בורגר. בום

עמית: בכל שבוע מחדש אנחנו צריכים להביא נימוקים מנימוקים שונים כדי להצדיק את בחירת יעדי הביקורות שלנו. חגים ושאר אירועים לאומיים, חילופי עונות, מצב הבי-12 בדמך, יהונתן, ולפרקים סתם חשקים – כולם משמשים כתירוצים להחלטה איפה נאכל.

יהונתן: אולם במעט מאוד מקרים אנחנו לא זקוקים לשום חשיבה, נימוק או השתדלות. כי יש דברים שברגע שאנחנו שומעים עליהם, וזה בכלל לא משנה מה תכננו או חשבנו קודם, אנחנו עוזבים את העט…

עמית: או אולי בעצם מרימים אותו.

יהונתן: נו, הבנת. בקיצור אנחנו רצים. השבוע למרבה השמחה יש לנו מקרה כזה. יש בית המבורגרים חדש בעיר, והוא מסקרן, מסקרן מאוד מאוד אפילו.

עמית: אנחנו מדברים על ה"בורגר רום" שנפתח לפני שבועות בודדים ברחוב עזה המתקמבק, עסק שעוד לפני פתיחתו הפגין ביטחון עצמי יוצא דופן, עם אינסטגרם ופייסבוק שמבטיחים בורגרים שטרם נטעמו כמותם בשילובים מושחתים של גבינות ואפילו, השם ירחם, בייקון.

יהונתן: אני לא זוכר מקום כל כך לא כשר שנפתח בלב ירושלים מאז הדיינר R&R. לאור תוצאות הבחירות האחרונות יש בכך משהו אמיץ מאוד. ואם לא די בקמפיין הפייסבוק והאינסטגרם הרי שכבר מימי הפעילות הראשונים אנחנו מקבלים דיווחים מיקירי המדור כמעט על בסיס יומי, וכולם שואלים מתי כבר נגיע.

עמית: אז יש סיבה שאתה לא באוטו עדיין, בעצם?

"בורגר רום" (צילום: אסף קרלה)

מקום חניה קורץ בפינת עזה ומטודלה שולח את יהונתן ועמית לטיול רגלי קטן במעלה הרחוב, אל עבר ה"בורגר רום" ששוכן סמוך לפינת רחוב ארלוזרוב. ההליכה הקצרה מאפשרת לשניים התרשמות מהשינויים הקולינריים האחרונים באזור.

יהונתן: חלפו ועברו הימים שבהם רחוב עזה שימש בעיקר כעורק המסחרי של תושבי רחביה וטלביה, כזה שבשבע בערב כולם היו הולכים בו לישון.

עמית: זה תהליך הדרגתי שהתחיל בימים היפים של "מומנט" המקורי, משם ל"קפה יהושע" ולפריחה סביב הצומת של "הזיגמונים", ועכשיו עם שורה של מקומות חדשים.

יהונתן: נראה ש"בין עזה לברלין" בדרך להסיר את הקללה מעל הנכס המקולל בבית מספר 17, פיצה "פלורה" מהשוק הגיעו עם סניף, ה"פילבוקס" הפכו לאימפריית צרכנות מקומית קטנה. זה בעיקר נראה כאילו עוד ועוד חללים לאורך הרחוב משנים את עורם לעסקי מזון או בילוי, וזה משמח.

עמית: לא נשכח בר היין החדש, עם השורשים בקבוצת "מחניודה", בעיקר כי הוא קשור למקום שאליו אנחנו צועדים עכשיו – ב"בורגר רום" שותף בין היתר ניר לוי, מי שאחראי על מקומות מוצלחים כמו "טלביה" וגם הגלגול המחודש של הקפה בקולנוע "סמדר", שלצערנו לא פתוח בשעות הצהריים.

"בורגר רום" (צילום: אסף קרלה)

בשעה 12:05, חמש דקות אחרי שעת הפתיחה הרשמית של ה"בורגר רום" מתייצבים יהונתן ועמית בפתח. הפעילות הקדחתנית במטבח מלמדת אותם שייתכן והמקום עדיין אינו ערוך להאכלת ההמון. שלושת אנשי הצוות הצעירים מאשרים את החשש ומסבירים כי ייקח להם עוד כרבע שעה להיות מוכנים. מאוכזבים ורעבים המבקרים פורשים לחדר הצדדי שבו מתגלה מכשיר פלייסטיישן שנכון להעביר את זמן ההמתנה.

עמית: נתחיל מהדברים הטובים – המקום נראה פשוט מעולה. מודרני, עדכני וכן – אין ברירה אלא לומר זאת – היפסטרי. כל האביזרים המתבקשים כאן – תפריט על לוח תאורה נוסח שלט קולנוע ישן, מנורת ניאון לצילומי סלפי, שירותים מעוצבים לצילומי סלפי אף הם, קוקטיילים מוכנים בבקבוקים. עושה חשק.

יהונתן: רוצה לומר – חי ברחוב עזה ירושלים, חולם על ברוקלין שבניו יורק. המקום פצפון אך מנוצל היטב.

עמית: הייתי בטוח שנגיע לפה ב-12 ונגלה תור. במקום זאת גילינו טעויות של מתחילים. אז נכון, המקום צעיר וחדש ולא צריך להיות קשים איתו, אבל עסק שעובד כל כך קשה ברשתות החברתיות כדי להביא אנשים ולייצר עניין פשוט לא יכול לפספס ככה.

יהונתן: בעיקר כי יש הרבה אנשים שאם ייכנסו רעבים ויגידו להם לחכות רבע שעה פשוט לא יחזרו, כנראה שלעולם. אנחנו נבחר להיות סלחנים ולערוך דרבי של עיר האוכל הטובה בעולם בפיפ"א 19.

"בורגר רום" (צילום: אסף קרלה)

רגע לפני שריקת הסיום במשחק בין בשיקטאש (יהונתן) לגלאטסראיי (עמית), בזמן שהתוצאה 1:1, מציץ לפתע ראשו של אחד העובדים מבעד לפתח חדר המשחקים ומבשר שהמטבח פתוח. דקות ספורות לאחר מכן כבר יושבים המבקרים מול המבורגרים מספר 1 ו-6 בתפריט – הראשון הוא המבורגר הבית הבסיסי, והשני הוא הבורגר הטבעוני.

עמית: בתפריט 6 אופציות להמבורגרים מורכבים לצד עוד כעשר תוספות להרכבה עצמית. אנשי המטבח המליצו לנו לסמוך על השילובים שלהם, ואנחנו בעד. בשביל טעימה נקייה ככל האפשר ביקשנו את מספר 1, בורגר הבסיס, ללא תוספת הגבינה. את הטבעוני בחרנו כי מדובר במקום הראשון בעיר, ככל שאני יודע, שמגיש "ביונד מיט" – קציצה צמחית שאמורה לדמות בשר בכל המובנים.

יהונתן: שני דברים קופצים לעין מיד – הראשון הוא הלחמניות, שממשיכות את השינוי המבורך בתחום. לחמניות הסומסום מאבדות את מקומן לטובת לחמניות מבריקות, מתקתקות, ואנחנו מרוצים. מהדבר השני שבולט לעין אנחנו פחות מרוצים – הצ'יפס.

עמית: תערובת של שלושה סוגי צ'יפס קפוא – מקלות, פלחים וצ'יפס בטטה מסולסל – שמתובלת בקליפת לימון ופטרוזיליה. את התיבול הזה כולם מעתיקים מ"ויטרינה" בתל אביב, שם מגישים את אחד הבורגרים הטובים בארץ, אלא ששם מדובר בצ'יפס טרי עבודת יד, ולא במוצר קפוא.

יהונתן: זה צ'יפס שפשוט לא עובר, בטח לא במקום כזה שברור ששם דגש גדול על ניראות. ההמבורגרים נראים מעולה, אז למה הצ'יפס צריך להיראות כמו צלחת באיזה מסיבת יום הולדת של ילדים, שעירבבו יחד ביסלי, במבה וכיפלי?

עמית: ולדבר העיקרי – הבשר. הקציצות במשקל אחיד של 120 גרם, על אף שהן נראות גדולות יותר בעין. הלחמניות בגודל מושלם לקציצה וחיתוך לשתיים חשף מרכז ורדרד לצד מרקם שמעיד על טחינה דקה. ביס ראשון גילה קציצה טובה, עם טעמי בשר מובחנים, אך קצת דלה בשומן לטעמי.

יהונתן: המכלול, הביס המאוזן מה שנקרא, מאוד כיפי. המבורגר מאוד מגובש, למרות שכמוך הייתי מעדיף בשר בטחינה גסה יותר. מה שמפריע לי הוא טעם מורגש מאוד של חמאה. הלחמניות מוברשות בחמאה לפני הקלייה, ומי שרגיש כמוני לשילובי בשר-חלב מובהקים עלול למוצא זאת קצת בעייתי.

עמית: 38 שקל, כולל צ'יפס, הוא מחיר הבורגר הבסיסי. זה זול, איך שלא מסתכלים על זה, ואפילו אם מוסיפים בירה או קוקטייל אפשר לסגור בילוי במחיר שפוי. מה דעתך על הטבעוני?

יהונתן: האמת? מדהים. עצמתי עיניים, לקחתי ביס – תמיד בקציצה טבעונית יש משהו שמוריד – איזה תיבול יתר, מרקם מוזר, חתיכות של עדשים או פטריות. פה זה הרגיש אחד לאחד כמו המבורגרים שמכרו פה בחלק מהרשתות בשנות השמונים והתשעים.

עמית: יש מצב שבעיניים עצומות היינו אומרים שמדובר במק-דיוויד… תחושה של המבורגר מבשר לחלוטין. יבש קצת אמנם, אבל לגמרי בשר. מבחינת טבעונים שמתגעגעים לדבר האמיתי יש פה חתיכת בשורה.

עמית אהרנסון יהונתן כהן, "בורגר רום" (צילום: אסף קרלה)

המבורגרים מספר 3 (קציצת בקר, חזה בקר מפורק, רוטב ברביקיו, חמוצים וקולסלו) ומספר 4 (קציצת בקר, הולנדייז, שומן אווז, גבינת ברי וריבת תאנים) הם הבאים בתור.

עמית: הקו הוויזואלי המרשים ממשיך. אלה שני המבורגרים יפהפיים, לא פחות. המון גבינת ברי שנוזלת מעל הקציצה, כל כך לא אלמנטרי לשבת ברחוב עזה ולקבל המבורגר שנראה ככה.

יהונתן: הגבינתיות הזו היא טו מאץ' עבורי, ואני מעריך שבשביל עוד ירושלמים רבים וטובים.

עמית: אני חושב שהפעם אתה מפסיד. זה המבורגר מאוד מאוד טעים. מאוד. התוספות השונות משתלבות נהדר ליצירה של המבורגר עשיר מאוד, מושחת. הדלות היחסית של הקציצה בתחום השומן לא מורגשת הודות לתוספות השמנוניות, מידת העשייה טובה, ובעיני השילוב הזה של גבינת עובש לבן, ריבה מתוקה, בשר ועלי רוקט ירוקים טריים הוא שילוב שאי אפשר לטעות בו. המבורגר מעולה.

יהונתן: ההמבורגר שלי מאוד טעים, אל תדאג לי. סגנון אמריקאי יותר, לעומת הצרפתיות המסוימת של הבחירה שלך. אני נזכר עכשיו שאכלנו המבורגר ממש דומה לזה ב"יהושע" במורד הרחוב.

עמית: נו, ואיפה היה יותר טעים?

יהונתן: הנטייה הראשונית היתה לומר ששם, כי כאן היבשושיות של הקציצה מורידה נקודות. בשורה התחתונה זה המבורגר כיפי מאוד שנבלע בכמה ביסים, כזה שלא רוצים להניח מהיד אחרי הביס הראשון.

עמית: ובטח שאין סיבה להניח כשהצ'יפס לא מספיק טוב.

יהונתן: צריך להיות הוגנים ולומר שלצד הצ'יפס המבאסים יש רטבים מעולים. שישיית רטבים תוצרת הבית – מיונז פטרוזיליה מרענן, רוטב צ'יפוטלה מעושן וטוב, ברביקיו ביתי מצוין, חרדל תפוחים חריף, רוטב קיסר ורוטב הבית, מין תערובת טעימה של קטשופ, מיונז ובטח עוד כמה דברים.

עמית: רטבים שלגמרי משדרגים כל ביס מהצ'יפס. ועל אף שהיינו מעדיפים רק את המקלות הדקיקים, בסוף יצא שחיסלנו לפחות שתי מנות צ'יפס מתוך הארבע שהוגשו לנו. אז אולי השד הקפוא אינו נורא כל כך.

"בורגר רום" (צילום: אסף קרלה)

על אף שהתפריט המקומי מציע עוד כמה מנות נשנוש פרט להמבורגרים בוחרים המבקרים לקנח את ארוחתם בבורגר נוסף. הפעם מדובר על מספר 2 – קציצת מרגז כבש, מיונז לימון כבוש, בצל בסומאק וצזיקי.

יהונתן: פה טעם החמאה מקליית הלחמנייה כבר הופך ליותר מדי. אם בהמבורגר בקר קלאסי זה עוד הגיוני, אני לא רואה מצב שבו אפשר לחבר מרגז למשהו חמאתי. זה פשוט לא הולך ביחד.

עמית: צודק. מרגז, לימון כבוש, בצל סומאק, צזיקי סמיך וטוב – מה קשורה פתאום החמאה? אפשר לרסס לחמנייה בשמן זית אם חייבים. הקציצה חביבה כשלעצמה ואכן יש לה טעם של מרגז, אבל בשונה מכל הבורגרים שאכלנו עד עכשיו, זה מרגיש לי כאילו לא הלך עד הסוף עם האמת שלו ולא החליט מה הוא רוצה להיות.

יהונתן: יותר מתובל, יותר חריף, יותר לימון כבוש, בלי חמאה. אם עושים בורגר ים תיכוני, אז שיהיה כזה באמת.

עמית: לסיכום – למרות ההייפ המוגבר לאורך כל הארוחה היינו לבד. מצד אחד זה קצת משונה, כי ההמבורגרים מעולים, בטח בסטנדרט עירוני. מצד שני, ייתכן שזה מקום שפשוט נועד לעבוד יותר בערב. יש פה אווירת בילוי שפשוט זועקת לשתיית אלכוהול, ואני מניח שבלילות הצעירים והסטודנטים מהאזור גודשים את החלל, ולו בזכות האופציה היוצאת דופן לג'ין וטוניק ב-20 שקל.

יהונתן: זה מקום צעיר, מעודכן ומשמח לראות כמותו בלב העיר. אני חושב שמן הראוי לפתוח ולהנגיש אותו לקהלים נוספים ואולי פחות "לא כשרים". אפילו הנקניקייה המקומית היא מחזיר בתוספת גבינה. אני קורא להוסיף לתפריט המבורגר נוסף, מספר 7 הטיפולוגי ביהדות, שיהיה המבורגר ירא שמיים – בלי גבינה, בלי חמאה.

עמית: אז האם זה הבורגר הטוב בעיר?

יהונתן: שאלה טובה. קודם כל, זה אכן מקום כיפי בצורה יוצאת דופן – לא קורה לנו הרבה שאנחנו מתבאסים על זה שהמנדט שלנו הוא לצהריים בלבד. הייתי שמח לחזור לכאן בערב. עבורי, ברמת הטעם נטו, ייתכן ו"ממפיס" עדיין מובילים בטבלה, אפילו שבפעמים האחרונות שעברנו בשוק המקום היה נראה מוזנח למדי כלפי חוץ.

עמית: לדעתי לציבור החילוני המובהק, זה שאינו שומר כשרות ומחפש את הבייקון או הגבינה, יש פה בשורה של ממש. המבורגרים כאלה לא זכור לי שאכלתי בעיר הרבה זמן. קציצות טובות יש, תוספות מעולות, תפריט מגובש ורטבים מוצלחים. עכשיו, זמן התקליט השבור….

יהונתן: צ'יפס עבודת יד בבקשה! ראיתי את החבר'ה שעובדים במטבח. לא נראה לי שצריכה להיות להם בעיה לחתוך תפוחי אדמה, ואם במטבח זעיר כמו "האטץ'" בשוק מצליחים לאפות לחמניות ולטגן תפוצ'יפס, אין סיבה שפה יבחרו לעשות אחרת.

עמית: בסך הכל זו תוספת משמחת וחשובה לרחוב עזה, שלגמרי מחזקת את מעמדו כאלטרנטיבה בליינית לשוק ולמרכז העיר. עכשיו יאללה, סלפי והביתה.

בורגר רום, רחוב עזה 18, 02-5408484. לא כשר (סגור בשבת).

חשבון:
בורגר מס' 1 – 38 שקל
בורגר מס' 2 – 44 שקל
בורגר מס' 3 – 46 שקל
בורגר מס' 4 – 48 שקל
בורגר מס' 6 (טבעוני) – 48 שקל
סך הכל – 224 שקל