ירושלים צנחה בדירוג הסוציו-אקונומי לאשכול 2

היום, רביעי (28.11), התפרסם המדד הכלכלי חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2015. על פי המדד, ירושלים רשמה צניחה נוספת בדירוג הסוציו-אקונומי כשירדה אל אשכול 2. על פי הדירוג, ירושלים ממוקמת בתחתית רשימת הערים מבחינת אשכול המדד הסוציו-אקונומי, כשביחד איתה נמצאות באשכול 2 ערים דוגמת בני ברק ובית שמש. מנגד, הערים הגדולות ניצבות גבוה בהרבה בדירוג. כך למשל, תל אביב באשכול 8 וחיפה באשכול 7".

עוד מסבירים בלמ"ס: "המדד החברתי-כלכלי מחושב כערך רציף. הדבר מאפשר את חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות בצורה רציפה. עם זאת, עקב החלטות ממשלה רבות שמתבססות על סיווג הרשויות המקומיות ל-10 אשכולות, בוצעה חלוקה של הרשויות המקומיות ל-10 קבוצות הומוגניות (אשכולות) לפי ערכי המדד החברתי-כלכלי. אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה הנמוכה ביותר ואשכול 10 מציין את הרמה הגבוהה ביותר".

יש לציין כי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים האלה: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות. מקורות הנתונים הם: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח הלאומי, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד התחבורה ורשות האוכלוסין.

כיכר ספרא

בעירייה מגיבים בכעס רב לדירוג הסוציו-אקונומי החדש של העיר, שגם בדירוג הקודם רשמה ירידה מאשכול 4 לאשכול 3, ואומרים: "מדד הלמ"ס סובל מעיוותים רבים שאינם משקפים כראוי את המגמות החיוביות בירושלים, ואף מציג ניתוח חלקי בלבד של שנת 2015 בשיהוי מופרז של 4 שנים. בעקבות פעולות העירייה בירושלים חלה בשנים האחרונות עלייה בשיעורי התעסוקה, ירידה בשיעור העוני, ירידה באבטלה ועליה משמעותית בכמות המשרות בעיר בכלל והייטק בפרט. בשנים האחרונות נבלמה נטישת המשפחות הצעירות, חל גידול במגזר הציוני לצד שאר המגזרים, פרויקטים אדירים של תשתיות ותחבורה משנים את העיר ללא היכר, מהפכת החינוך הובילה את מערכת החינוך הירושלמי להישגים ברמה הלאומית, תחומי התרבות והתיירות שברו שיאים שמשמעותם מקורות פרנסה רבים לתושבי העיר ובימים אלו מוקם רובע העסקים של ירושלים, בגודל פי 10 מעזריאלי, שיוסיף עשרות אלפי מקומות תעסוקה".

עוד מדגישים בעירייה כי "ראש העיר ניר ברקת הוביל מערכה בלתי מתפשרת אל מול האוצר להגדיל את התקציבים לירושלים וזאת כדי לדחוף אותה קדימה ולמנוע ההתדרדרות באופן שיאפשר שמירת המגמות החיוביות בה, המשך פיתוחה הכלכלי, יצירת מקומות פרנסה נוספים, הכנסת אוכלוסיות נוספות למעגל התעסוקה ושיפור רמת החיים".

ראש העיר ניר ברקת (צילום: מאיר אליפור)

בעירייה מוסיפים ומותחים ביקורת על משרד האוצר: "לצערנו הכתובת נמצאת על הקיר כבר שנים והאוצר ממשיך לחפש פתרונות מתחת לפנס ולא הציג מעולם תכנית אסטרטגית לבירה. על האוצר להירתם לפעולות שמובילה העירייה ולהגדיל את התקציבים לירושלים. הגדלת התקציב לבירה זהו אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה".