טימור: “אנחנו יכולים להגיע עד הסוף בכל מסגרת שאנחנו מתחרים בה”

כשעידן אורי אלון נגמר, אי שם באמצע יוני האחרון ובתום העונה שעברה, אפפה את הפועל ירושלים עננה של אי ודאות, בעיקר בכל הקשור לצד הכלכלי. במועדון ניסו להיפטר מהחוזים הכבדים של ליאור אליהו, יוגב אוחיון ובר טימור כדי לנסות ולמזער נזקים, וטימור – אחד הגארדים האהובים והמוערכים בעיני האוהדים וגם בעיני ההנהלה – הוצע לכמה קבוצות. זאת ועוד: המאמן עודד קטש אותת להנהלה שאם צריך לוותר על מישהו – אפשר שזה יהיה טימור, במיוחד לאחר שהביא את הבייבי שלו, תמיר בלאט.

שכרו של טימור עומד על כ-250 אלף דולר, זכר להארכת החוזה שזכה לה לאחר סיבוב הפרסה הדרמטי שכלל סיכום מפתיע במכבי תל אביב וביטול שלו. למרות הדיבורים על עזיבה בתחילת העונה הנוכחית, מנכ"ל הפועל ירושלים גיא הראל לא רצה לוותר על הגארד שהגיע למועדון ב-2014 והפך לאחד הסמלים שלה, וגם האוהדים הפעילו לחץ משלהם ולא ממש רצו לראות את טימור עובר לקבוצה אחרת. בסופו של דבר הוא נשאר אדום.

“לא התעסקתי בנושא הזה ולא היה לי שום חלק בדיבורים האלה על עזיבה שלי”, מתייחס טימור לנושא בראיון ל”ספורט כל העיר”. “לי היה ברור כל הזמן שאני בהפועל וחלק ממנה”, הוא מסכם את העניין בנון שלנטיות אופיינית.

אתם מציגים כדורסל טוב ויציב מתחילת השנה.
“האמת שהתחברנו מהר מאוד ודי טוב. זו חבורה שמה שמאפיין אותה היא הקבוצתיות. אנחנו אוהבים לשחק ביחד, אנחנו מפרגנים אחד לשני, ויותר קל לשחק ככה. אנחנו משחקים כדורסל באמת טוב, ורק רוצים שזה ימשיך כך”.

איך שומרים על אותה רמה וקצב?
“עודד והצוות המקצועי מכינים אותנו נהדר לכל משחק. יש לנו סגל עמוק, ובכל ערב שחקן אחר יכול לבלוט. זה שומר על הרמה. יש בקבוצה הרבה רעב ותשוקה, ושחקנים שפשוט אוהבים לשחק יחד”.

איך אתה מרגיש מבחינה אישית, אחרי הדיבורים על פיחות במעמד ועל ירידה מסוימת בדקות המשחק שלך?
“אני מרגיש טוב. יש סגל טוב וארוך, וזה טבעי. כשיש קבוצה טובה וכשמשחקים יחד, אז גם אני בתוך זה. מה שבאמת חשוב הוא שהקבוצה מצליחה, זה באמת הדבר הכי חשוב. כיף להיות עם חבר’ה כאלה ולהיות חלק מזה”.

בולט מאוד השנה שאתה מקבל באירופה פחות דקות מאשר בליגה, שם גם יש החוק הרוסי.
“כן, זה נכון שאני רואה פחות דקות באירופה, והייתי רוצה לקבל שם יותר הזדמנויות ולשחק יותר. אבל באמת, לפני הכל, אני מאוד שמח שהקבוצה נראית טוב. זה הכי חשוב. אני צריך להיות סבלני, וגם ההזדמנות שלי תגיע – ואז ארצה לעשות את הכי טוב שאפשר. אני צריך להיות שם כשהיא תגיע”.

מדברים על כך שבשנה שעברה לא היתה כימיה בין השחקנים, לעומת השנה שזה “אחרת”. מה הכוונה?
“אני פחות רוצה להתייחס לשנה שעברה, כי קרו הרבה דברים ושינויים שמסבירים למה זה לא עבד. בסופו של דבר ראו שלא היה חיבור בין השחקנים, אולי בגלל ההבדל בחומר האנושי, אולי בגלל השינויים הרבים שנעשו. קשה לדעת בדיוק למה, אבל בהחלט מרגישים שינוי בין השנה שעברה לשנה הזאת”.

תופעה מיוחדת – בר טימור ואמארה סטודמאייר (צילום: ניר קידר)

אז מה באמת שונה השנה?
“יש באמת אנשים טובים, ומה שחשוב להם קודם כול זה החיבור הקבוצתי בין האמריקאים לישראלים ולהיפך. יש בינינו חיבור טוב, ואנחנו נפגשים הרבה אחרי האימונים, ונמצאים הרבה זמן ביחד. אנחנו נהנים אחד עם השני. זה נורא כיף, החיבור והגיבוש, ואנחנו מבלים גם מחוץ למגרש ונהנים יחד בזכות זה, על הפרקט ומחוצה לו. אלו חבר’ה שונים מהשנה שעברה, ולכל אחד יש הסיפור שלו והאופי שלו, אבל השנה בולט מאוד השוני הזה”.

הפועל ירושלים הרגילה את אוהדיה בשנים האחרונות לסגל ארוך מאוד שיש בו שישה, שבעה ולפעמים גם שמונה זרים. בתחילת הדרך, האוהדים עוד היו שרים ‘אל אל ישראל’ במשחקים במפעלים האירופיים, כשהחמישייה היתה על טהרת הזרים, אבל גם הם למדו לקבל את המצב. השחקן הישראלי, לעומת זאת, נפגע מהמצב כמובן וכתוצאה מכך גם כמות דקות המשחק של ישראלים כדוגמת טימור צונחת באירופה. לשם השוואה, טימור משחק 18 דקות בממוצע למשחק בליגה הישראלית, לעומת 12 בלבד באירופה. בניצחון בספרד, על פואנלברדה, הוא לא שותף כלל.

“8-7 זרים זה הרבה, אי אפשר להגיד שזה לא. צריך לקבל את זה שזה הקו שהקבוצה הולכת אליו”, מציין טימור ומוסיף: “כל אחד רוצה לשחק כמה שיותר, אבל אנחנו מתמודדים בשתי מסגרות, ובסיטואציה מסוימת אפשר להגיע גם ל-70-60 משחקים בעונה, אז טבעי שהצוות המקצועי ירצה סגל ארוך שייתן מענה רחב. כבר התרגלנו לכך, זה המצב”.

דיברו הרבה על הקו האחורי העמוס מדי, אתה מרגיש את זה?
“אני לא יודע אם הוא עמוס מדי או לא. אנחנו משחקים בשתי מסגרות, כאמור, וזה מאוד הגיוני שבקבוצה כמו שלנו יהיה סגל עמוק. אפשר לראות את זה בהרבה
קבוצות. חלק מהעניין זה התחרות, ולקבוצה כמו הפועל, עם מטרות, יש סגל עמוק. זה בדרך כלל ככה, ועם זה צריך להתמודד. זה לא עניין של מעט מדי או הרבה מדי: יש פציעות, יש רוטציות, יש חלוקת עומסים וזה הגיוני”.

אפשר כבר לדמיין את פיינל פור הצ’מפיונס ליג בארנה?
“אנחנו ממש משתדלים שלא להתעסק במה שאולי יהיה בעוד ארבעה-חמישה חודשים, אלא יותר במה שיהיה בעוד יומיים-שלושה. יש לנו הרבה עומס, ואנחנו מתמקדים בזה ובכל משחק קרוב שמגיע”. יש תחושת החמצה, אחרי

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

פתיחת העונה הטובה, שאתם לא ביורוקאפ – מפעל שנחשב חזק יותר?
“היינו שם כמה שנים, לפעמים הצלחנו יותר ולפעמים פחות. המועדון החליט שהוא הולך לדרך אחרת וחדשה. אף אחד לא מסתכל או אומר למה אנחנו לא שם. אנחנו מתרכזים במה שאנחנו יכולים לעשות במפעל שאנחנו משחקים בו – ולעשות את זה הכי טוב שאפשר”.

בוא נדבר על אמארה סטדומאייר. הוא שונה בקדנציה הזאת, בהשוואה לקדנציה הראשונה?
“הוא מביא פחות או יותר את אותם דברים. הוא אותו אדם. הוא שחקן מקצוען ואדם טוב, וגורם מאחֵד בחדר ההלבשה. חשוב לו מאוד שהקבוצה תנצח ותיראה טוב. הוא אחד שעובד קשה, והשחקנים מסתכלים עליו ולומדים ממנו דברים טובים – כאלו שהוא הביא בעונה הראשונה שלו, ושגם הפעם הוא מביא”.

איך אתה מסביר את הרצון שלו, עדיין לשחק בגילו כדורסל, אחרי קריירה מפוארת באן.בי.איי?
“הוא פשוט אוהב כדורסל, זה מתחיל שם לדעתי. הוא תופעה חיובית, והאהבה שלו למשחק לא נגמרת. כיף לראות אותו. הוא אחד שממשיך לעבוד ולא אומר ‘עשיתי את שלי’. הוא מדהים”.

עד לאן הפועל ירושלים יכולה להגיע השנה?
“אנחנו יכולים להגיע העונה עד הסוף בכל מסגרת שאנחנו מתחרים בה. זה מה שמצפים מאיתנו, ועם הדחיפה של הקהל שמגיע זה תמיד נראה אפשרי. אני מקווה שנעשה את זה”.