הקו המהיר: הרכבת יצאה, הנוסעים עדיין לא הגיעו

השבוע, יום שלישי, 25.9.18, חול המועד סוכות, באיחור של 10 חודשים, נפתח לתקופת 'הרצה' ובאופן חלקי קו הרכבת המהיר ירושלים-ת"א. הרציפים מצוחצחים, המדרגות הנעות נקיות מאשפה והמושבים ברכבות החדשות נראים נוחים. עכשיו רק חסרים נוסעים.

במתחם הגדול בתחנת האומה ע"ש יצחק נבון ביציאה מהעיר היו נראים השבוע רק כמה נוסעים בודדים, שניצלו את תקופת ההרצה שבה הנסיעות הן ללא תשלום. הנסיעות יתקיימו בשלושת החודשים הקרובים יצאו מירושלים פעם בשעה, ומאחר שחשמול הקו לא הסתיים, הן יעצרו בתחנת נתב"ג, שם הנוסעים יתבקשו להחליף רכבת. מנגד, מי שירצה לנסוע מנמל התעופה בן גוריון לירושלים יצטרך לשלם 17 שקלים. בתקופה זו הקו לא יפעל בשישי ובמוצ"ש.

הרכבת המהירה ירושלים-ת"א ותחנת האומה, השבוע (צילום: שלומי כהן)

לפי תוכנית משרד התחבורה בתום תקופת ההרצה תדירות הרכבת תעמוד על 4 רכבות בשעה – הקו המלא עד לתל אביב יחל לפעול רק במהלך שנת 2019. כך שנסיעה מירושלים לתל אביב צפויה להתמשך רק 28 דקות.

למעשה, רק ביום ראשון אחר הצהריים, ערב חג סוכות, אישרה המשטרה לרכבת ישראל להפעיל באופן חלקי את קו הרכבת המהיר, בכפוף למגבלות, וזאת לאחר שערכה תרגיל משטרתי בתוואי הרכבת. "בהתאם לעמידה בהנחיות רכבת ישראל והגופים הנוספים ותחת המגבלות המוכרות אישרה משטרת ישראל מבחינתה את פתיחת הקו", כך הודיעו במשטרת ירושלים.

כמו כן, כבאות והצלה ירושלים נתנו אישור זמני בלבד להפעלת קו הרכבת המהיר עם נוסעים – האישור, יש לציין, ניתן לחודש ימים בלבד, עד להשלמת תיקונים הנדרשים על הקו, בדגש על אחת המנהרות הארוכות שעל תוואי המסילה.

תחנת האומה, השבוע (צילום: שלומי כהן)

היעדר האישורים הרשמיים מהמשטרה ומגופי ההצלה לא מנעו מקיום אירוע השקה לקו המהיר. בשבוע שעבר ערכו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כץ נסיעת הרצה פומבית, וזאת כאמור מבלי שיש בידי רכבת ישראל את כל אישורי הבטיחות הנדרשים.

לאורך כל שלבי הפרויקט היו עיכובים שונים – כאלו הקשורים לתקציב, כאלו הקשורים למאבק הארגונים הירוקים, וכאלו הקשורים בליקויים תכנוניים שונים. אך נדמה שהעיכובים אשר גרמו להד הציבורי הגדול ביותר היו דווקא בשלביו האחרונים של הפרויקט, ונגעו למועד חנוכת הקו.

הקו המהיר היה אמור להיפתח במרץ 2018 – ערב פסח האחרון, ונסיעת המבחן הראשונה של הקו נעשתה כבר בינואר 2018. אולם, כצפוי, נרשמה דחייה לערב סוכות.

בשבוע שעבר, זמן קצר מאוד במונחים רגולטוריים, הצהירו גורמים שונים שהקו עוד לא מוכן לפתיחה. אחת הסיבות לכך: היעדר אישור של מכון התקנים הבינלאומי. כמו כן, התברר שכמה מתרגילי הבטיחות שנערכו בקו הסתיימו בכישלון. הסתמן כי תידרש דחייה נוספת בפתיחת הקו.

תחנת האומה, השבוע (צילום: שלומי כהן)

קו הרכבת המלא עד לתל אביב כולל מסילה כפולה באורך של כ-57 קילומטרים, והוא יעבור דרך נתב"ג, מודיעין ושער הגיא, עד לירושלים. הוא כולל חמש מנהרות ותשעה גשרים, בהם כאלו שקבעו כמה שיאים חדשים במונחים ישראליים – הגשר הארוך ביותר בארץ (גשר הרכבת שנמתח מעל עמק איילון, שאורכו 1,250 מטרים), הגשר הגבוה בישראל (הגשר שמעל עמק הארזים, בגובה 90 מטרים מהקרקע) והמנהרה הארוכה ביותר בארץ (המנהרה השלישית והאחרונה, שאורכה 11.6 ק"מ).

מהירות הרכבת תעמוד על 160 קמ"ש והיא צפויה לבצע כארבע מיליון נסיעות בשנה הראשונה. זמן הנסיעה בין תל אביב לתחנת האומה יעמוד על 28 דקות בלבד, אך הקו צפוי להתחיל לפעול במלואו, מתל אביב ועד אליה, רק בשנת 2019.

תחנת בנייני האומה: תחנת רכבת האומה ע"ש הנשיא לשעבר יצחק נבון היא פרויקט הנדסי מרשים. זו תחנה מודרנית וגדולה, אשר משתרעת על פני כ-70 אלף מ"ר, כוללת רציפים, שטחי שירות ופירי אוורור. חלקה העליון של התחנה כולל אולמות כניסה, עמדות כרטוס, שירותים לנוסעים וחדרי מערכות בשטח כולל של כ-20 אלף מ"ר. מערך הבטיחות של התחנה תוכנן על פי אמות מידה בינלאומיות המחמירות ביותר, והוא נותן מענה לשהותם של כ-4,000 נוסעים בעת ובעונה אחת. מתחם התחנה יכלול גם שתי תחנות של הרכבת קלה, תחנות מוניות וחניון חנה וסע המכיל יותר מ-1,200 מקומות חניה. המבנה התחתון של התחנה מורכב ממנהרות ומפירים וכולל ארבעה רציפים באורך של 300 מטרים כל אחד. בשעת חירום ישמש מבנה התחנה כמקלט אטומי.

הרכבת המהירה ירושלים-ת"א, השבוע (צילום: שלומי כהן)

התחנה ה'ירושלמית' הראשונה בקו המהיר החדש, נחשבת לתחנת הרכבת העמוקה ביותר בארץ (יותר מ-80 מטרים מתחת לקרקע), ולתחנה עמוקה מאוד גם בהשוואה לתחנות רכבת תת-קרקעיות ברחבי העולם. נוסף על כך, בל נשכח שמדובר בקו רכבת שיזכה לחשמול לכל אורכו (ובשפה המקצועית – התקנת קווי הזנה עיליים להנעה חשמלית), מה שמוסיף לייחודיותו ולמורכבותו, וגם למהירותו.

הקשר לתחנה העליונה יתבצע באמצעות שלוש מעליות מהירות, המכילות כל אחת 35 נוסעים ואמורות לעלות לרציפים העליונים בתוך כמה שניות. המעליות וחלק מהדרגנועים כבר שמישים ופועלים. מבנה התחנה העליונה נבנה מזכוכית, והוא כולל 40 עמודי פלדה בגובה של 13 מטרים ומעליהם צוהר ענק בקוטר של 21 מטרים.

הרכבת המהירה ירושלים-ת"א ותחנת האומה, השבוע (צילום: שלומי כהן)

לפי ההסכמים סביב הקמת הקו, שנחתמו ב-2008, עלות הקמתו היא כמעט שבעה מיליארד שקלים, אך בשל העיכובים השונים והשינויים הנדרשים במהלך העבודות, תקציבו הסופי גבוה יותר. יש המשערים כי הוא יהיה גבוה בכשני מיליארד שקלים מהסכום המדובר.

תחנת האומה, השבוע (צילום: שלומי כהן)

תחנת האומה (צילום: שלומי כהן)

תחנת האומה (צילום: שלומי כהן)