אמא ירושלמית – הטור של מיכל | פשוט תלכו להיבדק

אוקטובר – חודש עמוס באירועים. לצד חודש המודעות ללידות שקטות, כפי שכתבתי כאן בשבוע שעבר, אנחנו גם מציינות את חודש המודעות לסרטן השד.

לפעמים מרגיש לי מגוחך שצריך בכלל להזכיר לנו להיבדק. כשהסטטיסטיקה עמדה על אחת לתשע, זה היה מפחיד. לפני שנתיים כבר דיברו על אחת משבע, וזה הפך מלחיץ ומפחיד. והיום כשכבר מדברים על אחת מחמש, אני לא מבינה איך נשים לא מתפנות מיד להיבדק לפחות פעם בשנה.

ולא, זאת לא מחלה של "מבוגרות", זו מחלת נשים. הצורך להיבדק אחת לשנה הוא החל מגיל 20. כן כן, מגיל 20. גילוי מוקדם מציל חיים, וזאת בדיוק הנקודה כאן.

נכון שכנשים וכאמהות אנחנו תמיד מאוד מאוד עסוקות. זה לא תירוץ, זאת עובדה. תמיד יש משהו חשוב מאוד במשפחה, בעבודה, בבית או בשכונה. כל העולם מונח על הכתפיים שלנו. כאלו אנחנו, וונדר וומן שכזאת. עם גלימה בלתי נראית, ומטלות מכאן ועד אין סוף. אפילו לקוסמטיקאית אנחנו דוחפות תור "על הדרך" בשעות לא שעות, עם לשון בחוץ ושעון מתקתק ונושף בעורף.

נדמה שרק בגיל 120 ננוח באמת.

בעיקר שהכל תמיד עומד לפנינו. סדר העדיפויות (המקולקל יש לציין) שלנו כנשים ובעיקר כאימהות, שם את כולם לפנינו. העיקר שהכל יהיה מסודר ומתוקתק, וכולם יהיו מרוצים, ורק אם ישאר זמן, נעשה משהו לעצמנו, אולי אפילו נתפרע ונשתה כוס קפה בעודה חמה.. טוב נסחפתי. נסתפק בכוס קפה עד סופה.

אז זהו, שכאן המקום לעצור. לקחת נשימה עמוקה ולזכור שהבריאות, בעיקר שלנו, קודמת לכולם. כדי לבצע מטלות, לסיים משימות, ולוודא שכל העולם מאושר ומסודר, אנחנו צריכות להיות בריאות!

אם לא תשקיעו דקה לקבוע תור, וחצי שעה להגיע אליו, אתן מסכנות את כל תוכנית המאסטר שלכן בלהיות נשים מושלמות. כי אשה בריאה היא אשה מתפקדת, ומחלה חלילה את כל התוכניות משבשת.

לכו להיבדק (צילום: מיכל פישמן רואה)

ועכשיו, בבקשה מכן, עצרו הכל וקיבעו תור לכירוג שד לבדיקה. כמה דקות ואתן פנויות לעוד שנה של שלוה. תודו שכדאי.

בברכת בריאות שלמה ובשורות טובות, צאנה לשכנע את חברותיכן להצטרף אליכן לבוקר בדיקות.

מיכל

מיכל פישמן-רואה (צילום: יולי שוורץ)