נורא שיכול לקרות לנו הוא שנירטב, ואם נשמור על ביגוד חכם ועל ריצה בטיחותית, אז הרווחנו ריצה מעצימה וסופר מיוחדת.

עוד קטנה על הביגוד. החליפו לבגדים יבשים מיד בסיום הריצה. זו הנקודה הכי קריטית. אתם לא רוצים להיות חולים – והשיטה היא להחליף בגדים מיד אחרי הריצה, ולא להישאר בתוכם אפילו לא דקה אחת מיותרת. כאשר טמפרטורת הגוף יורדת לאחר הפעילות, הבגדים הרטובים עלולים לגרום לכם להיות חולים. תמיד תכינו סט בגדים יבשים ביום שכזה.

לסיכום, גשם או לא, שום דבר לא ימנע מבעדנו לרוץ ובסופו של דבר ההתמודדות עם התנאים הקשים מחזקת ומעצימה. אז עד המערכת החורפית הבאה ריצה נעימה ויבשה, בינתיים.

רותי זינדל-אוכמן,

מאמנת ריצה מקצועית בירושלים והסביבה,

בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט,

רצה ואמא לשלושה מתוקים.