"כביש בגין היה פתרון תחבורתי שרלוונטי לתקופתו"

נתחיל מהסוף. השנה תם ונשלם מגה-פרויקט ההקמה של כביש בגין. 20 שנה לאחר שנפתח לראשונה, הסתיימו כלל העבודות לסלילת נתיבי איילון הירושלמיים – 16.2 ק”מ של אספלט עם 10 מחלפים, ללא רמזורים וים של כלי רכב פרטיים. את סלילת ציר התחבורה ביצעה לאורך כל הדרך חברת מוריה לפיתוח ירושלים, כאשר השנה היא השלימה את העבודות להארכת כביש בגין דרום.

"כביש בגין הוא השם האמצעי של חברת מוריה", אומר מנכ”ל מוריה עו"ד דורון נויוירט בראיון מיוחד ל"כל העיר". "הכביש הוא הפרויקט המייסד של מוריה, וליווה אותה בשנים הראשונות להקמתה ולפעילותה של החברה, עוד כשהיתה בחיתוליה. מאז החברה נבנתה וכיום היא מנהלת למעלה מ-400 פרויקטים, מבצעת אותם בתקציב של למעלה ממיליארד שקלים בשנה, עם סדר הזמנות של כ-15 מיליארד שקלים. זו החברה העירונית הגדולה ביותר בארץ", מדגיש נויוירט, "שנותנת שירותים לא רק למשרד התחבורה, אלא גם לעיריית ירושלים, למינהל מקרקעי ישראל, לרשות לפיתוח ירושלים, למשרד החינוך ועושה הרבה מעבר. אבל כביש בגין היה ההתחלה. הפרויקט שממנו החברה התפתחה והתרחבה, והיום מרגישים את מוריה ברחבי העיר".

הנהגים הירושלמיים בהחלט מרגישים את כביש בגין, בשעות הטובות שלו, אבל בעיקר בשעות העומס והפקקים. מיזם ההארכה של כביש בגין דרום נועד לשחרר קצת מהעומס ולתת מענה לבאים מהשכונות הדרומיות של ירושלים – גילה והר חומה, ועד ליישובים הסמוכים לעיר מכיוון גוש עציון, עם חיבור לכביש המנהרות.

"לי הזדמן, בקדנציה שלי, לעשות את בגין דרום – מאזור גולומב ועד כביש המנהרות, כולל השיקוע", מסביר נויוירט. "בעצם הכביש הזה ממש מחבר את השכונות הדרומיות, תושבי גוש עציון לירושלים. זה מאפשר לנו לבצע הרחבה של כביש המנהרות עבור משרד התחבורה, שמשרת את כל הגידול ביחידות דיור בצור הדסה, בגוש עציון ואפילו בבית שמש. עבורם, הנסיעה לירושלים לא מחייבת לנסוע דרך השכונות הירושלמיות – אלא פשוט להתגלגל לתוך כביש בגין ולהגיע למקומות שבהם הנהגים עובדים בירושלים".

בגין החדש

נויוירט, 58, מתגורר ברמת השרון, סוגר שש שנים בתפקיד, צולח מדי בוקר את עומסי התנועה בדרך לירושלים – לדבריו הוא ממש מקדים ביציאה מביתו, כדי לא להיתקע בפקקים האימתניים. כיום, במשרדו של נויוירט, בחברת מוריה שבכיכר ספרא, כבר תלויות בעיקר תמונות והדמיות של קווי הרכבת הקלה בירושלים. לא עוד כבישים. למרות חגיגות ה-20 לעורק התחבורה הכי ירושלמי שיש – כביש בגין כבר שייך לעולם הישן. החברה מבצעת פחות פרויקטים של סלילת כבישים, שמשרתים בעיקר את הרכבים הפרטיים, ומקדמת פתרונות למערך היסעים המוני של תחבורה ציבורית. האם כביש בגין הוא המסמר האחרון בארון הקבורה של המדיניות לסלילת אוטוסטרדות בירושלים עבור הרכבים הפרטיים?

"במבט מאקרו, כביש בגין בעצם היה פתרון התחבורתי המשמעותי שהיה רלוונטי לתקופתו", אומר נויוירט. "היום אנחנו מאכילים את מפלצת הרכבים הפרטיים, בעוד כביש ועוד כביש ועוד כביש. זה לא ייגמר. כל שנה קונים יותר ויותר רכבים. היום, כשעוסקים בהובלת אנשים, בטח בירושלים, מדברים רק על תחבורה ציבורית. זה הקו המהיר ירושלים-תל אביב של רכבת ישראל, זה שלושה קווי רכבת קלה שכבר בביצוע, ועוד שני קווים עתידיים. הקו האדום עובד ופועל, הקו הירוק שכבר עובדים על הקמתו בצומת פת ובהר הצופים. והקו הכחול, אחרי שיסתיימו כל הדיונים וחילוקי הדעות – הוא עובר משולחנות השרטוט למכרזי הביצוע ואלינו. שלושת קווי הרכבת הקלה, שיצטרפו לרכבת המהירה וחניוני החנה-וסע שיהיו בפאתי הכניסות לירושלים – הם 'הבגין החדש'".

מחלף הרוזמרין (צילום: אלמנטס – יוצרים קונספט ויזואלי)

נויוירט מספר כי בניגוד לשנותיה הראשונות של החברה, בהתאם למדיניות כלל ארצית – בניית כבישים ועוד כבישים, כעת האג’נדה היא, כאמור, קידום תחבורה ציבורית. "לא ייבנו יותר כבישים ופרויקטים מהסוג הזה של בגין", מבהיר נויוירט. "הכל תומך תחבורה ציבורית. והקווים האלה אמורים להיות המענה ההולם לגידול בכמות האנשים. גם בהרחבות שעשינו בכביש בגין – פקוק שם, והדור שלנו נמצא בתקופת מעבר. בעוד 10 שנים לא תהיה בעיה – התחבורה הציבורית תהיה רשתית. תוכלו לצאת מהבית באוטובוס, לתפוס רכבת, להגיע למרכז הארץ ברכבת. כמו באירופה".

כאן זה לא אירופה. הירושלמים לא ימהרו להיפטר מהרכב הפרטי, שגם נחשב לסמל סטטוס ומשרת את התושבים החילונים בעיר, וזאת בהיעדר תחבורה ציבורית בשבת.

"נכונה התפיסה שאוטו הפך לסמל סטטוס. אשתי מחזיקה באוטו, ולילדים יש אוטו, אבל הדברים האלה עומדים להשתנות. בעוד 15 שנה יכול להיות שבכלל לא יבינו למה בן אדם צריך רכב. הוא פשוט יוכל לנוע ממקום למקום באובר, ברכבים שיתופיים, ברכבת – והמשקל יעבור לתחליפים למכוניות. בארה”ב אנחנו רואים מנכ”לים בחליפה של שלושה חלקים נוסעים בסאבווי, יורדים בוול סטריט, גם אם אתה מנכ”ל גדול אתה בכלל לא חושב להגיע לעבודה ברכב".

ומה לגבי תחבורה ציבורית בשבת?

"לאלה שירצו לנסוע בשבת – ולא תהיה תחבורה ציבורית, אז יהיו רכבים שיתופיים. היום הרכב הפרטי מנוצל רק ב-20 אחוז מהזמן שהוא יכול להיות מנוצל. במקום שרכב יהיה בחניון, מישהו אחר יכול להשתמש בו".

"כבישים זה פאסה", הוא מדגיש, "היום זה רק תחבורה ציבורית. פחות כלי רכב על הכביש, פחות חניות. זה קורה בכל העולם. אין סיבה שהילדים שלנו ישתעשעו ב’איזה אוטו יש לי’. בגין זה ממש היסטוריה, פרויקט שהסתיים בכביש בגין דרום, וזה בסדר. אבל העתיד הוא תחבורה ציבורית, שלא נצרוך מכוניות. בעוד בתל אביב זה בחיתולים, פה בירושלים אנשים כבר נהנים מרכבת קלה. בעיר יסתובבו בתחבורה ציבורית, באופניים, בסאגווי – זו הבשורה שצריכה להיות. אנחנו במוריה לגמרי מקדמים פתרונות תחבורתיים חכמים, שיתופים, ציבוריים. פרויקט הקמת כביש 16, שייסלל ויהיה מוכן בעוד חמש שנים לדוגמא – נהג ייסע ממוצא ועד צומת בייט ליד בית וגן, שם יחכה לו חניון חנה-וסע עם 3,000 חניות משם הוא יעלה על הקו הירוק, וכך יתחבר לרשת הרכבות הקלות של ירושלים".

אורבניקה משתפת

עוד חזון למועד למכירת החיסול על הרכב הפרטי. בינתיים, הכביש שמשרת בעיקר את הרכב הפרטי לא נולד חלק. לא מעט מאבקים לוו סביב סלילת הציר. במסגרת הקמת כביש בגין נעצרו בין השאר העבודות בשל מציאת קברים עתיקים, בנייה על הקרקע המזוהמת של מפעל תע"ש לשעבר בבית הכרם ומחאת תושבי בית צפאפא נגד הפקעת אדמות השכונה, לטובת הארכת בגין דרום.

"התמודדו עם רמת מורכבות של קרקע לא פשוטה, של קברים ועתיקות והפקעות", אומר נויוירט, "כשמצאו את העתיקות בכביש בגין – החברה עצרה את העבודות. בבגין יש מקום שהכביש מתעקל בגלל העתיקות. היה צריך לתת מענה ולהתחשב בצרכים. במקרה הזה מצאו פתרון הנדסי כדי לא לפגוע בקברים ועל כן יש היום את הסלע הענק בכביש".

תושבי בית צפאפא ניהלו מאבק משפטי לא פשוט נגד מוריה, שהגיע עד בית המשפט העליון. "אנחנו כחברה עירונית, ולא חברה רק למטרת רווח נטו, ראינו את הצורך לחבר את התושבים. תושבי בית צפאפא נהנים מהמון אלמנטים בשכונה, כולל בימים אלה שנבנה אמפיתיאטרון קטן ופארק משחקים מעל השיקוע, שמחבר את השכונה ויוצר רצף. היתה התחשבות בכל בית ובית בשכונה – כל בית קיבל את המענה שלו. בסוף הגענו להמון הבנות איתם ושדרגנו גני משחקים, ובנינו גן משחקים מדהים, מפואר וגדול מעל קירוי בגין. אני חושב שהשכונה מאוד שודרגה בעקבות הכביש".

שטח נוסף בכביש, שצפוי להיות מקורה, ממוקמם בבית הכרם – בתחילת השנה התפרסמה תוכנית לקירוי בגין – לשם הקמת כפר הייטק ופארק רחב ידיים, הכולל מגדלים עם יחידות דיור. לתוכנית, יש לציין, מתנגדים תושבים בבית הכרם. "יהיה רצף מבית הכרם לאוניברסיטה – ואולי, כמו בארה"ב, יום אחד שיהיה שלום נוכל לפרק את הגדרות של האוניברסיטה והיא תהיה חלק מהעיר. זו פנטזיה בגלל המצב הביטחוני, אבל ביום מן הימים הכוונה היא לפתוח את הגדרות, כמו בהרווארד – קמפוס פתוח, שהוא חלק מהמרחב הציבורי".

"חשוב לציין שכבישים כמו בגין ואיילון חצו שכונות, אבל גם גישרו על פערים. בית צפאפא יותר נגישה עכשיו והתשתיות שלה יותר מפותחות. מדובר באורבניקה אחרת לגמרי – שיותר משתפת ופחות מפרידה ומפלגת".

לצד הפן הרומנטי, בכל זאת, מדובר בכביש – בשנים הראשונות שלו נרשם ממוצע של כ-4 הרוגים בשנה בתאונות דרכים – בעקבות הנתונים הקשים משטרת התנועה הציבה מצלמות מהירות, וחילקה מספר רב מאוד של דוחות. בהמשך נרשמה ירידה במספר ההרוגים, אך עדיין מדי שנה מופיע בגין ברשימת הכבישים האדומים, שבהם נפגעים הכי הרבה בני אדם בתאונות. לפי נתוני אור ירוק בין השנים 2014 ל-2016  נפגעו בכביש בגין 104 בני אדם, כאשר הכביש המסוכן ביותר בירושלים הוא דרך חברון, שבה נפגעו 114 בני אדם בתאונות דרכים באותה תקופה.

במעבר חד ומהיר, האם אתה בעד או נגד להעלות את מהירות הנסיעה בכביש בגין מ-80 קמ”ש ל-100 קמ”ש?

"אנחנו שדרגנו את המהירות בקטע הדרומי ואני חושב שאפשר לעלות את מהירות הנסיעה, אני לא יודע אם ל-100 קמ”ש אבל בטח ל-90 לקמ"ש".

כביש בגין (צילום: שלומי כהן)

העתיד בבנייה

נויוירט מספר כי לצד פרויקטי התחבורה, מוריה עוסקת בבניית דירות – בעיקר בכל הקשור להתחדשות העירונית. “דיור זו התחדשות עירונית, דיור בר השגה, מענה לצעירים. יש במוריה המון עשייה”, אומר נויוירט. "מוריה לאחרונה קיבלה את הזכות לפתח את השכונות החדשות בירושלים להקמת 9,000 יחידות דיור כמו ברכס לבן ובמורדות ארנונה. בזה מוריה תתעסק בשנים הבאות. בנוסף, יש לנו קרוב ל-100 פרויקטים במגזר הערבי, 60 פרויקטים תחבורתיים, הקמת 1,000 כיתות לימוד.  המדינה משקיעה דרכינו מיליונים בשנה".

ב-30.10.18, ייערכו הבחירות המקומיות לראשות עיריית ירושלים – במקומו של ניר ברקת, יישב ראש עיר אחר. מהי הציפייה שלך? אתה רוצה להמשיך להיות מנכ"ל מוריה?

"בין אם אני אהיה בה או יהיו בה אחרים, מוריה זו חברה מצוינת. זו חברה שצריך לשמור עליה – קשה לבנות, קל להרוס. לא חושב שתהיה מנהיגות חדשה שלא תנצל את היכולות והניסיון והיכולות ביצוע של החברה הזו לקדם דברים. באים אלינו מרחבי הארץ כדי ללמוד איך מרימים פרויקטים, כולל התחדשות עירונית ובניית כיתות, לא רק בתחום התחבורה – נבנתה פה בשנים האחרונות חברה מאוד חזקה, שבאמת הפכה לשחקן משמעותי בעולם התשתיות בארץ".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

כביש בגין – הפרויקט ששינה את פני העיר. כל המספרים וכל הנתונים

"כביש בגין משפיע לא רק על הירושלמים – אלא על כל תושבי המטרופולין"

כביש בגין והטבע העירוני – יתרון תחבורתי אל מול פגיעה סביבתית