ביופסיה מוחית בהנחייה רובוטית אשר בוצעה לאחרונה במחלקה הנוירוכירורגית בשערי צדק ע״י ד"ר טל שחר(צילום: דוברות שערי צדק)
ביופסיה מוחית בהנחייה רובוטית אשר בוצעה לאחרונה במחלקה הנוירוכירורגית בשערי צדק ע״י ד"ר טל שחר (צילום: דוברות שערי צדק)

המרכז הרפואי שערי צדק: שימור תפקוד בניתוחי מוח אונקולוגיים

חדשנות טכנולוגית בתחום ניתוחי המוח מאפשרת ביצוע ניתוחים מורכבים תוך השגת המטרה הטיפולית, עם ירידה משמעותית בסיכון הניתוחי

פורסם בתאריך: 9.8.18 12:15

 

ד״ר שחר טל (צילום: דוברות שערי צדק)

ד״ר שחר טל (צילום: דוברות שערי צדק)

 

ניתוחים להסרת גידולים מוחיים הנמצאים בסמוך לאזורים תפקודיים כמו מרכזי שפה, אזורים מוטוריים או אזורים הלוקחים חלק בתפקוד חושי היוו מאז ומתמיד אתגר טיפולי. פגיעה באזורים אלו במהלך הניתוח עשוייה לפגוע בתפקודים חיוניים ולגרום לנכות קשה כמו קושי בהבנה ובביטוי שפתי, פגיעה במוטוריקה הגסה והעדינה של הגפיים ופגיעה ביכולת לעבד קלט חושי כמו ראייה. לעתים קרובות ובעיקר בגידולים ממאירים אנו המנתחים עומדים בפני דילמה מורכבת: מצד אחד, השאיפה היא להסיר את הגידול בשלמותו בכדי לשפר את סיכויי ההחלמה של המטופל במטרה להבריא, ומנגד עומד הרצון לשמר את תפקודו הנוירולוגי של המטופל.

על מנת לשמר תפקוד ובמקביל לבצע כריתה רחבה ככל האפשר (Maximal Safe Resection) כריתת הגידול המוחי מתבצעת במקרים מסוימים כשהמטופל ער ומשתף פעולה לצורך ניטור התפקודים הנוירולוגיים השונים כמו הבנה, דיבור, קריאה או תפקודים מוטוריים מורכבים. המוח הוא איבר ללא תחושה, כך שהרדמה מקומית של הקרקפת והקרום אשר עוטף את המוח מאפשרים ניתוח בעירות בלי שהמטופל יחוש בכאב. מאז התיאור הראשון של ניתוח מוח בעירות לפני למעלה מ- 130 שנה ע״י סר ויקטור הורסלי והמיפוי התפקודי הראשון של רקמת המוח בעזרת גרייה חשמלית ע״י פנפילד ב 1937 חלה התפתחות ניכרת בתחום ניתוחי המוח בעירות. ההתקדמות הטכנולוגית כוללת בין השאר הדמייה תפקודית של המוח לפני הניתוח, מערכות ניווט המשפרות את ההתמצאות המרחבית של המנתח, שימוש במיקרוסקופ במהלך הניתוח וכלים ייעודיים נוספים. כל אלה בנוסף להרדמה בטוחה יותר, וטיפול תומך מקיף המשפרים משמעותית את תוצאות הניתוחים הללו.

כיום ומאז שנות השמונים של המאה הקודמת, הגישה המקובלת למיפוי מרכזי התפקוד (מוטוריקה, שפה, ראייה ועוד) במהלך ניתוחי העירות נעשה על ידי ניטור אלקטרופיזיולוגי בזמן אמת ועל ידי צוות ייעודי. שיטה זו מתבססת לרוב על גרייה חשמלית של רקמת המוח ובמקביל הערכה של תפקוד נוירולוגי. לדוגמא, גרייה חשמלית של אזור ברוקה אשר לוקח חלק בעיבוד השפה ואחראי על הפקת הדיבור, הפקת השפה כמו דיבור יגרום להפסקה של שטף הדיבור בזמן הגרייה. כמובן, שעל הנוירוכיורורג לשמר אזור זה במהלך הניתוח על מנת שלא לפגוע בתפקוד השפה של המטופל. חסרונותיה המרכזיים של גישה מסורתית זו הינם בראש ובראשונה הופעת פרכוסים כתוצאה מהגירוי הישיר של רקמת המוח, תופעה המתרחשת ב- 5-20% מהניתוחים. מטבע הדברים, הופעת פרכוס במהלך הניתוח עלולה לפגום בצורה משמעותית ביכולת הניטור ואף להוביל להפסקה בטרם עת של הניתוח. גם בהקשר זה ישנן התפתחויות טכנולוגיות, שמטרתן מציאת אלטרנטיבה למיפוי בגרייה מוחית תוך ניתוחית. כך למשל, בשנים האחרונות אנו לומדים שתנודות ספונטניות בפוטנציאל תאי העצב בתדרים גבוהים מ HGA -(High -Gamma Activity) Hz 6060Hz נמצאות בקורלציה גבוהה עם פעילות תאי העצב ולכן רישום של HGA במהלך הניתוח על ידי טכנולוגיה ייעודית יכול לשמש ככלי למיפוי אזורי תפקוד בזמן קצר וללא צורך בגירוי חשמלי של רקמת המוח. בנוסף, הרישום הקורטיקלי מאפשר השגת רזולציה גבוהה יותר של מיפוי קליפת המוח ומעקב אחר תפקודים מורכבים יותר כמו קוגניציה, מוסיקה, קשב, יצירתיות, מודעות, הכרה למידה ועוד.חדשנות טכנולוגית נוספת שנכנסה לתחומים כירורגיים שונים וגם לנוירוכירורגיה היא שימוש במערכת רובוטית.

 

 

מערכת רובוטית כזו, שהינה פיתוח של החברה הישראלית מזור (Mazor) ומציגה תוכנת ניווט מתקדמת, פותחה במטרה לסייע בניתוחים המחייבים רמת דיוק מרבית כמו ביופסיות מוחיות. ביופסיות מוחיות מאזורים פתולוגיים כמו גידול ממאיר, נדרשות לעיתים לצורך אבחנה והחלטה על המשך טיפול. הדיוק המירבי מאפשר דגימה של התהליך הפתולוגי ובנוסף, נדרש גם לצורך השלמת הניתוח בצורה בטוחה ומבלי שייגרם נזק למטופל. למותר לציין, שהרי שכל אי דיוק בניתוח כזה חושף את המטופל לסיכונים ניתוחיים משמעותיים כמו דמם מוחי ופגיעה תפקודית משמעותית. במהלך הניתוח, המערכת הרובוטית ממקמת, בהנחיית מערכת הניווט, את מחט הביופסיה על פני ראשו של המטופל בהתאם למיקומו של התהליך. בנוסף, המערכת גם מקבעת את המחט ובכך מונעת תזוזות של המחט בזמן המיקום והדגימה ושומרת על דיוק מקסימלי.
פיתוחים אלו בתחום ניתוחי המוח המתקדמים מאפשרים כיום ביצוע ניתוחים מורכבים תוך השגת המטרה הטיפולית ועם ירידה משמעותית בסיכון הניתוחי.

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. שלומית

    כמה כיף לקרוא כתבה כל כך מעניינת וגלות בה את שמו של ד״ר שחר כמי שמוביל את הדרך בשימוש בטכנולוגיה כל כך ייחודית ומתקדמת. מדובר ברופא ומנתח בחסד עליון. כן ירבו.

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר