שגרת יומו של שלמה מרדכי, הבעלים של 'קיוסק האומה' המיתולוגי שפעל במשך כ-30 שנה בסמוך לבנייני האומה, השתנתה ללא היכר בחודש האחרון, ועוד יותר מכך בשבועיים האחרונים. את הבוקר שלו פותח בימים אלה מרדכי בכיכר ספרא, לשם הוא מגיע כדי למחות כנגד מה שהוא מכנה "עוול" שנעשה לו עם סגירת הקיוסק שלו על ידי העירייה בסמוך ליום הכיפורים בחודש שעבר.
יש לציין כי בעירייה טוענים כי סגירת הקיוסק היתה הכרחית בשל העבודות של פרויקט 'הכניסה לעיר', שנערכות בשדרות שז"ר. עוד מדגישים בעירייה כי למרדכי הוצעו מספר חלופות אך הוא סירב להן ובשל התקדמות העבודות לא נותרה ברירה אלא לפנותו.
"הוצע לי בשנה שעברה על ידי העירייה פתרון בצורת דוכן נייד ללא חיבור לחשמל ותשתיות", מסביר מרדכי למה הוא לא קיבל את הצעת העירייה. "כמו כן, אמרו לי שאני אצטרך לזוז עם הדוכן שלי לפי דרישות קבלני העבודה. הבעיה העיקרית בהצעה של העירייה היא שאני לא יכול באמת לשרוד את ימות השנה עם דוכן נייד חשוף לגשם וקור בחורף או לחום בקיץ. בגילי המתקדם אני מתקשה להאמין שאני אוכל לעבוד במקום אחר, כך שאיבדתי את הפרנסה".
בתו של מרדכי, דנה כהן, העלתה בשבוע שעבר פוסט בפייסבוק שבו היא תוקפת את החלטת העירייה לפנות את הדוכן של אביה. "אין אדם שלא מכיר את הקיוסק המפורסם של שלמה מרדכי בבנייני האומה בירושלים, ליד שדרת תחנות האוטובוס, שמתפקד כבר 30 שנה", כתבה כהן בדף הפייסבוק האישי שלה. "שלמה הוא אדם קשה יום, ללא בית, ופרנסתו היחידה היתה מהקיוסק הקטן ששירת את כלל הירושלמים; מגדול ועד קטן, ובמחירים צנועים ולא מופקעים על אף היותו מונופול שם. כל רצונו תמיד היה להתפרנס בכבוד, מבלי לפגוע ברגשותיו של שום אדם. בעקבות שיפוצים עירוניים שעומדים להיערך באזור, הוחלט כי הקיוסק של שלמה ייסגר, והמשפחה נלחמת כעת כך שיימצא לו מקום חלופי באופן זמני".
מהעירייה נמסר בתגובה: "דוכן הרוכלות נמצא בתוך אזור העבודות לפיתוח רובע העסקים בכניסה לעיר ומערך התחבורה המתקדם בארץ. האזור כולו משנה את פניו ועל כן היה הכרח בפינוי דוכן הרוכלות לצד מבנים ודוכנים נוספים הנמצאים באזורי העבודות. לצורך כך, כבר בינואר 2017 הרוכל זומן לעירייה ביחד עם מהנדסי פרויקט הכניסה לעיר וקיבל הסבר מקיף על העבודות העתידיות. העירייה הציעה לרוכל מספר חלופות לפנים משורת הדין ולאור רצון טוב והוסכם בין הצדדים בהסכמת הרוכל כי הפינוי ידחה עד לתחילת העבודות ממש, וזאת מתוך מטרה לסייע לרוכל ולפנותו רק כאשר אין ברירה. בנוסף, סוכם כי יינתן לו דוכן נייד בסביבת העבודות שיוזז מעת לעת לפי הנחיית מהנדסי הפרויקט. לאחר חלוף כמעט שנתיים וכאשר העבודות כבר בעיצומן סירב הרוכל לפינוי מרצון כפי שסוכם איתו בינואר 2017 ולכן פונה מהמקום בהתאם לחוק. יצוין כי על אף שהרוכל לא עמד בסיכום כלל ועיקר, העירייה נפגשה עמו בניסיון לתת לו פתרון חלופי נייד וזאת לפנים משורת הדין".
הכי יפה...
זאת שורת המחץ "לפנים משורת הדין"
רק השאלה הנשאלת איזה דין זה,שבו מפנים משהו מפרנסתו מבלי לדאוג לשפות אותו על כך?!
(דרך אגב לא כל פתרון שמקובל על העירייה חייב להיות מקובל על הנפגע רק כי העירייה חושבת שזה ראוי).
משה
מוזר שאת מפעל הפיס לא פינו.
אזרחית מודאגת
פשוט בושה, אני באמת לא מבינה איך מפנים איש שזה כל פרנסתו היחידה! וזה מה שמציאים לו!
איפה השכל? מזהה? זה הגיוני?!
מסכנים המשפחה.
עיריית ירושלים, תתביישו לכם.
עד
תמוה. מוניות ותחנות אוטובוסים יש שם בלי בעיה.
מה עם העברה לצד שממול? יש שם מקום ואנשים.