המנצח: כך זה נראה מבפנים

ראש מערך ההסברה והתקשורת של מטה משה ליאון בבחירות, רן לוי – בעלי משרד הפרסום והייעוץ השיווקי, מוצא כעת זמן להירגע מעט. גם כשהוא מרגיש שחלק מהשאלות בראיון שלפניכם עוקצניות, אולי אפילו מרתיחות אותו, החיוך השליו לא יורד מפניו. ככה זה כנראה מרגיש בצד של המנצחים.

בראיון ל"כל העיר", שנערך בחדר הישיבות של משרד הפרסום שלו בתלפיות, מספר לוי על הרגעים שבהם ליווה את ראש העיר הנבחר עד לניצחון המתוק שהביא אותו אל הקומה השישית בכיכר ספרא.

כך למשל, יודע לוי לספר על ליל תוצאות הבחירות: מדובר בדקות שבהן התוצאות היו הפכפכות, סופר דרמטיות עבור שני המטות, ולפי לוי, גם כשנראה כי עופר ברקוביץ מנצח, מי שדווקא היה אופטימי הוא ליאון עצמו. "אין ספק, זו היתה שעה, אפילו שעה וחצי של דרמה מעניינת", מתאר לוי, "משה הרים אלי טלפון בשעה 23:30 ושאל אותי אם אני בלחץ? ואז משה אמר לי, 'אל תדאג, אנחנו לוקחים'. זה היה הזוי לחלוטין. הוא הרגיש את זה, ודווקא מתוך הקולות שקיבלנו מהציבור הכללי, השכונות של הכיפות הסרוגות וכלל תושבי ירושלים. למשל, בפסגת זאב הכפלנו את הכוח. בסיבוב הראשון קיבלנו 3,000 קולות, בסיבוב השני למעלה מ-7,000 קולות, כשראינו את המספרים האלה הבנו שאין מצב שמשה לא ינצח. מי שמכיר מערכות בחירות, במיוחד בעיר מורכבת כמו ירושלים, צריך לחכות עד הסוף ולספור את כל השכונות, כי יש השפעה משמעותית לשכונות".

רן לוי (צילום: שלומי כהן)

"מי שחזה את זה לאורך כל הדרך הוא רפי סמית, הסוקר שאיתו עבדנו", אומר לוי. "יומיים-שלושה לפני הבחירות הוא חזה שהניצחון יהיה בפער של אחוז-אחוז וחצי. ולאורך כל התהליך הוא ידע לדגום נכון את כל האוכלוסיות בירושלים, בניגוד לסקרים אחרים שלא ספרו את משה, ובהם הוא תמיד הגיע למקום שלישי".

עבור לוי לא מדובר במערכת בחירות ראשונה. הוא היה המוח והלב בקמפיין של ליאון גם במערכת הבחירות הקודמת ב-2013, שבניגוד אליה הפעם הושג הניצחון. "זה לא הקמפיין שלי לבד", מבהיר לוי ומדגיש, "ההצלחה שלנו היא באמת השילוב של השטח. זה נכון שלא היו לנו את צבא האנשים של ברקוביץ, צריך לשים את זה על השולחן. ברקוביץ הצליח לגייס צבא שלם של פעילים שדפקו דלת-דלת, אפילו אצלי בבית.

"אבל אנחנו הקשבנו לשטח. ההצלחה שלנו היתה בסופו של דבר ההצלחה של כל הצוות. שיתפנו פעולה עם האסטרטג שמוליק כהן, ירושלמי ותיק מאוד; אסף שקד היה שותף לדיגיטל; שרי הררי הדוברת המוכשרת שחתה לבדה במים העמוקים; והחבר'ה במשרד. שמרנו על קו פרסומי מהיום הראשון, שהיה מאוד מאחד. חידדנו את המסרים לתוך זה".

תקופה קצרה לפני יום הבחירות הוחלט במטה ליאון להחליף את הסלוגן – "אהבה לירושלים תנצח" אאוט, "משה ליאון דואג לך" אין.

משה ליאון (צילום: Kopitchinski & Yado photography)

"קודם כל האהבה נשארה כל הזמן במעטפת", מסביר לוי את המהלך. "היא רק ירדה מהכותרת הראשית לחתימה. זו באמת הגדולה, שמרנו כל הזמן על אותה שפה. והתמקדנו בפרט, בתושב שהולך לבחור וחושב מי ידאג לחינוך, לניקיון, לטיפול בפקקים. הבסיס בקמפיין היה לבוא מאהבה ולאחד את כולם.

"אני גם חושב", מפרגן לוי למתחרים, "שהקמפיין של ברקוביץ, ברמה הקריאייטיבית, היה מדהים. שאפו, אני מצדיע. גם ביצירתיות. למעט הסיבוב השני", מסייג לוי. "המסרים אצל ברקוביץ בשבועיים שלפני הסיבוב השני היו יותר מדי באוויר, ולא נגעו בתושב. מסרים מפלגים. הוא בא ואמר, 'זה ירושלמי וזה לא ירושלמי', ופה הטעות שלו. אני חושב שההתנהלות שלנו, בניגוד לברקוביץ בסיבוב השני, היתה יותר נכונה. בניתוח פרסומי, קמפיין ההפחדה של ברקוביץ, גרם לברקוביץ נזק רב, ואנחנו הצלחנו ליהנות מזה".

ליאון אמנם הצליח לנצח, גם אם בפער קטן, את המערכה על ראשות העיר, אך רשימתו ספגה תבוסה כואבת. על אף דמויות מובילות בעיר כמו עופר איובי, יו"ר מינהל קהילתי גילה, שהיה מס' 2 ברשימת ליאון; דני בונפיל, יו"ר מחוז ירושלים בהסתדרות, שהביע תמיכה בליאון; חיים אלדר, איש יחסי הציבור שתמך בליאון – על אף כל אלה, רק כ-5,500 איש הצביעו עבור "ירושלים שלנו" – קולות שלא הספיקו אפילו לא למנדט אחד. כך, בפעם הראשונה, ראש העיר המכהן ישמש כ"חבר מועצה ה-32".

בשורה התחתונה ראש העיר הנבחר לא הצליח להכניס את הסיעה שלו למועצה. רבים מתושבי העיר חוששים שמי שינהל אותו אלו סיעות ש"ס ודגל התורה, שהיוו את בסיס הקולות של ליאון.
"הדברים האלה באמת מרתיחים אותי", אומר לוי. "את באה ואומרת שמשה יהיה מחויב לדגל התורה ולש"ס, למה לא לומר שהוא יהיה מחויב לאריה קינג ולחגית משה? למה לא לומר שהוא יהיה מחויב להתעוררות? התעוררות בסוף יישבו בקואליציה – אם הם רוצים את טובת ירושלים, הם יהיו בקואליציה. לשאלתך המרתיחה – האם הוא מחויב לאנשים מסוימים? ממש לא. בקואליציה יהיה את אלישע פלג מהליכוד, חגית משה ואריה קינג. אם בסופו של דבר ירושלים חשובה, ישנה מטרה משותפת, אנחנו רוצים לחיות בעיר הזו כולם ביחד".

לוי מסביר כי מה שהוביל לכך שרשימת "ירושלים שלנו" לא נכנסה למועצה, זו בניתוח שלהם טעות אנוש בכתיבת שם הסיעה על הפתק. "מבחינת העיצוב הגרפי היה אמור להיות רשום על הפתק 'יד – ירושלים שלנו בראשות משה ליאון', אבל על הטופס שהוגש על ידי עורך דין לוועדת הבחירות לא צוין 'בראשות משה ליאון'. קלטנו את זה כמה ימים אחרי, ביקשנו ונלחמנו לשנות, אבל ברגע שמאשרים את זה וחותמים, הסיפור סגור".

בליל תוצאות הבחירות לראשות העיר כשבמטה ברקוביץ קראו בשמו, צרם מאוד לשמוע שבמטה ליאון קראו 'אריה דרעי'.
"כמי שהיה במטה, רוב הזמן צעקו 'משה ליאון' והחמיאו לו. השלב היחיד שצעקו 'אריה דרעי', ואני הייתי על הבמה כשזה קרה, זה היה כשמשה ליאון הודה לכולם, והוזכר שמו של אריה דרעי, אז צעקו 'אריה דרעי'. נכון שבליל הבחירות, לפחות תקשורתית, היה נראה שרוב האנשים במטה היו של ש"ס, אבל היו מאות פעילים שלנו שנבלעו, כ-3,000 איש הגיעו לשם".

ללוי חשוב להדגיש כי בניגוד לפרסומים לא היתה הפרדה מגדרית בחגיגות הניצחון, "ניסו ליצור הפרדה ואני ביקשתי למנוע הפרדה", הוא מספר, "היה שם כאוס מוחלט, טירוף".

לוי גם מתרעם על כך שלדבריו, כשליאון עושה הסכם את החרדים – לא שופטים זאת כמו ההסכם שעשה לטענתו ברקוביץ עם הפלג הירושלמי. "זו היתה צביעות", תוקף לוי. " ההסכם של ברקוביץ עם הפלג – זכותו לעשות איזה הסכם שהוא רוצה, זו הפוליטיקה, אנחנו לא תמימים, אבל אפשר לבוא ולומר שזו צביעות. אי אפשר להיות ראש עיר בלי להביא חלק מהחרדים, אבל התגובה לגבי ליאון היתה שאסור לעשות הסכם. וכשברקוביץ סגר עם הפלג הקיצוני ביותר, לו מותר? זה קצת חורה לי. איפה כל יפי הנפש שיגידו 'ברקוביץ מוכר לנו את ירושלים לפלג?' מצד שני, אפשר לומר 'זו הפוליטיקה'".

לוי, 46, ירושלמי מלידה, מתגורר ברמה דניה, נשוי למיטל ואב לשלושה ילדים – דניאל (14), עילאי (11) ורומי (5). לוי, עוסק בפרסום ובאסטרטגיה למעלה מ-20 שנה, וכיום הוא אחד מאנשי האסטרטגיה הדומיננטיים בתחום וחולש על נתח נכבד משוק הפרסום בירושלים וגם מחוצה לה. לפני שהקים את משרד "רן לוי+", הוא מספר כי עבד בניקיון. "כשפתחתי את המשרד עבדתי מהבית", הוא מספר, "החלום היה לעסוק כל הזמן בייעוץ שיווקי, גם היום המשרד מספק שיווק וייעוץ לחברות במשק, ואני נהנה מזה".

לוי טוען כי אין ממש בחרושת השמועות לפיה הוא מתכוון לעבוד כעת רק עם ליאון ולמכור את משרד הפרסום והייעוץ השיווקי שלו. יחד עם זאת, הוא ימשיך ללוות את ליאון מבחוץ, ככל הנראה כיועץ חיצוני.

"אני לא אהיה חלק מהסגל בקומה 6", מבהיר לוי ל"כל העיר", "אבל אסייע. כיליד ירושלים, שמשפחתו גדלה בירושלים ואוהב את ירושלים, יש הרבה דברים שלא נראים לי. כשאנחנו מסתובבים בהרצליה וברעננה, לא נעים לומר – אנחנו מקנאים בהם, יש לטפל בהרבה דברים בירושלים. ברמה האישית, אני איש משרד פרסום, אני עוסק 20 שנה בפרסום ובאסטרטגיה, ככה אני אמשיך לעשות".

תהיה יועץ חיצוני?
"המונח 'יועץ' לא נכון. אני לא סגרתי כלום ואני לא הולך לסגור כלום, אני ממשיך לעזור למשה. המונח לעזור ולפעול למען העיר, יותר נכון מאשר יועץ. מי שיושב עם משה ליאון מתאהב בבן אדם. הוא לא בובה, לא של דרעי ולא של ליברמן. הוא בפני עצמו. הוא איש שעשה המון שנים למען התושבים והכלל. אם יש פספוס – זה דבר שלא הצלחתי להביא לציבור, מי הוא משה ליאון האמיתי. זה בן אדם מחבק, שעובד למען הכלל. אני אמשיך לעזור למשה ליאון, לטובת העיר ירושלים".

רן לוי (צילום: שלומי כהן)

האם לציבורים החילוני, הדתי והמסורתי בירושלים יש ממה לחשוש?
"בסיבוב השני משה קיבל כ-40 אלף קולות מהמגזרים המסורתי, כיפות סרוגות וחילוני", מדגיש לוי, "נכון שהיה רוב של ש"ס, אבל גם מקרב תושבי ירושלים הכפלנו את הכוח שלנו, יותר מהסיבוב הראשון".

"משה ליאון רוצה להצליח, ואין לו אינטרסים. הוא הוכיח את אהבתו לעיר בכך שהפסיד מערכת בחירות אחת ונשאר חמש שנים ופעל למען הירושלמים. הוא לא בא לעשות סיבוב של 5 שנים, זו לא מקפצה פוליטית. ברור שמחר בבוקר אם הוא לא ידאג לצעירי ירושלים, לציבור החילוני והמסורתי שהם המנוע של העיר הזו, אם הוא לא ידאג לצמצם את ההגירה – העיר לא תצמח, היא תלך אחורה. גם לחילונים וגם לכיפות סרוגות הוא ידאג, והוא ייתן מענה שיחיו כאן ולא יברחו לתל אביב".

"יש כאן סטטוס קוו", מוסיף לוי, "לצורך העניין משה לא ילך לבלות בשבת כי הוא חובש כיפה סרוגה, אבל לתושביה החילונים של העיר אין מה לדאוג. מתחם התחנה למשל יישאר פתוח".

האם ראש העיר ליאון יערים קשיים על מקומות נוספים שייפתחו בשבת?
"זה לא תלוי בראש העיר. לצורך העניין מי שרוצה לפתוח בית קפה או מסעדה בשבת, אז הוא יכול לפתוח. מי שרוצה לפתוח בשבת, זכותו המלאה, זה לא בשליטה של ראש העיר. ראש העיר לא יערים קשיים כי יש חוק. ראש העיר חייב ורוצה לתת מענה לכלל התושבים. חייבים להשאיר את הצעירים של ירושלים כאן. אחת הדרכים זה יצירת מקומות תעסוקה, והגדלת היצע הדיור על ידי פינו-בינוי. בסופו של דבר עיריית ירושלים צריכה לתת שירות לתושב".

"בבחינת כל הנתונים", מסכם לוי, "משה ליאון זו הבחירה הנכונה של תושבי ירושלים. בלי לפגוע בעופר ברקוביץ, שהוא חבר שלי, כששמים על המאזניים, למשה ליאון יש את הניסיון ואת היכולת. בכל פעם שאני מסתכל על ההיסטוריה והניסיון של משה – יש לו את היכולת לפתור את הדברים, לייעל ולשפר למען תושבי ירושלים".