מחלת השפעת היא מחלה זיהומית הנגרמת ע"י נגיף השפעת – Influenza. הנגיף (וירוס) תוקף את דרכי הנשימה והמחלה מתבטאת בחום, כאבי גרון, כאבי ראש, שיעול, נזלת, כאבי שרירים, חולשה ועייפות. ארגון הבריאות העולמי מדווח שמדי שנה מתים בגלל שפעת 30000-50000 בני אדם. משרד הבריאות בישראל מדווח על תמותה שנתית של 500 עד 1,000 חולים משפעת. לשם השוואה, על פי נתוני משרד הבריאות וכן ארגון הבריאות העולמי, תוחלת החיים של אנשים/נשים שנדבקו השנה ב-HIV ושמקבלים את מישלב הטיפולים החדשים באופן סדיר וקבוע, יהיה דומה מאוד לאלו שאינם נשאים של נגיף ה-HIV.
כיום ידועים למעלה מ-200 זנים של נגיף השפעת המחולקים ל-3 קבוצות עיקריות – A, B ו-C. נגיפי השפעת יודעים לעבור שינויים גנטיים – מוטציות, הגורמות לייצור חלבונים חדשים ושונים בתוך ועל פני הנגיף. הדבר נכון במיוחד בקבוצה A. בשל כך, אדם שחלה בשנה מסויימת או שחוסן כנגד זנים מסויימים אינו מחוסן כנגד הזנים החדשים שנוצרו. על כן, מומלץ להתחסן מדי שנה שכן המחלה משתנה ובכל שנה מופיע נגיף חדש, מעט שונה מזה שהיה בשנה הקודמת. החיסון עצמו מיוצר על בסיס תחזית של ארגון הבריאות העולמי שקובע מהם הזנים הצפויים באותה שנה.
כאשר השינויים שנוצרו בנגיף מסוים גורמים ליכולת אגרסיבית מאוד של אותו נגיף, הדבר יגרום להתפרצות המחלה בממדים רחבים מאוד בעולם, דבר הקרוי בשפה המקצועית פאנדמיה. הפאנדמיה המתועדת הראשונה היתה בשנת 1889 והחלה ברוסיה. פאנדמיות נוספות היו בשנים 1900, 1918, 1957, 1968 ו-2009 המוכרת כהתפרצות "שפעת החזירים" שכולנו זוכרים. בכל אחת מההתפרצויות הנ"ל מתו יותר ממיליון איש ברחבי העולם.
בשנת 2008 פירסם חוקר אמריקאי בשם יהושע זימרברג מחקר על מבנה הקרום של נגיף השפעת (Nat. Chem. Biol. 2008;4:248-255). הסתבר כי מעטפת הנגיף המכילה חלבונים ושומנים בנויה במבנה דמוי ג'ל השומר על הנגיף מהתייבשות כשהוא באוויר. בהיכנסו לגוף האדם בו הטמפרטורה גבוהה יותר, הג'ל מתמוסס ותוכן הנגיף יוצא ומדביק את תאי הגוף. תובנה זו יכולה להסביר למה נדבקים יותר בחורף. בחורף טמפרטורת האוויר נמוכה ועל כן הג'ל מתקיים, שומר על הנגיף בעת נשיאתו באוויר ומאפשר את כניסתו לגוף. לעומת זאת, בעונות החמות כשטמפרטורת האויר גבוהה הג'ל מתמוסס בעוד הנגיף באוויר, תוכן הנגיף מתפזר ואין הדבקה.
שיעורי ההדבקה המקובלים בעולם המערבי מדברים על כך ש- 35%-40% מהילדים עד גיל 12 ידבקו במחלה בכל עונה. מבוגרים מעל גיל 20 – 4%-10%, ואילו מבוגרים מעל גיל 60 – 10%-15%. במחקרים שנעשו על סביבת מגורים סגורה שיעורי ההדבקה גבוהים הרבה יותר. לדוגמא, בבתי אבות – 45%-60%, בבסיסי צבא – 30%-80%, ואילו בני משפחה של חולה במחלה הנמצאים איתו/ה באותה דירה – 24%-32%. מחקר נוסף שבוצע בארה"ב הראה כי בממוצע רב גילאי של ילדים, 1:500 מבין אלו שנדבקו בשפעת יזדקקו לאשפוז בבית חולים. יתר על כן, 15% מבין הילדים שאושפזו נזקקו לטיפול ביחידה לטיפול נמרץ, חצי מהם בגיל שמתחת לשנתיים. חצי מבין המאושפזים בטיפול נמרץ נזקקו להנשמה!
אם נתרגם אחוזים אלו למספר הילדים בירושלים, לדוגמא, אנו עשויים להגיע לנתונים הבאים:
בקופ"ח מאוחדת מבוטחים במחוז ירושלים כ-150000 ילדים עד גיל 12. על כן, כ-50000 מהם יחלו בשפעת, כ-100 יזדקקו לאשפוז כתוצאה מהמחלה וסיבוכיה, 15 יועברו לטיפול נמרץ ו-8 יונשמו. מספרים מדהימים! כל זה אם לא מתחסנים כנגד השפעת!
על פי מחקר שביצענו בקופ"ח מאוחדת בשנה שעברה, שיעור ההגנה מפני הדבקה בקרב ילדים שחוסנו היה 30%-70%. אכן, אין הגנה של 100% אבל במחקר על חולים שחוסנו ונדבקו בכל זאת בנגיף, הוכח כי מחלתם היתה קלה יותר, אחוז קטן יותר נזקק לאשפוז, אחוז קטן יותר הועבר לטיפול נמרץ ואחוזי התמותה היו נמוכים יותר.
החיסון הרגיל מכיל תרכיב כנגד 3 זנים עיקריים של שפעת (טריוולנטי). בשנה שעברה בעקבות בעיה עולמית בזמינות התרכיב הטריוולנטי, קנו כל הקופות מתאריך מסוים ועד סוף העונה תכשיר אחר, יקר יותר, המכיל תרכיב כנגד 4 זנים (קוודריוולנטי). מכון המחקר של מאוחדת "ניצל" מצב זה בו חלק מהאוכלוסייה חוסן בתרכיב טריוולנטי וחלק אחר בתרכיב קוודריוולנטי וביצע מחקר בו השווה את שיעורי הביקורים במיון ושיעור האישפוזים בקרב מחוסני הטריוולנטי לעומת הקוודריוולנטי. שיעור הביקורים במיון היה נמוך יותר בקרב אלו שחוסנו בקוודריוולנטי וגם שיעור האישפוזים היה נמוך יותר ב-20%. בעקבות כך קנתה קופ"ח מאוחדת השנה רק חיסונים קוודריוולנטיים, למרות שעלותם גבוהה יותר.
רבים שואלים או מסתייגים ממתן החיסון לילדיהם בשל החשש מתופעות הלוואי של החיסון. אם כן, חיסון השפעת מכיל נגיפים מומתים או מוחלשים, ואינו יכול לגרום לשפעת. הופעת זיהום נשימתי סמוך לקבלת החיסון פירושו שהתרכיב ניתן בתקופת הדגירה של השפעת, או שהמחלה נגרמה על-ידי מחולל אחר. התגובות לאחר מתן תרכיב שפעת הן נדירות. ניתן לחלקן לתופעות מקומיות ותופעות כלליות. תופעות מקומיות כוללות – אודם, נפיחות, רגישות במשך 1-2 ימים. תופעות אלו מופיעות בפחות משליש ממקבלי החיסון. תופעות כלליות – חום, כאבי שרירים ותופעות כלליות אחרות מופיעות 6-12 שעות לאחר הזרקת התרכיב ונמשכות יום או יומיים. תופעות אילו נדירות בהרבה ועלולות להופיע בעיקר לאחר מתן חיסון בפעם ראשונה.
בנוסף, צריך לציין שנתוני התחלואה והתמותה משפעת מראים שיש שיא נוסף בחודשים פברואר-מרץ בכל שנה. לכן, גם מי שלא התחסן בתחילת העונה, יש משמעות לקבלת החיסון לאורך כל עונת החורף, גם בחודשים המאוחרים.
תגובות