בחירות 2018.
הנה זה מגיע, יום הבחירות לראשות העיר.
יום שבו אנחנו, תושבי העיר, זכאים לצאת ולהביע את דעתינו בנוגע לעתידה של העיר שלנו. יום שבו אנו מממשים את זכותנו הדמוקרטית להיות חלק, להשפיע ולהשמיע.
לנו הזכות הזאת מובנת מאליה. לנו ברור מה תפקידנו ומה גודל המעמד. עכשיו זאת ההזדמנות להעביר את כל הידע הגדול הזה לילדינו. לא בתאוריה אלא ממש על אמת, ולממש את זכותינו כהורים וללמדם דברים חשובים.
התארגנו והתכוננו ליום הבחירות כמו ליום חג. אך התאימו זאת לרמת ההבנה והגיל של הילדים.
בבחירות הקודמות ילדיי היו ממש קטנים. אז סיפרנו להם בדרך פשוטה את עיקרי הדברים. על כך שהולכים לבחור ראש עיר, עושים זאת בעזרת פתקים בקלפי. הראנו תמונות באינטרנט של הקלפי, והסברנו על ההבדל בצבעי הפתקים. על כך שבוחרים ראש עיר, אבל גם בוחרים מי יהיו החברים שילוו אותו בתפקיד החשוב. סיפרנו להם על שמות הסיעות השונות, ושמות ראשי העיר המתמודדים. רכשנו חולצות של הסיעה בה תמכנו, הבאנו דגלים, ותלינו שלט במרפסת. כל האווירה היתה מאוד חגיגית ומרגשת.
ביום הבחירות לבשנו כולנו את חולצות הנבחרים שלנו, קישטנו את אופני הילדים בדגלים, ויצאנו כמשפחה לממש את היום החשוב בקלפי. כשהגענו אל הקלפי נכנסנו אל הפרגוד עם הילדים, הכנסנו את הפתקים למעטפות יחד, והילדים שלשלו אותן בשמחה אל הקלפי, לא לפני שתיעדנו בצילומים נרגשים את הטקס.
השנה, אני מודה, הבחירות מבלבלות יותר. רוב המתמודדים הם שמות ופנים חדשות לירושלים. ולכן כפי שקשה להחליט במי לבחור, כך קשה "לשווק" את הבחירות היטב לילדים. הם גם גדולים יותר, מבינים יותר ומתעניינים יותר. אך עדיין אנחנו מסבירים, מפרטים, ואפילו מציינים לילדים עובדות ומעלים לדיון את התנהלות מסע הבחירות. האם נכון להשמיץ מתמודד אחר? מה הדרך הטובה ביותר לשכנע ציבור בוחרים? מה חשוב לנו לשמוע ולדעת על המתמודד שלנו, ועוד.
כל זאת משמש הכנה לקראת יום הבחירות האמיתי. שם גם השנה נתכנס כמשפחה, נתרגש מהזכות לבחור, ונצעד בחשיבות רבה לממש את זכותינו בקלפי.
אל תהיו אדישים!
הזכות הזאת אינה מובנית מאליה, ואנחנו צריכים להיות אסירי תודה שנפלה בחיקנו.
הכינו את ילדיכם, ספרו להם, שתפו אותם, וביחד ביום שלישי הקרוב, 30.10.18 – הזכירו להם כמה גדולה זכותם, ונצלו את היום החופשי להתרגש וללכת לבחור יחד כמשפחה.
שיהיה לכולנו חג בחירות שמח! והלוואי שנזכה בראש עיר שיאהב את העיר הזאת באמת.
מיכל.
מיכל פישמן-רואה (צילום: ארנון בוסאני)
תגובות